בשנה שבה האנדרדוג החליט להרים ראש בכדורגל העולמי, מתבקש להשוות כל הישג מפתיע לזה של לסטר סיטי, הקבוצה של קלאודיו ראיינרי מייצגת בצדק את הגבול העליון של מדד הסינדרלה ונדמה שלא משנה מה יקרה - המסע המופלא של איסלנד ביורו, הזכייה של פלאסה קולוניה בקלאוסורה של אורוגוואי, האליפות של הפועל באר שבע אחרי 40 שנים - בעידן המודרני לא נזכה לראות הפתעה בסדר הגודל שחוללו השועלים עם אליפות הפרמייר ליג.
אולם בשבועות האחרונים קמה ללסטר סיטי מתחרה ראויה - אינדפנדיינטה דל ואיה מאקוודור. אחרי 1:1 במשחק הראשון בקיטו בשבוע שעבר, בלילה שבין רביעי לחמישי היא תפגוש במדיין בגומלין גמר הקופה ליברטדורס את אתלטיקו נאסיונל הקולומביאנית. אם תשלים את המסע הדמיוני שלה עם גביע האלופות של דרום אמריקה, לא תהיה ברירה אלא להכתיר את ההישג שלה כסנסציוני ביותר ב־2016 - עם כל הכבוד לחבורה של ג'יימי וארדי וריאד מאחרז. אם לנסות להקביל זאת לכדורגל האירופי - דמיינו לכם שחטאפה היתה זוכה בליגת האלופות.
אבל לפני הכל, קצת רקע. ב־1958 בחור צעיר בשם חוסה טראן החליט להקים קבוצת חברים חובבנית בעיירה סאנגולקי, 25 דקות נסיעה מעיר הבירה קיטו, וקרא לה אינדפנדיינטה. המודל היה הקבוצה הארגנטינאית בעלת השם הזהה שאותה אהד, ובהתאם לכך הסמל היה דומה למקור והמדים אדומים. ב־1977, שנתיים לאחר מותו הטראגי, חבריו שמרו על הציביון אך שינו את שמה של הקבוצה לאינדפנדיינטה חוסה טראן, לזכרו של מקימה.
האקוודורים חוגגים מול בוקה ג'וניורס // צילום: אי.פי
רק לפני 11 שנים, כשלקבוצה נכנס משקיע בשם מישל דלר, נוסדה אינדפנדיינטה דל ואיה כפי שהיא מוכרת היום. צבעי המדים הוחלפו לכחול ושחור ובעזרת השקעה כלכלית וחשיבה ארגונית הקבוצה התקדמה במעלה ההיררכיה המקומית. ב־2006 עלתה לליגה השנייה, ב־2010 הגיעה לראשונה לליגה הבכירה וב־2014 סיימה כסגנית האלופה. למרות ההתקדמות, מדובר עדיין בנמושה פר אקסלנס. ארון הגביעים שלה ריק לחלוטין; האיצטדיון הביתי העתיק מכיל 8,000 מקומות שבמשחקי הבית מתמלאים בחצי הכמות במקרה הטוב; ובמסגרת הבינלאומית היא מעולם לא עברה את שלב הבתים. עד השנה.
במהלך המסע המופלא שלה לעבר הגמר, אינדפנדיינטה ריסקה את ההיגיון הבריא. היא היתה הקבוצה היחידה מאקוודור שצלחה את שלב הבתים, הראשונה בהיסטוריה שהדיחה באותו קמפיין את שתי האימפריות הגדולות של ארגנטינה, והרבה בגללה אחרי 25 שנים גמר הליברטדורס יהיה נטול קבוצות ארגנטינאיות וברזילאיות. המדהים בסיפור, אחד מיני רבים, הוא שהכל התחיל בזכות מזל טהור. זה קרה בפברואר, בפלייאוף המוקדמות מול גווארני הפרגוואית, שהיתה צריכה לכבוש פנדל בדקה ה־95 כדי להמשיך הלאה ולשלוח את הסינדרלה הביתה, אלא שרודריגו לופס בעט לשמיים והוציא לדרך את הסיפור הגדול של השנה. "עשינו היסטוריה", הכריז אז הבלם ארתורו מינה. לו רק היה יודע עד כמה המשפט הזה יקבל משמעות חדשה כמה חודשים אחר כך.
מ־4,000 ל־40,000
אחרי שעלתה לשמינית הגמר לראשונה בתולדותיה מבית שכולל את קולו קולו, אתלטיקו מיניירו ומלגאר, נדמה היה שהמסע הגיע למבוי סתום כשההגרלה סידרה מפגש מול ריבר פלייט, שלוש פעמים אלופת דרום אמריקה ומחזיקת הגביע המכהנת. אם זה לא מספיק, עשרה ימים לפני המשחק הראשון באקוודור, רעידת אדמה בעוצמה של 7.8 טילטלה את החוף הפסיפי, הובילה למותם של 660 תושבי המדינה והשאירה רבים אחרים מחוסרי בית.
כאקט של הזדהות תמימה הודיעה אינדפנדיינטה שכל ההכנסות מהמשחק מול ריבר ייתרמו לנפגעי האסון. כך הפכה, ברגע אחד, לקבוצה של המדינה. מאחת שמתקשה להביא 4,000 צופים לאיצטדיון הביתי שלה, מכרה אינדפנדיינטה את כל 40,000 הכרטיסים לאיצטדיון בקיטו, שאירח את המשחק מול העשירים מארגנטינה.
כשאקוודור מאחוריה, הקבוצה הקטנה הדהימה עם ניצחון 0:2 כאשר בגומלין, אלילת המזל שוב התייצבה לצידה, ולמרות מאזן של 3:34 לטובת הארגנטינאים באיומים לשער, הפסידה רק 1:0 והמשיכה הלאה. "יש לנו גם מזל וגם ביצים", אמר בסיום השוער וגיבור המשחק ליברדו אסקונה, שסיפר מאוחר יותר כי שיחק במשך חודשיים עם פציעה בקרסול. "שום סיכוי שהייתי מפסיד את הדבר הזה", הסביר. ברבע הגמר שוב היה זה דוד נגד גולית, הפעם מול פומאס המקסיקנית, ואחרי 3:3 בסיכום שני המשחקים וניצחון בדו־קרב הפנדלים, אינדפנדיינטה דל ואיה מצאה את עצמה בטריטוריה חדשה, חצי הגמר.
בשלב הזה, כל המדינה התגייסה מאחורי הסיפור המרגש. "SOMOSINDEPENDIENTE#" (אנחנו אינדפנדיינטה) הפך להאשטאג הפופולרי במדינה, כשבמקביל הקבוצה החלה להתייצב למשחקים עם שלט שאומר: "אנחנו אקוודור". אבל למרות הרומנטיקה, התחושה היתה שמול בוקה ג'וניורס הסיכויים להמשיך הלאה נמוכים ביותר, היו שאמרו גם קלושים. גם כשניצחו את הקבוצה של קרלוס טבס 1:2 מול 40,000 הצופים בקיטו, השחקנים הארגנטינאים טענו שהגובה שיחק לטובתם של המקומיים ושבגומלין הסדר העולמי ישוב על כנו.
מול יציעים משולהבים ודייגו מראדונה בטירוף מוחלט, אינדפנדיינטה הדהימה שוב וניצחה 2:3. שום קבוצה מאקוודור לא ניצחה מעולם בבומבונרה עד שהגיעה הסינדרלה מסאנגולקי. דייגו, למרות העצבים, ידע לפרגן: "הם קבוצה טובה שעשתה שיעורי בית, מגיע להם להיות בגמר".
כמו כן, אינדפנדיינטה היא הקבוצה הצעירה ביותר בטורניר. בסגלה 12 שחקנים מתחת לגיל 22, וזה ממש לא מקרי. מאז הגיע המשקיע דלר הוא שם דגש על העבודה עם הדור הצעיר. כיום, הקבוצה היא הרבה מעבר למועדון כדורגל. היא אוספת אליה שחקנים צעירים מכל המדינה ומעניקה להם את יסודות המשחק לצד מקום מגורים והשכלה. "המודל שלו הוא אקדמיית אספייר בקטאר ובינתיים התוצאות מוכיחות את עצמן", הסביר הבעלים הגאה. לקראת הגומלין מול נאסיונל המרשימה, אינדפנדיינטה מוצאת עצמה במקום שבו היתה כל כך הרבה פעמים העונה, עם הגב אל הקיר. "אנחנו מומחים בלעשות את הבלתי אפשרי", סיכם אסקונה, "עכשיו נותרה לנו עוד פעם אחת כדי לעשות היסטוריה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו