"הבן שלי אמר 'אמא, צפוף פה' - ניצלנו בנס"

שגית מלכה המתגוררת בניס יצאה עם שני ילדיה, בת 6 ובן 10, למצעד שהסתיים באסון • "שמענו יריות, אנשים רצו באמוק, היו צרחות ובכי" • "מפחיד כאן, בשבוע הבא אנחנו עולים לארץ" • שתי אחיות יהודיות, קלרה בן שמעון (80) וריימונד ממן (77), נפצעו קשה בפיגוע

דמעות באתר הזיכרון הארעי בזירת הפיגוע // צילום: אי.פי.איי // דמעות באתר הזיכרון הארעי בזירת הפיגוע // צילום: אי.פי.איי

"משפחתי ואני ניצלנו בנס", מספרת שגית מלכה המתגוררת בניס והיתה אתמול עם ילדיה במצעד שבו אירע הפיגוע הרצחני. "הבן שלי בן עשר, אמר 'אמא, לחוץ פה בואי נצא', יצאנו החוצה ואז שמענו יריות ואנשים רצו בטירוף. אני, הבן ליעם בן ה-10 והבת שלנו ליאורה בת ה-6. מסביבנו שעטו אנשים אחוזי אמוק. הכל היה מלא צרחות ובבכי. זה היה נורא. עכשיו אנחנו מחפשים חברים וקרובים שנעדרים בבתי חולים ובעוד מקומות. פוגשים הרבה אנשים שבוכים ודואגים". 

שגית ומשפחתה מתכננים לעלות לארץ ביום רביעי, בטיסת עולים מניס לישראל שמארגנת קרן לידידות. כל בני המשפחה עדיין בהלם מהפיגוע שאירע לנגד עיניהם, אך שגית אינה מופתעת. "ידענו שזה יקרה", היא אומרת, "יש הרבה מוסלמים בניס. למרות האבטחה הגדולה, שום מקום לא חסין היום מפני פיגוע. היה פחד גדול ברחובות".

שגית מלכה עם ילדיה ליעם וליאורה. "ניצלנו בנס"

בנוסף, קלרה בן שמעון בת ה-80 וריימונד ממן בת ה-77, תושבות דרום צרפת שנסעו אתמול למצעד בניס, נחשבו לנעדרות אולם אותרו בבית החולים כשהן במצב קשה מאוד. חברתן, שככל הנראה היתה איתן בזמן הפיגוע נפצעה גם היא קשה מאוד ונמצאת בבית החולים.

קלרה בן שמעון, אחת האחיות שנפצעה קשה

משפחה ישראלית נוספת, משפחת ביטון המתגוררת בניס תעלה ב-2 לאוגוסט לישראל. בני המשפחה אמורה היו להיות בטיילת ולצפות במופע הזיקוקים, אך החליטו שלא לצאת. 

"נס גדול מאוד קרה לנו, אמרה אם המשפחה, ישראלית לשעבר, "מזל שהילדים הגיעו הביתה עייפים ואני הלכתי לקניות וכך ניצלו חיינו. הכל משמיים, קבענו עם זוג נוסף לצאת עם הילדים, הם שמעו על הפיגוע בדרך הביתה וחזרו נסערים, אבל הכל בסדר איתם עכשיו. מפחיד להיות פה. התגוררתי בעבר בקרית שמונה בעבר והרעש ששמענו מהפיגוע הזכיר לי את רעשי הקטיושות. בעלי אמר 'תמשיכי לישון, זה זיקוקים', ורק אחר כך פתחנו טלוויזיה וראינו את הזוועה". 

כאמור, בני המשפחה מתכננים לעלות בקרוב לארץ "אנחנו בדרך לישראל, עוזבים את צרפת בגלל המצב", אומרת האם, "בינתיים ביטלנו קייטנות לילדים ואנחנו משתדלים לא לצאת אם לא חייבים. מפחיד. יצאתי לקניון, ראיתי מלא ערבים וחזרתי מיד הביתה. האבטחה והשמירה פה לא כמו בישראל. אם היתה אבטחה ושמירה כמו בישראל - זה לא היה קורה. איך נכנסה המשאית בלי הפרעה? בלי בדיקה? כמויות ההרוגים - זה לא אמיתי! היום, יותר מתמיד, צריך לעלות לישראל. לא נעים להיות יהודי בצרפת ולא נעים להיות ולחיות בצרפת. פעם הלכו פה על הכביש והטיילת בכיף,  נהנו. הימים האלה נגמרו מסתבר. זה היה צפוי, יש מלא מוסלמים קיצונים ומאוד מפחיד כאן. שום דבר ושום מקום כבר לא בטוחים".

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר