הרבה שינויים מתרחשים אצלנו לאחר שאנחנו הופכות לאימהות. אנחנו נעשות ממוקדות מטרה, רגישות וקשובות לתינוק. אבל אנו הופכות גם לשכחניות, מטושטשות וחרדתיות. מסתבר שכל זה קורה לא רק בגלל השינוי המשמעותי בנסיבות החיים, אלא גם בגלל שינויים המתרחשים במוח שלנו. נשים שהופכות לאימהות צריכות לדעת שגם המוח שלהן משתנה בתהליך, לעתים באופן זמני, ובתחומים מסוימים לעד.
הסיבות לכל השינויים הללו נובעות מתנועות קלות של העובר שמשפיעות על מוחה של האישה ההרה, על פעילות הורמונלית ועל גדילת אזורים שונים במוח והפעילות בהם. ביניהם ההיפותלמוס שאחראי על ייצור של הורמוני ההיקשרות כמו דופאמין ואוקסיטוצין, התלמוס שמגביר את התפיסה וההיענות לצרכי התינוק והאמיגדלה המעורב בתהליכי ויסות רגשי ואחראי על רגשות כמו פחד וחרדה. וכן, קליפת המוח הקדם-מצחית, האחראית בין היתר על היכולת להבין את התנהגות התינוק ושפתו.
מחקרים שנערכו בתחום, ביניהם של פרופ' מרשה קייטס מהמחלקה לפסיכולוגיה ב"אוניברסיטה העברית", מצאו כי קיימים שינויים מרחיקי לכת במוחן של נשים שהפכו לאימהות. השינויים שמצאו הם:
• תוצאות נמוכות יותר במבחני זיכרון לטווח קצר, זיכרון מרחבי וזיכרון מילולי אצל נשים שזה עתה ילדו בהשוואה לנשים אחרות.
• "טַפֶּשת הריון" - "Baby Brain" תופעות כמו טשטוש, פיזור נפש, רגישות יתר, חוסר יכולת להתרכז והתנהלות חסרת היגיון, שמתחילות בהריון וממשיכות אחרי הלידה. נובעות ממנגנון מוחי הישרדותי, שמכוון אימהות להשקיע אנרגיה בעיקר בתינוק.
• בהתאם לכך, יכולת מוגברת להתמקד בתינוק וליצור איתו אינטראקציה, שיפור ביכולת לזהות ולפענח הבעות פנים ושפת גוף (יכולת שמתפתחת כבר בזמן ההיריון), עלייה בנטייה להגנתיות עד כדי חרדתיות לעיתים.
השינויים הללו מתרחשים באופן עוצמתי וחזק בעיקר בחודשים הראשונים אחרי הלידה. אך חלקם נותרים על כנם. אצל נשים זה מתרחש הרבה יותר מאשר אצל גברים:
• אימהות יגוננו על תינוקותיהן וינקטו לעתים בהגנת יתר, בעוד שהאבות יהיו יותר מאופקים וייתפסו בעיניהן כשאננים ופזיזים.
• אימהות עלולות לפתח חרדתיות ודיכאון בשל רגישות יתר. בעוד שהאבות יסבלו מכך הרבה פחות.
• אימהות יהיו קשובות ורגישות יותר לצרכי התינוק ולהבעות פניו, מה שיכול לגרום להן להבין אותו יותר. אך מנגד גם לפתח התנהגות אובססיבית-קומפולסיבית.
• אימהות יהיו מטושטשות ושכחניות יותר מבני זוגן, לפחות בחודשים הראשונים שאחרי הלידה.
השינויים הללו מושפעים גם מהתקשורת עם התינוק, המגע בו ומגירויים שחוזרים מהתינוק.
אי לכך, גברים שירבו לטפל בתינוק ולגעת בו יחוו גם הם שינויים במוחם ויפתחו כישורים רחבים יותר כהורים ביניהם, תקשורת טובה עם התינוק, פענוח טוב יותר של שפת הגוף שלו, ואפילו שיפור ביכולת קליטת גירויים חדשים, בין השאר בשל עלייה ברמת הורמון האוקסיטוצין.
ולסיום, מחקרים מצאו כי נשים שהרו וילדו אחרי גיל ארבעים מעלות את הסיכויים שלהן לחיות עד גיל מאוחר ולהזדקן לאט, גם זאת הודות לפעילות הורמונלית ומוחית מוגברת בתקופה הקריטית של גיל ארבעים פלוס.
*הכותבת הינה סוציולוגית ואנתרופולוגית, מרצה בכירה במכללה האקדמית הדסה, מחברת הספרים "זוגיות: מדריך למשתמש" ו"הורות ללא מסכות"
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו