אחרי עשר שנים - נחשף תיעוד מהקרב שהפך סמל לגבורה של חטיבת גולני: ב-23 ביולי 2006, חטיבות גולני והצנחנים כיתרו את העיירה בינת ג'בל בלבנון. הצנחנים השתלטו על שטחים ממערב לעיירה וגולני על השטחים שממזרח לה. הכיתור לא הושלם מצפון על מנת לאפשר לאזרחים להימלט לעומק לבנון, ובכך לבודד את המחבלים. מטרת הפעולה הייתה לפעול נגד פעילי טרור, ולמצוא משגרי רקטות ואמצעי לחימה במרחב העיירה. מאוחר יותר הצטרפה למשימה גם חטיבה 7. הקרבות בבינת ג'בל נמשכו עד ה-29 ביולי ונחשבו לקרבות קשים ומורכבים בשל תוואי השטח.
נפגעו בדרכם לפנות את הפצועים
ב-24 ביולי לפנות בוקר הגיע גדוד של חטיבת גולני לדרום מזרח העיירה בינת ג'ביל, והשתלט על מספר מבנים. חטיבת הצנחנים הגיעה ליעדיה רק בשעות האור והתמקמה בבתים ממערב לבינת ג'ביל. כוחות צה"ל נתקלו בכוחות חזבאללה והקרבות נמשכו לכל אורך היום.
מסוק קרב של חיל האוויר תקף ופצע 14 חיילים מגדס"ר גולני ששהו בביתבכפר וזוהו בטעות כאנשי חזבאללה. שני טנקים מגדוד 52 של חטיבת השריון 401 נשלחו לחלץ את לוחמי גולני ונפגעו בדרכם. הטנק של המג"ד עלה על מטען ואחד מאנשי הצוות נהרג. הטנק השני נפגע מירי נ"ט ומפקדו נהרג. לקראת ערב קיבלו מפקדי הצנחנים הוראה מהפיקוד לפיה יש להתכונן לנסיגה לגבול ישראל עם רדת החשיכה שביום למחרת.
כוח גולני נתקל במחבלים
ב-3:00 לפנות בוקר, גדוד של חטיבת גולני קיבל פקודה להתקדם צפונה ללב העיירה. מפקד הגדוד חילק את הכוחות לשניים: פלוגה אחת המשיכה איתו לכיוון צפון מזרח, ופלוגה שנייה התקדמה עם סגנו לכיוון צפון מערב.
השטח בו פעל הכוח של סגן מפקד הגדוד היה שטח בנוי שכלל טרסות, חומות אבן, ומבנים במפלסים שונים. תוך כדי התקדמות בשטח ניסו חיילי הפלוגה לפרוץ לאחד הבתים ללא הצלחה. בשלב זה אנשי חזבאללה שישנו בבתים סמוכים התקדמו לעבר הכוח והחלו לירות ולזרוק רימונים לכיוונו.
מפקד מחלקת החוד עם כמה מחייליו נתקלו בחומת לבנים, שמצדה השני עמדו אנשי חזבאללה, ופתחו בירי. הלוחמים נפצעו וסגן מפקד הגדוד יצא עם כוח נוסף לחלצם. כשהגיעו, החלו להעניק טיפול ראשוני לפצועים, אך הותקפו גם הם מאנשי חזבאללה שעמדו בצידה השני של החומה. אחד הלוחמים דיווח שהסמג"ד רועי קליין, קפץ על רימון שנפל סמוך אליו, חסם אותו בגופו כדי להגן על חייליו, ומצא את מותו.
ניסיונות איגוף וחילוץ נוספים כשלו והוסיפו שמות נוספים לרשימת ההרוגים והפצועים שהביאו לפגיעה קשה בשרשרת הפיקוד. רק כעבור מספר שעות, בעקבות ניסיון איגוף מוצלח של כוח בפיקוד קצין המבצעים של הגדוד וסיוע של מסוקי קרב, התבצעה חבירה אל הכוח הנצור בשטח ונפתח מאמץ חילוץ מפרך. ההרוגים פונו מזירת הקרב רק עם רדת החשכה לאחר מאמצי חילוץ תחת אש.
בקרב נהרגו שמונה לוחמים ומפקדים: רס"ן רועי קליין, סרן אלכס שוורצמן, סגן עמיחי מרחביה, סמ"ר שמעון דהן, סמ"ר עידן כהן, סמ"ר אוהד קלאוזנר, סמל שמעון אדגה, וסמל אסף נמר. כמו כן, נפצעו כעשרים וחמישה לוחמים נוספים.
בתחקיר שנערך מאוחר יותר העריכו כי הלוחמים הגיעו במקרה לעמדת שיגור בה שהו עשרות אנשי חזבאללה שישנו בבתים הסמוכים ויצאו מדי פעם לשגר קטיושות. הכוח מצא עצמו בעמדת נחיתות משמעותית, בעיקר מפני שלא הכיר כראוי את השטח הבנוי בו לחם ולא היו בבעלותו אמצעי פריצה. עשרות אנשי חזבאללה נהרגו.
קרב זה הפך סמל לגבורת לוחמי חטיבת גולני. המפקדים המשיכו להילחם במשך שעות תחת אש תופת מול אנשי חזבאללה, הלוחמים חזרו פעם אחר פעם למטע עצי הזית וחילצו על גביהם את החיילים ההרוגים והפצועים תחת אש.
הקרב נחשב אחד מהקרבות המרכזיים במורשת הקרב של חטיבת גולני והקרב הקשה ביותר של מלחמת לבנון השנייה. לגדוד 51 ולשבעה עשר לוחמים ומפקדים שלחמו בקרב הוענקו עיטורים וצל"שים. עיטור העוז - הוענק לרס"ן רועי קליין, צל"ש הרמטכ"ל הוענק לסרן יוני שטבון שמכהן כיום כחבר כנסת, צל"ש אלוף - מאת אלוף פיקוד הצפון דאז גדי איזנקוט הוענק לגדוד הבוקעים הראשון (51) "על שהראה רעות, נחישות, מקצועיות ואומץ לב במהלך מלחמת לבנון השנייה".
צל"ש הרמטכ"ל הוענק לסמל ראשון שירן אמסילי על רוח לחימה, אומץ לב תחת אש, נחישות, קור-רוח ואחוות לוחמים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו