רק אתמול, כשתינוקה אורי בן 11 ימים, זכתה ליאור גבאי לפגוש אותו לראשונה ולחבקו, כשבני משפחתה סביבה מלאי התרגשות. ליאור התמוטטה רגע לפני הלידה, אושפזה בטיפול נמרץ בבילינסון והיתה בסכנת חיים. רק שבוע קודם לכן נקראו בעלה והוריה להיפרד ממנה, אך בזכות אבחון של מחלה נדירה וטיפול שקיבלה ניצלו חייה.
"הדבר האחרון שזכרתי היה שאני מגיעה לחדר לידה, נאנקת וסובלת מכאבים קשים", שיחזרה ליאור ממיטתה במחלקה הפנימית בבילינסון. "ואז אני מתעוררת בטיפול נמרץ כשמסביבי רופאים שאומרים לי איזה כיף לראות אותי חיה", היא מתארת כשהדרמה כבר מאחוריה, "שלושה ימים נאבקו על הצלת חיי והצליחו, ואני מבחינתי בסך הכל רציתי ללדת".
גבאי (33), מפתח תקווה, היא אם לילדה בת שלוש וחצי שהגיעה ללדת את בנה השני לפני כעשרה ימים בבילינסון.
ביה"ח בילינסון // צילום: יהושע יוסף
בשל יתר לחץ דם והאטה בדופק העובר הכניסו אותה לניתוח קיסרי, אבל אז החל דימום מתמשך שהעמיד את חייה בסכנה. חלפו כמה יממות עד שהרופאים איבחנו את הגורם לדימום והשתלטו עליו.
"בהתחלה נתנו לה מנות דם וגורמי קרישה. כשזה לא עזר לקחנו אותה לניתוח נוסף להסתכלות יותר הדוקה", מתאר פרופ' ארנון ויז'ניצר, מנהל בית החולים לנשים בבילינסון, "הדימום המשיך להיות כל כך משמעותי, עד כדי כך שהיא היתה לא יציבה ותמכנו בה בעירויי דם. היא עברה לטיפול נמרץ".
למשך כמה שעות היה נראה שמצבה של גבאי מתייצב, אך בלילה הרופאים שוב נקראו בדחיפות לטיפול נמרץ. "נתנו לה עירויי דם וההמוגלובין נשאר נמוך - היה 5-4. זו היתה ממש דרמה", תיאר ויז'ניצר.
ד"ר איתי בן דוד, רופא בכיר בטיפול נמרץ, היה כונן והוזעק מביתו. "טסתי לבית החולים בפחד שאנחנו עומדים לאבד אותה. בתוך שעות ספורות היא הידרדרה באופן דרמטי, עם עדות לאובדן דם ניכר והפרעות מטבוליות קשות. לא הגיע חמצן לרקמות. היא היתה 'עם רגל וחצי בחוץ', במצב של סכנת חיים מיידית. אמרתי למשפחה שלה שאנחנו נאבקים על החיים שלה, אני לא אשכח את התגובה של אבא שלה שאמר, 'תעשה מה שצריך ותציל אותה'".
בשעות האלו גבאי קיבלה 70 עירויים של דם ומוצריו. "רוקנו עליה חצי מבנק הדם", אומרים הרופאים.
בעודם מחפשים את הסיבה לעובדה שההמוגלובין של גבאי יורד אך אין עדות לדימום, הבדיקות שנעשו גילו שכדוריות הדם שלה נהרסו. פרופ' ויז'ניצר נזכר שלפני 20 שנה, כשהיה רופא בסורוקה, טיפל בשתי אחיות שסבלו ממחלת קרישת דם נדירה בשם TTP, שגורמת להרס כדוריות הדם. הטיפול המוצע הוא חיבור למכונת פלזמה פרזיס, שמבצעת סינון של פלסמת הדם ומוציאה ממנה את אותם חלבונים שגרמו להרס כדוריות הדם בגופו של החולה.
אלא שלנוכח מצבה הקשה של ליאור וקריסת הכליות, היה צורך לחבר אותה קודם לדיאליזה כדי לייצב את מאזן המלחים בגופה.
התוצאות היו מיידיות: "היפה הוא שבגלל שהיא אישה צעירה, למרות שהיתה על סף מוות, למחרת בבוקר כשהפחתנו את חומרי ההרדמה היא התייצבה פלאים, ובתוך יום־יומיים נוספים חזרה לעצמה. כרופא, להצליח להציל אדם צעיר שעומד בפני מוות זה סיפוק אדיר", אומר ד"ר בן־דוד.
פרופ' ויז'ניצר מוסיף "היא קיבלה את החיים במתנה הודות לאבחנה מהירה של מחלה נדירה מאוד. הצלחנו לטפל בה בצורה הכי מדויקת".
"כבר נפרדו ממני"
גבאי, שעוד צפוי לה תהליך שיקום והמשך מעקב רפואי הדוק, מתחילה לעכל את מה שעבר עליה בימים שבהם היתה בין חיים למוות. "אמא שלי כבר חשבה בראש על הספד, איך היא נפרדת ממני. אבא שלי אמר שהחזירו לו את הבת", היא אומרת.
"הצוות מדהים. הייתי מונשמת ומורדמת ובאישון לילה כולם רצו מהבית בשביל להציל לי את החיים. בסופו של דבר אני פה והבן שלי פה. מהרגע שהתעוררתי אני רק רוצה להודות לצוות המיומן והמנוסה שבא להציל את חיי. מה אפשר לתת למי שהציל לך את החיים?"
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו