"פסטיבל בלי כרטיסים הוא נדיר"

מאז אסון ערד ב־1995 פסטיבל ערד הוא כבר לא פסטיבל רוק לבני נוער אלא פסטיבל זמר עברי • ב־22 באוגוסט ייפתח הפסטיבל ה־34 ויציע שורה של מופעים חינם

פסטיבל ערד בשנה שעברה // צילום: אמיר שחר // פסטיבל ערד בשנה שעברה // צילום: אמיר שחר

בשנות ה־90 המוקדמות פסטיבל ערד היה פסטיבל הרוק הכי נחשב בישראל, שמשך אליו אלפי צעירים ובני נוער. ואז קרה האסון. ביולי 1995 נמחצו שלושה בני נוער בפסטיבל. הופעת הפרידה של להקת משינה בוטלה, והפסטיבל חדל להתקיים כפסטיבל רוק.

בשנים שלאחר האסון הפך הפסטיבל לפסטיבל זמר עברי שפונה לאוכלוסייה מבוגרת יותר ולא דווקא לבני נוער, ובמתכונת זו הוא נמשך גם היום. 

השנה ייפתח הפסטיבל ב־22 באוגוסט ויכלול מופעים של אריאל זילבר, להקת אתניקס, איחוד של להקת אטרף ולהקת השמחות, ריקי גל, דניאל סלומון, דנה עדיני ועוד. המופעים, יש לציין, פתוחים בחינם לקהל הרחב. 

מרינה גלייזר היא המנהלת האמנותית והמפיקה של פסטיבל ערד בתשע השנים האחרונות. לדבריה, "כבר לפני 34 שנים הגה זכריה לירז את הרעיון של פסטיבל זמר עברי -  רעיון שהתקבל באהבה גדולה על ידי ראש המועצה. ככה שמוקד הפסטיבל כבר מההתחלה היה הצדעה לזמר העברי. זה נכון שבשלב מסוים הוא הפך לפסטיבל ענק עם הופעות רוק, אבל ב־12 השנים האחרונות, ובמיוחד מאז שאני חזרתי לנהל אותו, אני מתמקדת בזמר עברי.

"יש לי שתי מטרות בפסטיבל. האחת היא הצדעה לאמנים ותיקים והשנייה היא לתת במה לאמנים בתחילת דרכם. חשוב לנו גם שאמנים מקומיים מאזור הדרום ייקחו חלק בפסטיבל, אז השנה אנחנו מארחים את מיכה ביטון משדרות". 

למעט מופע של דיוויד ברוזה במצדה, שהוא בתשלום, כל שאר המופעים בפסטיבל הם חינם. "הפסטיבל הפך לפסטיבל ללא תשלום מתוך אידיאולוגיה של נגישות לקהל הרחב", אומרת גלייזר. "שאף אחד לא יצטרך לחשוב אם הוא יכול הרשות לעצמו להגיע לבמה הזאת או השנייה. אני גאה בעיריית ערד שמוכנה לכתת רגליים ולחפש תקציבים, ובמשרדי הממשלה שתומכים בנו כי הם מבינים שמה שאנחנו מציעים לקהל הישראלי זה משהו מיוחד. פסטיבל לא מכורטס זה משהו שכמעט לא נשמע".

האסון עדיין מרחף מעל הפסטיבל? 

"עברו 21 שנים מאז, והאסון הזה הוא האסון שלנו, אנחנו לא יכולים להתרחק ממנו, אבל אני יכולה להבטיח לך שהיום זה הפסטיבל הבטיחותי ביותר. כל נושא האבטחה זוכה להקפדה יתרה, עוברים על כל התרחישים והאפשרויות. 

"בשנה שעברה היו בפסטיבל כ־23 אלף בני אדם. אנשים מאמינים בפסטיבל. מגיעים באוטובוסים מאורגנים, מגיעות מקהלות וחבורות זמר מכל מקום אפשרי. הפסטיבל מעולם לא בוטל, במשך כל השנים, גם כשהיתה מלחמה. אני מקווה שאנשים ימשיכו להאמין בנו ולהגיע כי האווירה כאן היא קסומה". 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר