רומנו על אמת

קצת כמו קללת "סיינפלד" וקללת "חברים", גם ריי רומנו היה, בסופו של דבר, שחקן של סידרה אחת. תשע שנים הוא השתזף באור הזרקורים של "כולם אוהבים את ריימונד", זכה לחיבוק החם של הקהל ושל המבקרים, וריפד את חשבון הבנק שלו בהרבה מאוד כסף. 130 מיליון דולר, אם אתם מתעקשים. בשתי העונות האחרונות קיבל 50 מיליון דולר לעונה ועקף את כוכב "פרייז'ר" קלסי גראמר בתור השחקן הכי משתכר בטלוויזיה לעת ההיא.

ואז, במאי 2005, החליט יוצר הסידרה פיל רוזנטל לפרוש בשיא. לרומנו כבר לא היו דאגות כלכליות, אבל גם לא היה לו ממש לאן ללכת. "מצד אחד הייתי ברקיע השביעי, ומצד שני חשתי ריקנות", סיפר לאחרונה למגזין "וראייטי". "לא ידעתי לאן אני ממשיך משם, אבל דבר אחד ידעתי בוודאות: שלא משנה מה אעשה, אני לא רוצה עוד סיטקום. 'ריימונד' הוא המורשת שלי לז'אנר הזה, ורציתי להמשיך לאפיקים אחרים.

"כן, זה היה הגיוני שהטייפקאסט ידבק בי אחרי תשע שנים באותה הדמות. זאת אשמתי. אז אני עדיין משחק, מקיים הופעות סטנד־אפ בלאס וגאס שבע פעמים בשנה, וכשאני בניו יורק, אני עוצר במועדוני הסטנד־אפ ועולה לסט קצר. הריגוש מגיע כשאתה מחפש חומר חדש, ואת זה בחיים לא אפסיק".

בשנה שעברה החליט רומנו לשנות כיוון לגמרי ולנסות את מזלו כשחקן דרמטי ב"ויניל" של HBO, שאותה יצרו מיק ג'אגר ומרטין סקורסזה על תעשיית הסקס, סמים ורוקנרול של שנות השבעים. רומנו גילם בסידרה את זאק ינקוביץ', יהודי־אמריקני עם תליון מגן דוד גדול, בכיר בחברת תקליטים פיקטיבית שפוזל לחיי ההוללות של העת ההיא.

לרוע מזלו, הסידרה נחלה כישלון חרוץ, עד שבוטלה בבושת פנים לפני שלושה שבועות, בדיוק ביום שבו אנחנו נפגשים. "שמעתי על הביטול הבוקר", הוא אומר מייד בהתחלה, "אני משתדל לקחת את זה ברוח טובה. אבל זה עצב מהול בשמחה, כי אני מאושר שיצא לי לגלם דמות כזאת, שלקחה אותי כשחקן למקומות בלתי מוכרים. טוב שגם דבר כזה נכלל עכשיו ברזומה שלי.

"כשסקורסזה קיבל את האודישן שלי בווידאו, המלהקים היו צריכים להסביר לו מי אני, לא היה לו מושג. בניגוד למה שאפשר לחשוב, זה דווקא עבד לטובתי, כי לא היתה לו דעה קדומה. רק אחרי שקיבלתי את התפקיד, חילחל בי הפחד של לעבוד עם אושיה כמו מרטי. אני תמיד מאוים מאנשים הרבה יותר חכמים ומוכשרים ממני, כך שזה קורה לי די הרבה.

"הסידרה היתה קרובה לליבי, כי היא מתרחשת בשנות השבעים, כשהייתי בגיל ההתבגרות, כשהפכתי לגבר, כשהתאהבתי או חוויתי אהבה נכזבת. גם איבדתי את הבתולין על רקע שלוש הדקות הראשונות של 'Stairway to Heaven'. אבל רק שלוש דקות, זה הספיק לי כנראה.

"המעורבות בסידרה היתה סוריאליסטית עבורי. צילמנו בלוקיישנים אגדיים ברחבי ניו יורק, וכל הזמן היה לי קשה לקלוט שאני חלק מסידרה כזאת, ועוד שמשלמים לי על זה. ב־HBO לא חסכו בתקציבים, הקפידו לשחזר את הכל, כולל הזבל ברחובות. והכל לווה בפסקול הרוקנרול של אותן שנים.

"התפקיד שלי היה אנטיתזה לבחור שמכירים מ'כולם אוהבים את ריימונד', עשיתי בדיוק את כל הדברים שהיו אסורים בתכלית האיסור על ריי בארון, ולא ידעתי אם זאק בכלל יהיה טיפוס שהקהל יאהב. אגב, מי שכן צפה בסידרה, ובמיוחד בפרק 7, גם זכה לראות את הישבן שלי. זה לא מראה משובב מדי, לא אתפלא אם אנשים העדיפו ללכת לשחק באולינג במקום לצפות בפרק הזה. גם אשתי לא חיבבה את העניין במיוחד".

אילו יכולת לחזור בזמן לשנות השבעים, מה היית אומר לריי הצעיר של אז?

"מעבר להתרפקות על המוסיקה הנהדרת, הייתי הולך לריי המתבגר ואומר לו: 'אני יודע טוב מאוד מה אתה עושה בחניון הבית כשאתה לבדך, תיזהר!'"

בד בבד עם ההצלחה בטלוויזיה, הבליח רומנו בקולנוע ב־2002, כשנבחר לדבב את דמות הממותה הרוטנת מנפרד ("מני") בסרט "עידן הקרח". הסרט, שלו תרמו את קולותיהם גם השחקנים דניס לירי בתפקיד הנמר דייגו וג'ון לגוויזאמו בתפקיד סיד ממשפחת עצלני הקרקע, גולל את הרפתקאות החבורה של החיות שנכחדו מאז בתקופה ההיסטורית של עידן הקרח. לאור ההצלחה הראשונית בקופות, עם 383 מיליון דולר כנגד תקציב של 60 מיליון דולר, נסללה הדרך לתאגיד סרטים מצליח, שהכניס עד כה 2.8 מיליארד דולר בארבעה סרטים (שרווחיהם תפחו מאחד למשנהו).

בסרט החמישי בסידרה, "עידן הקרח: מסלול התנגשות", שיעלה לאקרנים בסוף השבוע, הממותה השעירה (רומנו) ורעייתו אלי (קווין לטיפה) צריכים להתמודד לא רק עם העובדה שבתם פיצ'ס הגיעה לפרקה ורוצה להינשא לבן זוגה ג'וליאן, אלא בעיקר עם אסון בדמות אסטרואיד ענק, שעומד להתנגש בכדור הארץ ולחרב אותו. מני של רומנו משמש דמות אבהית לחבורה כולה ומעין מנהיג של אסופת החיות, מסנאים ועד דינוזאורים.

עם מני הממותה מ"עידן הקרח: מסלול התנגשות". "אתגר שמוציא דברים חדשים"

"מני מאוד דומה לי, אבל גירסה הרבה יותר מוצלחת", הוא אומר לי בחיוך. "הוא איש משפחה שלא אוהב יותר מדי שינויים בשיגרת החיים, אבל הבעיה היא שהחיים משתנים כל הזמן. גם לי יש בת מתבגרת, בדומה לזאת בסרט, ובתור אבא אתה חצוי בשלב הזה: מצד אחד אתה רוצה שהבת שלך תהיה מאושרת ותמצא את בחיר ליבה, ומצד שני אתה אוחז בתחושה המגוננת שלא משנה מי זה יהיה, הוא בטוח לא יהיה מספיק טוב עבורה.

"גם מני כזה, כי הוא יודע שבן זוגה של בתו הוא לא טיפוס נוראי, אבל זה עדיין לא מספיק כדי שיינשא לה, ולכן עליו להוכיח את עצמו למני. זה לא קל, אני אומר לך מניסיון. הבסיס של משפחה וערבות הדדית, בבעיות או בשמחות, זה מה שעומד בבסיס כל הסרטים הללו. לא משנה כמה אקשן יש מסביב, זה חוזר תמיד למשפחתיות, והתמה החשובה היא הלב שמחבר בין כל הדמויות".

רומנו (58) מודה שלא ציפה לסיבוב חמישי על הקרח, "אבל זה מאוד נעים להיכנס שוב לעורו של מני. מבחינתי, להיות מעורב בהצלחה בינלאומית כזאת, שלא דועכת לאורך שנים, זה הישג ענק. אם אתה שואל אותי, הסוד הוא שאנחנו רק הולכים וצוברים עוד ועוד מעריצים. אלה שמתבגרים ממשיכים איתנו, וילדים חדשים מצטרפים, וזאת חוויה על־זמנית. אפילו עידן הקרח האמיתי לא נמשך כל כך הרבה זמן".

אתה פוגש את המדבבים האחרים?

"רק בפרמיירות, כשהסרט יוצא. כולנו מקליטים בנפרד, ואתה רק יכול לקוות שהכל ביחד יישמע אחיד. לעשות שלישיות ב'ויניל' היה עבודה הרבה יותר משוחררת, גם אם לאשתי היה קשה לצפות בפרק ההוא. אבל האתגר של קול בלבד מוציא ממך כשחקן דברים חדשים, כי אתה לא יכול לבטא את עצמך פיזית, אף אחד לא רואה אותך.

"לאורך השנים היוצרים כבר למדו לצלם בווידאו את הסשנים שלנו כדי שנצפה אחד בשני, וזה עוזר. מלבד זה יש את הצוות באולפן, שמגיב למה שאתה עושה, ואתה יכול לקוות להוציא מהם צחוק. יש משפט זועף של מני מהסרט הראשון, שבו הוא מסרב בהתחלה להצטרף למסע, והאינטונציה הזאת תמיד מחזירה אותי לאופן שבו אני צריך להישמע בתור מני, לפני שאני מקליט.

"אנשים מאמינים שאני לא מתאמץ, שזה הקול הרגיל של ריי רומנו, אבל בראש שלי אני עושה קול של דמות. אני לא חושב שאני נשמע ככה במציאות. קורה גם שהורים רואים אותי ואומרים לילדים, 'אתם יודעים מי זה? זה מני'".

ומה הם אומרים?

"יש כאלה שזה מרתק אותם, ויש כאלה שלא מבינים מה רוצים מהם. התבקשתי כמה פעמים להשאיר הודעת ברכה ליום הולדת במענה הקולי בתור מני".

הזדהית עם חרדת הקן המתרוקן של מני?

"ובכן, הבת הבכורה שלי כבר עזבה את הבית לפני שנתיים, אבל גם כשהיא היתה מביאה חברים הביתה, לא הייתי הורה מגונן כמו מני. הייתי אבא דואג, אבל אשתי היא שלקחה על עצמה את התפקיד לשנוא את הבנים שהבת שלנו יצאה איתם. היא תמיד היתה מוצאת משהו לא בסדר איתם, אני תמיד הקלתי איתם מחמת הספק, כי אני הייתי פעם במקום שלהם, הייתי שלומפר לא יוצלח בלי עבודה.

"גם עכשיו, כשהילדה כבר גרה לבדה, זה לא פשוט. עדיין יש לנו שלושה בנים גדולים שמסרבים להזיז את התחת ולצאת מהבית".

מה בנוגע לחרדה מאסון פוטנציאלי לכדור הארץ, כמו האיום של פגיעת אסטרואיד?

"יש לי בבית ערכה רגילה למקרי חירום, עם פנס ומים וכאלה, ויש לי שם גם סיאליס (כדורים לשיפור התפקוד המיני הגברי; ד"כ), כי תאר לך שאני הגבר האחרון שנותר בעולם - אתה יודע איזו אחריות זו תהיה עבורי להרביע את המין האנושי ולאכלס מחדש את העולם? אני אהיה מוכרח לעמוד בזה".

"נהג הלימוזינה שונא אותי"

רומנו מגיע לסוויטה של ה"Four Seasons" בבוורלי הילס בלוק מזוקן ונונשלנטי. כשהוא שומע שאני מישראל, הוא אומר, "אה, ארץ הקודש... אני איטלקי וגדלתי בשכונת קווינס בניו יורק עם איטלקים ויהודים, אין שום הבדל בין שני העמים האלה. הרבה פעמים מלהקים אותי לתפקיד של יהודי טיפוסי, והחיבור בא לי טבעי. בסופו של דבר, לכם יש את יום שבת ולנו את ראשון, אוכל טוב ואמא דאגנית יש לשנינו, וכולנו רוצים לְרצות את ההורים. הרבה אנשים חושבים אוטומטית שאני יהודי".

הוא נולד בדצמבר 1957. אמו לוסי היתה מורה לפסנתר, ואביו אלברט מהנדס שעסק גם בתיווך. הוא האמצעי משלושה בנים - ריצ'רד, הגדול ממנו בשנה, עבד כשוטר (ממש כמו אחיו ב"כולם אוהבים את ריימונד") עד שפנה מאוחר יותר לתסריטאות, ורוברט (כשם אחיו בסידרה), שצעיר ממנו בשמונה שנים, הוא מחנך בבית ספר. שלושת האחים, אגב, הוציאו יחד ספר ילדים מצויר ב־2005 בשם "ריימי, דיקי ובין: למה אני אוהב ושונא את האחים שלי".

הוא היה מצחיקן כבר מגיל צעיר, אבל לא בנה על ההומור כמקצוע לחיים. אחרי שסיים תיכון ב־1975 פנה ללימודי ראיית חשבון, אבל החל במקביל להופיע במועדוני סטנד־אפ בניו יורק. בשנות העשרים לחייו עבד כשליח של חברת מזרנים וכפקיד בבנק, שם הכיר טלרית בשם אנה סקארפולה ונישא לה ב־1987. בתם הבכורה, אלכסנדרה, בת 26 (היתה בת 6 כשעלתה הסידרה ב־1996), יש להם תאומים, מת'יו וגרגורי, בני 23 (כמו בסידרה) ובן נוסף, ג'וזף (18), שהוא היחיד שלא נכלל בעיבוד האוטוביוגרפי לסידרה.

ההצעה לסיטקום הגיעה לרומנו ממנחה הלייט נייט דיוויד לטרמן, שאירח אותו בתוכניתו. לימים פיתחו השניים את הסידרה עבור רשת CBS. זו היתה למעשה העבודה הראשונה של רומנו בתחום הבידור.

"אחי הבכור הוא שטבע את הביטוי 'כולם אוהבים את ריימונד', אחרי שבכל פעם שהצטיינתי במשהו, הוא היה נוהג לשבח אותי בציניות", סיפר רומנו בעבר. "הוא היה אומר שכשהוא יוצא לשטח בתור שוטר, הוא תמיד מותקף, יורים עליו, יורקים עליו, אבל כשריימונד יוצא החוצה - כולם אוהבים אותו. סיפרתי את זה ליוצר פיל רוזנטל, והוא התעקש שנשתמש בביטוי, למרות שלא רציתי. הגענו לפשרה שזה יהיה שם זמני רק לפיתוח הסידרה, אבל בכירי CBS התאהבו בשם, ולא עזר כמה שניסיתי לשנות זאת.

"זה דבק בי עד היום. לא יקרה מצב שתהיה כתבה עלי שלא תתחיל בשורה 'ובכן, לא כולם אוהבים את ריימונד'. אני זוכר שאחרי שהסידרה עלתה נכנסתי לתחנת דלק, ואיזו גברת פנתה אלי: 'הי, אתה לא בסידרה החדשה ההיא?' ועניתי שכן. בזה זה הסתכם.

"האמת שזה לא השתנה יותר מדי. ג'סטין ביבר אני לא, המעריצים שלי לא ירדפו אחרי בריצה ברחוב, הם יתעייפו מהר מאוד מפאת גילם. כשאנשים רואים אותי ברחוב הם מייד אומרים, 'וואו, ממש הזדקנת!'. לצערי, לא עצרתי בזמן כמו השידורים החוזרים של 'ריימונד'.

"אני חושב שאני נוירוטי בתור אדם מפורסם, ובטח הייתי כזה גם לולא הפרסום. אני עדיין משוכנע שנהג המונית או נהג הלימוזינה שונא אותי. אני לא חושב שההצלחה באמת השפיעה על אורח חיי".

"כולם אוהבים את ריימונד" תיארה את חיי המשפחה של כתב הספורט ריי רומנו, אשתו דברה (פטרישיה היטון), אחיו רוברט (בראד גארט) והוריו מארי (דוריס רוברטס) ופרנק (פיטר בויל). העונה הראשונה והעונה השנייה זכו להצלחה רבה בארה"ב, ומאז הסידרה לא ירדה מהרף של 20 מיליון צופים בממוצע ומקום קבוע בעשר הסדרות הכי נצפות בארה"ב.

הסידרה היתה מועמדת ל־69 פרסי אמי, מתוכם זכיות חוזרות בקטגוריות המשחק להיטון, לרוברטס ולגארט, וזכייה אחת לרומנו כשחקן הטוב ביותר בסידרה קומית. כאחד המפיקים הוא גם היה שותף לשתי הזכיות של הסידרה בתואר הקומדיה הטובה ביותר, ב־2003 וב־2005. במשך ארבע שנים רצופות הוא זכה גם בפרס כוכב הטלוויזיה האהוב ביותר בטקס נבחרי הקהל בארה"ב.

"כשהייתי מועמד לאמי בפעם הראשונה ולא זכיתי, הרגשתי שזה מאוד פואטי ומתאים לי", הוא אומר. "מצד אחד המועמדות הנכספת, ומצד שני הכישלון. כל אחד מאיתנו נגוע בחוסר ביטחון, וקומיקאים מחפשים את האישור הזה מהקהל כדי להרגיש שהם כן שווים משהו. אלה יחסי אהבה עצמית ושנאה עצמית מאוד מורכבים".

השכר השמן של רומנו בשנותיה האחרונות של הסידרה, והתמלוגים מהשידורים החוזרים הרבים בשלוחות המקומיות של הרשתות, סידרו את רומנו בחיים. הונו הכולל מוערך ב־150 מיליון דולר, ויש לו שני בתים בלוס אנג'לס. אגב, אחרי ההעלאה המשמעותית בשכרו ב־2003 הוביל בראד גארט חרם על הצילומים, בדרישה להעלאה גם עבורו ועבור יתר השחקנים הראשיים, ואחרי שבועיים של משא ומתן, הם קיבלו תוספת של כ־50 אחוז - עדיין רחוק מהסכומים של רומנו, שקיבל שכר גם על היותו מפיק וכותב.

ב"כולם אוהבים את ריימונד". "היום האנשים ברחוב אומרים לי, 'וואו, ממש הזדקנת!'"

איחוד חגיגי של השחקנים, שתוכנן להתקיים בקיץ הזה במסגרת פאנל בפסטיבל טלוויזיה בטקסס, בוטל בעקבות מותה של דוריס רוברטס בת ה־90 לפני שלושה חודשים, כתוצאה מהתקף לב בזמן השינה. טרגי עוד יותר היה מותו של השחקן סוייר סוויטן, שגילם את ג'פרי, אחד הבנים התאומים של ריי ודברה, ששם קץ לחייו בשנה שעברה, שבועיים לפני יום הולדתו ה־20, לאחר שנאבק בדיכאון. סוויטן שיחק בסידרה עם אחיו התאום סאליבן מאז שהיו בני 16 חודשים, ולאחר שאחותם הבכורה מדלן כיכבה בסידרה בתור אלי, הבת הבכורה של משפחת בארון.

רומנו, אגב, התאחד עם זוגתו הטלוויזיונית היטון בסידרה הקומית בכיכובה "מקום טוב באמצע", בהמשך לשורה של תפקידי אורח מעטים שלקח על עצמו בשנים האחרונות בסדרות דוגמת "המשרד" ו"הורים במשרה מלאה", סידרה שאותה חיבב וביקש להשתתף בה.

"טוב בסטנד־אפ ובפוקר"

אבל הניסיון המשמעותי שלו לקריירה טלוויזיונית אחרי "ריימונד" היה בסידרת הדרמה "גברים בגיל הזה" מ־2009, שיצר עם חברו מימי "ריימונד", התסריטאי מייק רויס, על שלושה חברים מימי הקולג' הנושקים ל־50 ומתמודדים עם משברי הגיל. הוא כיכב בתפקיד הראשי לצד סקוט באקולה ("זינוק לאתמול") ואנדרה בראוואר ("רצח מאדום לשחור"), שהיה מועמד פעמיים על תפקידו לאמי.

"כשעשיתי את הסידרה הייתי בשלב בחיים שבו השגתי את מבוקשי והייתי צריך לגלות מה המטרה החדשה שלי, משם הגיע הרעיון. אחרי שהייתי גבר נשוי על המסך רציתי לגלם מישהו גרוש, שנמצא בשלב לא ברור בחייו, וניסיתי לחשוב איך אני הייתי מתמודד בנעליו. זו היתה הפעם הראשונה שבה הייתי פחות מלוטש, עם שפה יותר בוטה וגסה".

הסידרה בוטלה אחרי שתי עונות, בשל רייטינג נמוך, מה שפינה לרומנו זמן לשוב ולבלות את זמנו על מגרש הגולף או בטורנירי פוקר: הוא השתתף שבע פעמים במקצה שנתי מיוחד לסלבס במסגרת אליפות העולם בפוקר, שנערכה בלאס וגאס. למעט סרט רומנטי בשם "The Big Sick", שאליו הצטלם לאחרונה עם הולי האנטר ושיעלה בשנה הבאה, אין לו פרויקטים עתידיים על הפרק - מה שמפנה לו זמן לסטנד־אפ ולגולף.

"אם הייתי צריך לומר על עצמי משהו טוב אחד, הייתי אומר שאני סטנדאפיסט טוב, ובכל היתר אני גרוע", הוא אומר. "במיוחד בגולף, אפילו שזה תחביב אהוב עלי. אבל אם להיות בוטה - אחרי 'ריימונד' לא הייתי צריך לרדוף אחרי משכורת שמנה נוספת, ובטח שלא הייתי צריך להשתתף בסצנות מין של שלישייה ב־HBO, כמו שאשתי טורחת לציין באוזניי".

אתה מרגיש שעשר שנים הן זמן מספיק כדי להתרחק מריימונד?

"הותרתי מורשת מפוארת, שאני חושב שאין טעם לנסות להשתוות אליה, לא משנה כמה יציעו לי רעיונות דומים. בזה כבר הטבעתי חותם כיוצר, כשחקן וככותב, ואין טעם לעשות אותו דבר. אני מנסה וריאציות שונות, אבל על קומדיה לעולם לא אוותר. בטח לא על סטנד־אפ".

מאיפה המשיכה הזאת תמיד להצחיק? 

"הכל מתחיל ונגמר ביחסים שלי עם אבי, אדם פשוט, שעבד מהבוקר עד הלילה, ובלי חוש הומור מחודד. אם הוא היה מרעיף עלי יותר חיבה או טורח לחבק אותי פעם אחת בחייו, בטח הייתי מסתפק במקצוע של רואה חשבון, ולא היה לי צורך באהבת הקהל בתור קומיקאי.

"בכלל, אם לא היו הורים שמזניחים את ילדיהם, לא היו קומיקאים בעולם. לא היתה תעשיית בידור, וכולנו היינו מבדרים את עצמנו רק במשחקי קלפים".

dudic@israelhayom.co.ilטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו