מנכ"ל מוזיאון ישראל והאוצרת סירקוביץ' בתערוכה // צילום: דודי וקנין // מנכ"ל מוזיאון ישראל והאוצרת סירקוביץ' בתערוכה // צילום: דודי וקנין

"היצירה היתה כל חייו"

היום תיפתח במוזיאון ישראל בירושלים תערוכה חדשה ששמה "פיקאסו: מחוץ לקווים", המציגה כ־300 עבודות של אחד האמנים המשפיעים של המאה ה־20 • האוצרת, טניה סירקוביץ', מספרת על בניית התערוכה ועל חשיבותה

היום תיפתח במוזיאון ישראל בירושלים התערוכה "פיקאסו: מחוץ לקווים", שבה מוצגות כ־300 יצירות של אחד האמנים המשפיעים של המאה ה־20, שאותן יצר במשך כ־70 שנות יצירה. 

בין היצירות המוצגות בתערוכה יש עבודות מאוסף מוזיאון ישראל, ואליהן התווספו עבודות שהושאלו ממוזיאון פיקאסו בפאריס, ממוזיאון ריינה סופיה במדריד ומהמוזיאון לאמנות מודרנית (MOMAׂ) בניו יורק. העבודות הן מכל תקופות חייו של פיקאסו, החל מתחילת דרכו בתקופה הכחולה ועד ליצירות שנעשו שנה לפני מותו. 

"פיקאסו הוא אחד האמנים המשפיעים ביותר של המאה ה־20, והוא למעשה מעין תמצות של המאה הזאת מבחינה אמנותית, עם כל התהפוכות שהיו בה", אומרת אוצרת התערוכה טניה סירקוביץ'. "היכולת שלו להתחדש בכל פעם והאישיות המסקרנת שלו גורמות לנו לחזור אליו בכל פעם מחדש. היו לו הרבה נשים והיחסים עם הנשים שלו היו מאוד מורכבים, אבל כל אישה היתה עבורו התחלה חדשה וגם סגנון חדש. הנשים שלו היו המוזות האולטימטיביות, שגרמו הרבה פעמים לא רק לשינוי בתפיסה האמנותית אלא גם לשינוי בטכניקה". 

לדברי סירקוביץ', "לפני כ־15 שנה היתה פה תערוכה גדולה של פיקאסו במוזיאון ישראל, ובערך בכל חמש שנים עולות יצירות שלו בהקשרים שונים, אבל זו הפעם הראשונה שמוצגות בישראל כל הסדרות של פיקאסו.

היצירות בתערוכה מסודרות על פי סדר כרונולוגי. "התערוכה מתחילה בתקופה הכחולה", מסבירה סירקוביץ'. "היצירה הכי מוקדמת בתערוכה היא מ־1904, והתערוכה ממשיכה דרך התקופות השונות בחייו של פיקאסו עד 1970. מהתקופה הכחולה לתקופה הוורודה, אחר כך לקוביזם אנליטי וסינטתי, ומשם לניאו קלאסיקה - תקופה שבה פיקאסו התחתן לראשונה, דבר שהשפיע עליו מאוד לצד הטיולים שלו עם אשתו באירופה. 

"משם התערוכה עוברת לסוריאליזם, ליצירות שלו בזמן מלחמת האזרחים בספרד, וכל הזמן רואים את המטוטלת שנעה בין הסגנון הנטורליסטי למשהו מופשט, מעוות ואקספרסיבי. בין העבודות הבולטות בתערוכה: 'הנערה עם המנדולינה' מ־1910, 'דמויות על יד הים' מ־1932 ו'האישה המתייפחת'".

אם אבקש ממך בקצרה לאפיין את חשיבותו של פיקאסו לעולם האמנות ואת הייחוד שלו, במה תבחרי?

"אני חושבת שיש כאן שני דברים, והתערוכה מדגישה את זה. קודם כל זה הניסיון האדיר לחדש את עצמו כל הזמן, גם מבחינת הסגנון וגם מבחינת הטכניקות, והדבר השני זה כוח היצירה המדהים שלו שלא פסק גם בשנותיו האחרונות. עד סוף חייו, כל עוד הצליח להחזיק בידו מכחול, הוא יצר. היצירה בשבילו היתה כל החיים". 

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו