הורשע בכל הסעיפים. שופט ביהמ"ש המחוזי בת"א, חאלד כבוב, פסק אתמול הרשעה מטלטלת בפרשת הרצת המניות של איש העסקים נוחי דנקנר. השופט הרשיע את דנקנר בכל סעיפי כתב האישום וקבע את התאריך 20 בספטמבר הקרוב כמועד לטיעונים לעונש.
הסעיפים שבגינם הורשע דנקנר: השפעה על תנודות ניירות ערך; הנעה או ניסיון להניע לרכוש ניירות ערך; שתי עבירות דיווח ואיסור פעולה ברכוש אסור, שעשויים להוביל אותו לתקופת מאסר של שנים.
העונש המירבי עשוי להגיע ל־5 שנות מאסר אך ההערכות במערכת המשפטית הן כי המאסר שייגזר יהיה פחות מכך. העניין תלוי גם בערעור שמסתמן שדנקנר מתכנן להגיש. ביהמ"ש הרשיע גם את איתי שטרום בפרשה ברוב הסעיפים שיוחסו לו למעט אחד (סעיף הדחה בחקירה).
בכך הגיע לקיצו משפט שהתנהל במשך קרוב לשנתיים. בפרשה הואשמו דנקנר ושטרום כי ביצעו תרמית בניירות ערך, מה שמכונה "הרצת מניות". הם ביקשו להשפיע בתרמית בשווי המניות של אי.די.בי אחזקות כחלק מהנפקה שבוצעה באותה חברה. היתה זו תחילת שקיעתה של אי.די.בי והמשקיעים המוסדיים לא רצו להשתתף בהנפקה בהיקפים גדולים. דנקנר ושטרום, באמצעות סוחר מניות בשם עדי שלג, שבהמשך הפך לעד מדינה, הורשעו בכך שקיימו תרמית שמטרתה לנפח את שווי ניירות הערך של אי.די.בי באופן מלאכותי.
השופט חאלד כבוב הכביר במילים לא פשוטות על דנקנר, שלדבריו בפסק הדין "הקדיש את כל מאודו כדי להעביר סיגנל לשוק שיש ביכולתו לגייס סכום נכבד שיאפשר לו לנווט את פעילותה העסקית של החברה, כאשר כישלון מהלך שכזה היה עלול להביא גם בעיניו לאובדן השליטה בחברה.
"זהו התמריץ שהכווין את פעילותו של דנקנר ולמרבה הצער הביא אותו לפעול", הוסיף כבוב בפסק הדין, "דווקא בסמוך לפני ההנפקה, באופן בלתי לגיטימי בעליל שעה שניסה לגייס חלק מחבריו לפעילות מסחר מחוץ להנפקה.
"התרשמתי כי דנקנר היה שקוע בניסיון להציל את החברה תחת שליטתו עדי כדי כך שנגרר והיה מוכן לקבל החלטות ביודעו היטב שמדובר בפעילות הנוגדת את החוק, הכל כדי לתמוך בשער המניה של החברה שנסחר באותם ימים בירידה דרסטית. הפעילות נועדה לרסן ירידות אלה מחד ולהעביר מסר לשוק שישנם גורמים שמתעניינים ברכישת מניות החברה מאידך".
"גרסאות סותרות"
אלא שדווקא המאמץ העצום של דנקנר להביא חברים ומקורבים להנפקה עמד לו לרועץ. "קבעתי שהחשיבות הרבה של ההנפקה, שלא לומר קריטית מבחינת דנקנר, וההתגייסות הטוטאלית שלו ושל כל מקורביו, ההשקעה הכספית האדירה שהשקיעו הוא ומשפחתו - הפנייה לעשרות אם לא מאות גורמים שהחשיב כחבריו או מקורביו כדי לגייס אותם להשקיע בהנפקה - הם שעמדו בעוכריו של דנקנר שעה שהחליט לפעול יחד עם שטרום כדי להשפיע באופן מלאכותי על שער המניה, להכווין את המסחר כדי לשרת את מטרותיו, כל זאת בהתעלם מהפן הפלילי שיש בפעילות זו".
עוד מציין ביהמ"ש כי דווקא התפיסה וההגדרה של דנקנר עצמו את ההנפקה כ"הנפקת חברים", היא כשלעצמה "איננה מעידה על היעדר מניע מצידו של דנקנר להשפיע על שער המניה. דווקא התייחסותו זו של דנקנר לדברים כאילו מדובר בסיטואציה שהיא בין חברים, שעה שמדובר בהנפקה של אחת החברות הציבוריות החזקות במשק אותה תקופה, היא שעומדת בעוכריו והביאה אותו לבצע פעולות פסולות ופליליות מבלי לחשוב על משמעותן".
עוד מציין השופט: "השתלשלות האירועים מצביעה על כך שדנקנר בלא כל ספק פעל באופן מכוון ומיודע באשר לפסול שבמעשיו, אך תוך התעלמות מוחלטת מכך.
"אסכם", מציין השופט "כי מכלול הראיות יצרו מארג ברור של תמונה שלמה וכוללת של אשמת דנקנר מעבר לספק סביר".
באשר לאיתי שטרום, כתב השופט: "שטרום ידע היטב שכניסה לפוזיציה באי.די.בי היא מעבר ליכולותיו".
עוד מציין השופט כבוב: "עסקינן במקרה חריג שבו אין הנאשם פועל מתוך אינטרס תרמיתי אישי לו, מעורבותו של שטרום והאינטרס התרמיתי בפעולותיו נובעים מרצונו להשיג את קרבתו ואהדתו של דנקנר. גרסתו של שטרום, אשר שזורות לאורכה סתירות מהותיות, מהווה אף היא ראיה לחובתו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו