יודפת שהרבני ז"ל ביקשה להביא חיים לעולם, אך נפטרה במהלך טיפול לשאיבת ביציות שעברה בבית החולים אסותא.
שהרבני, שהיתה בת 41 במותה, נכנסה ב־10 במאי 2014 לטיפול של שאיבת ביציות, טיפול שכיח במהלך טיפולי פוריות, שמתבצע בהרדמה בחדר הניתוח. היא עברה את הטיפול הזה כבר חמש פעמים קודם לכן. זמן קצר לאחר שהועברה מחדר הניתוח לחדר ההתאוששות נמצאה ללא דופק ונשימה. התברר שעברה דום לב.
לאחר שהבחינה האחות במצבה של שהרבני, הוזעק המרדים וביצע בה החייאה, שבסופה חזר הדופק, אך בשל מחסור באספקת חמצן במשך דקות ארוכות נגרם ליודפת נזק מוחי קשה, ובימים שלאחר מכן הידרדר מצבה. כעבור חמישה ימים היא נפטרה. כעת תובעים בני משפחתה, באמצעות עו"ד ענת מולסון ממשרד מולסון נבו, סכום של יותר מ־2.5 מיליון שקלים מבית החולים אסותא.
כתב התביעה, שהוגש לבית המשפט המחוזי בת"א, טוען ל"רשלנות קיצונית בחומרתה" שהובילה למותה של יודפת. "אדישותם של הגורמים המטפלים, זלזול משווע בחיי אדם וחריגה בוטה מהנהלים הובילו לתוצאה הטרגית", נכתב בכתב התביעה. לפי התובעים, יודפת נלחמה על חייה כשהמוניטור מושתק, והאחות לא היתה ערה למתרחש.
התביעה מתבססת על ממצאי בדיקה פנימית של המקרה באסותא, שבה נמצא שהאחות ביחידת ההתאוששות לא ביצעה מעקב אחרי מדדי גופה של יודפת ולא הבחינה בערכים בעייתיים במוניטור. עוד נמצא שהאזעקה של מכשיר המוניטור היתה במצב "השתק", וכך המכשיר לא התריע על מצבה הקשה.
גם ועדת בדיקה שהקים משרד הבריאות מצאה שההתנהלות של הצוות הרפואי והסיעודי באסותא במהלך ההעברה של שהרבני מחדר הניתוח לחדר ההתאוששות היתה נגועה בכשלים חמורים ביותר. עוד נמצא ששהרבני הועברה לחדר ההתאוששות על ידי סניטר, בלי ליווי רופא מרדים. המרדים לא מסר מידע לאחות האחראית בחדר ההתאוששות, דבר שהוא בבחינת חריגה מנוהלי משרד הבריאות.
שהרבני היתה החולה היחידה בחדר ההתאוששות וחוברה למוניטור שמדד לחץ דם, דופק ואת רוויון החמצן בגופה. האחות לא ביצעה מעקב מדי חמש דקות כפי שנקבע בנהלים. עוד נמצא שהמוניטור לא בדק כנדרש את קצב הנשימות, והנתונים לא שודרו במלואם.
בעקבות הבדיקה הפנימית הועבר הרופא המרדים מתפקידו בחדרי הניתוח לשלושה חודשים, והאחות הועברה גם כן מהתפקיד למשך זמן מוגבל. בהליך חריג, מבקשים בני משפחתה של יודפת שהרבני לפסוק להם גם פיצויים עונשיים.
מאסותא נמסר בתגובה: "מממצאי התחקיר עולה שמדובר באירוע נדיר שככל הנראה לא ניתן היה למנוע אותו. בית החולים פעל בשקיפות מלאה לאורך כל הדרך, גם מול המשפחה ברגעיה הקשים. התביעה התקבלה לאחרונה, אנו נלמד את פרטיה ונגיב כמקובל בביהמ"ש".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו