הוא היה אחד החלוצים הטובים בעולם לפני כעשור ובשיאו הרוויח 80 אלף פאונד בשבוע. בין שלל הישגיו: מלך שערי הקופה אמריקה והשחקן המצטיין ב־2004, מלך השערים והמצטיין בגביע הקונפדרציות שנה לאחר מכן, שני טורנירים שבהם הוביל את ברזיל לזכייה בגביע. במשך שנים היה אימת הבלמים בסרייה אה, שם חורר רשתות במדי אינטר ופארמה. חובבי הפלייסטיישן יזכרו אותו תמיד כאחד הטובים במשחק הקונסולה PRO EVOLUTION, אבל מאז פרש מהסלסאו ב־2010, לפני שש שנים בלבד, אדריאנו נמצא במקום אחר, אפל הרבה יותר.
החדשות האחרונות שהגיעו מכיוונו של חלוץ נבחרת ברזיל לשעבר הן שחתם במיאמי יונייטד מהליגה האמריקנית הרביעית במטרה לשקם את הקריירה המתרסקת שלו. הוא רשם הופעה אחת בלבד שלאחריה שוחרר מהמועדון, ארז את חפציו וחזר לביתו בריו דה ז'נירו. הבעיה היא שכל זה היה בחודש מאי.
השבוע, תחקיר של ה"דיילי מייל" האנגלי חשף את חייו החדשים של אדריאנו. לפי עורכי דין מקומיים, החלוץ בן ה־34 מתגורר בפאבלה המסוכנת ביותר בעיר, נתון לחסדיה של הכנופיה הידועה לשמצה COMANDO VERMELHO (המפקדה האדומה) שמגינה עליו ועל משפחתו תמורת טובות הנאה. "זו כנופיה איומה שלוקחת חלק במאבק הגדול בעיר, היא הורגת אלפים במטרה לשלוט בתנועת סחר הסמים", הסביר עיתונאי מקומי.
תמונות קשות שלא מותירות מקום לספק על המצב הקשה אליו הגיע // מתוך טוויטר
לפי הדיווחים, השחקן רכש עבור הכנופיה כלי נשק מתקדמים תמורת הגנה על בני משפחתו. עד כמה שהדבר נשמע לא אמין ומופרך, התמונות שמתפרסמות השבוע בכל כלי התקשורת לא מותירות מקום לספק. באחת מהן נראה אדריאנו כשהוא מסמן בידיו CV, סימן ההיכר של הכנופיה, ובאחרת מצולם כשהוא מחזיק בידיו רובים. התמונות האלה מצטרפות לשורה של אירועים אחרים - אישה שנורתה בזמן ששהתה ברכבו של השחקן; מעצר על נהיגה בהשפעת אלכוהול; ומעורבות בעיסקת סמים - שמציירים תמונה מדאיגה מאוד של כוכב עבר שלא הצליח לשמר את ההצלחה, ואיבד את כל התהילה בתוך זמן קצר.
מבסט ועד גסקוין
הוגו סוטיל נחשב לאחד הכדורגלנים הגדולים בהיסטוריה של פרו. בשנות ה־70 שיחק בהתקפת ברצלונה לצד יוהאן קרויף, ובקופה אמריקה ב־1975 כבש את שער הניצחון בגמר מול קולומביה שהביא למולדתו את הגביע השני והאחרון שלה עד היום. לאחר הפרישה סוטיל איבד את זה. הוא ביזבז את כל הונו במהירות מסחררת על מותרות, עד שמהר מאוד נותר ללא כסף וללא כבוד עצמי. מ־2010 ועד לאחרונה, ניסה לשרוד ולהאכיל את משפחתו על ידי כך שהסתובב בשכונות עירו איקה ובעט את בעיטת הפתיחה במגרשים השכונתיים תמורת מזומנים - בין 17 ל־50 דולר לבעיטה. "בשלב מסוים לאף אחד לא אכפת משחקני עבר ויש כאלה שלא יודעים להתמודד עם החיים שאחרי", הסביר חברו לנבחרת באותן שנים לואיס לה פואנטה.
מקרים כמו אלה קיימים מאז ומתמיד - רק בשבועות האחרונים נחשפנו לתמונות הנוראיות של פול גסקוין, אחד מכוכביה הגדולים של נבחרת אנגליה, שלא מצליח להתמודד עם ההתמכרות הקשה שלו לאלכוהול ונראה כמו מקרה אבוד, כמו חומר טוב לצהובונים. לפניו היה זה ג'ורג' בסט הצפון־אירי הכישרוני של מנצ'סטר יונייטד, שנטש קריירה מופלאה לטובת חיי הוללות שהסתיימו מוקדם מהרצוי, לפני שחגג 60. "ב־1969 נגמלתי מנשים ומאלכוהול. אלה היו 20 הדקות הגרועות בחיי", אמר בסט באחד המשפטים האלמותיים שמסבירים את האופי של "הנציג החמישי של החיפושיות" - כוכב ענק שהסתנוור מאור הזרקורים. גורל דומה היה לגארינצ'ה, מגדולי שחקני ברזיל בכל הזמנים, שנכנע גם הוא לטיפה המרה בגיל 49 בלבד.
אפשר גם אחרת
אבל יש גם מקרים שבהם הסוף הרבה יותר אופטימי. נפילתו של אנדראס ברמה, כובש שער הניצחון הגרמני בגמר מונדיאל 1990 מול ארגנטינה, תועדה מקרוב במולדתו. ב־2014, פחות מ־25 שנים אחרי אותו רגע בלתי נשכח, ברמה הוכרז כפושט רגל והחזיק בחובות של רבע מיליון יורו. "יש לנו את המחויבות לעזור לו. האיש נתן כל כך הרבה למדינה ועכשיו אנחנו צריכים להחזיר לו", אמר אז פרנץ בקנבאוור, מאמנו בגביע העולמי. העזרה הגיעה אך היא לא היתה מה ששחקן העבר ציפה לו. "הצעתי לו להיות מנקה שירותים בחברה שלי, רק כך הוא יבין כמה קשה צריך לעבוד כדי לחזור לחיים הרגילים", הסביר אוליביר שטראובה, ששיחק לצידו ב־1990. בשנה שעברה, ברמה פתח בית ספר לכדורגל בעיירת הנופש הורגאדה שבמצרים.
גם כריסטיאן ויירי הכריז השבוע על כוונתו לחזור לפעילות בגיל 43 בליגה הסינית. האיטלקי, שכמו אדריאנו קרע רשתות במדי אינטר, היה גם הוא בדרך למטה. לאחר שפרש ממשחק בשנת 2009 עם הון שאמור להספיק לו, לילדיו ולנכדיו, החלוץ לא ידע איך לנהל את עצמו. כפי שחשף באוטוביוגרפיה שלו, החיבה לנשים, אלכוהול ופוקר גרמו לו לאבד בתוך כמה חודשים 16 מיליון יורו. ניסיון הקאמבק לליגה הסינית הוא בסך הכל ניסיון להשיג הכנסה נאה. "אני צריך להוריד עוד שני ק"ג, להגיע למשקל של 89 ואז אהיה מוכן", הודיע "בובו" למעריציו ברשתות החברתיות.
שלא כמו ויירי, ברמה, ואפילו איבן זאמורנו ואנדי ואן דר מיידה, שידעו לקום מהקרשים הכלכליים והבריאותיים במחיר של ויתור על כבוד עצמי והרבה מאוד כסף, אדריאנו נראה כמי שוויתר על עתידו ונשאב לתוך חיי הפשע. בארבע השנים האחרונות עקבנו מקרוב אחר ניסיונות הקאמבק של החלוץ הגדול, שנכשלו בזה אחר זה בשל בעיות משקל וחוסר הרצינות של השחקן. אולם המצב הנוכחי לא מותיר מקום לאופטימיות. "הוא הגיע למקום שבו נרצחים 24 ילדים מדי יום. יש שם סמים, יריות ומלחמות של כנופיות. ריו יכולה להיות עיר אכזרית וקשה מאוד לצאת מהמקום הזה ברגע שנכנסת אליו", קובעת פלאביה בואנו, סוציולוגית מקומית. בגיל 36 לאדריאנו יש מספיק זמן לצאת מזה, השאלה היא האם הוא בכלל מסוגל לכך?
