בשקט בשקט בסוף השבוע האחרון, הגיע אלינו הסרט "מדינת ג'ונס החופשית" הישר מפסטיבל קאן 2015. בתחילת דרכו, הסרט כמעט הצליח לקבל את תשומת ליבם של המבקרים, ואף דברו עליו לא מעט בהקשר של אוסקר 2017.
אם תחפשו ברשת, תראו, שהסרט לא צלח להרשים. הבאז הכי קרוב שהוא מצליח לייצר עד כה, הוא בתחזיות לקראת האוסקר בקטגורית "השחקן הטוב ביותר" - וגם שם, מתיו מקונוהי נמצא במקום העשירי.
דרמות תקופתיות טובות זה משהו שמאוד קשה להעביר לקהל צופים. גרי רוס, במאי הסרט, היה בעבר מועמד ארבע פעמים לאוסקר, לצערי, נראה כי הסרט הזה לא יביא לו מועמדות חמישית.
"מדינת ג'ונס החופשית": סיפור של מלחמת האזרחים האמריקאית מנק' מבט של אדם אמיץ אחד // צילום: יח"צ
מדובר בסרט המבוסס על סיפור אמיתי, ואכן נראה כי במאי הסרט, רוס, השקיע במחקר. גם הליהוק של מקונוהי, בהיותו יליד טקסס ארה"ב, היה מעולה והוא נכנס לתפקיד בצורה טוטאלית. אך זה אינו מספיק.
עד ימינו אנו, ארצות הברית סובלת ממתיחות בין שחורים ללבנים. עברו כמעט 150 שנה מאז מלחמת האזרחים, ועדיין לא שקט שם. כשמדובר בסיפורים אמיתיים, במיוחד כאלה הלקוחים מהמלחמה העקובה מדם של מנהיגת העולם החופשי, יש צורך לייצר סרט הכולל בתוכו את הכל. הסרט "מדינת ג'ונס החופשית", היה צריך לחזור לטיפול נוסף לפני שהוציאו אותו לאקרנים.
עלילת הסרט סובבת סביב ניוטון נייט, הלא הוא מתיו מקונוהי. נייט עורק מהצבא בזמן קרבות עזים, בהם הוא עד לזוועות שהן המחיר הכבד שהוא אינו מוכן לשלם יותר. בזמן שהוא בורח מאנשי הצבא המחפשים אחריו, הוא פוגש בקבוצת עבדים שחורים שהצליחו להימלט והם מקימים מדינה משלהם בשם ג'ונס. יחד, הם יוצאים נגד חוסר הצדק השורר באותה תקופה.
מהרשעלה אלי, אחד השחקנים החזקים בסרט // צילום: יח"צ
השחקן מהרשעלה אלי, אותו אתם מכירים מהמסך הקטן כששיחק את רמי דנטון בסדרה "בית הקלפים", מגלם את משה, אחד העבדים ובאיזשהו מקום, המנהיג שלהם. אלי, הוא אחד הדברים הטובים שקורים בסרט "מדינת ג'ונס החופשית". החיבור שלו עם מקונוהי, זה הדבר היחיד שמחזיק את הסרט.
בזמן שהם מקימים מחנה, הם מכריזים על מדינה משלהם, חוקים משלהם ובדרך ללא דרך, לומדים לקבל את הרעיון של ביטול העבדות. נייט אף מוצא עצמו מעורב עם שפחה שחורה שבורחת איתו. הנישואים שלהם הם הנישואים בין-גזעיים הראשונים בתולדות האומה האמריקאית. שזה כשלעצמו, סיפור מדהים. שלא תטעו, הסיפור הוא סיפור יפה, אך מלחמת האזרחים בהיסטוריה של ארצות הברית היא כתם לכל החיים, אות קין שהיא לעולם לא תתנער ממנו, לא משנה כמה זמן יעבור. סרט כזה, מצריך המון אנרגיה.
נייט מייצג את כל מה שחסר בעולם של ימינו. ניצוצות הרעיון המודרני, שכל בני האדם שווים, שהסרט מעביר לנו והחלו במאה ה-19, טרם קבלו המחשה פיזית. הדמות של נייט נקרעת, בין הרצון להגן על משפחתו לבין תחושת הצדק החזקה שאוחזת בו. יש משהו שמזכיר את רובין הוד ונסיך הגנבים כשהם מקימים מחנה וגונבים מחיילי הדרום שנלחמים נגד ביטול העבדות.
לבנים ושחורים נלחמים יחד על רעיון שטרם הצלחנו להשיג גם במאה העשרים ואחת // צילום: יח"צ
הסקור (Score) של הסרט, כמעט ולא הורגש. היו כל כך הרבה סצנות קשות, דרמטיות או כאלה מלאות תשוקה, שנבלעו בסיפור המסגרת של הסרט. הסקור של הסרט אמור להתוות את הרגשות, את התחושות ולהיות סוג של שחקן נוסף, אך החלק הזה לא קיבל ביטוי על המסך וחבל.
צילום הסרט היה פשוט, ללא סקור שמלווה, קטעי התנועה על המסך היו מעט ריקות. משהו שם היה חסר. אני זוכרת שחיכיתי לסרט הזה מהרגע הראשון ששמעתי עליו. הכנסתי אותו ישר ל"רשימת סרטי באז לאוסקר" שיש לי באייפון. לאחר שצפיתי בו, מחקתי, והתבאסתי. אני מניחה שניתן לאמר זאת על כל סרט, אך עם שינויים קלים, זה היה יכול להיות אחד מסרטי הדרמה התקופתית הטובים. יצאתי מהסרט בתחושה של כמעט. הכל היה על גבול הכמעט.
במאי: גרי רוס
שחקנים: מתיו מקונוהי, מהרשעלה אלי, גוגו מבאטה-רו, קארי ראסל, ג'סיקה קולינס, כריסטופר ברי
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו