מחקר מקיף של מכון NGO Monitor בנושא מימון ממשלתי זר שניתן לעמותות ולארגונים פוליטיים בארץ, מגלה כי מתוך 398 עמותות וארגונים, 185 בלבד הגישו דו"חות כספיים.
עוד עולה מהמחקר כי ממשלות זרות העבירו תקציבים בסכום של יותר מ־100 מיליון שקלים במשך שלוש שנים, אך עיקר התקציב, יותר מ־50 אחוזים, התרכז ב־27 עמותות פעילות מאוד בסכסוך הישראלי־ערבי.
באשר לשקיפות לגבי היקף המימון ומקורות המימון, נמצא כי 41 ארגונים בלבד הגישו דו"חות רבעוניים בעניין לרשם העמותות בהתאם להוראות "חוק חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה", המכונה "חוק השקיפות". כמו כן, קיימים כמה ארגונים שלא דיווחו על תרומות מישות מדינית זרה בדו"חות השנתיים, אך הגישו דו"חות רבעוניים לרשם העמותות.
סך כל התרומות מישויות מדיניות זרות לארגונים ולעמותות שנסקרו עמד על 104,187,403 שקלים לשנים 2014-2012. עם זאת, במחקר מעריכים שמדובר בנתון חלקי בלבד בשל פערי דיווח ותרומות לא שקופות.
כך, למשל, בשנת 2014 לבדה 27 ארגונים בעלי פרופיל גבוה במסגרת הסכסוך הערבי־ישראלי קיבלו תרומות מממשלות זרות בסך 55,168,531 שקלים. בארגונים אלה תומכי BDS או אנטי־ציונים דוגמת הטלוויזיה החברתית, סביל, זוכרות, מגזין 972, הקרן למגיני זכויות אדם וקואליציית נשים לשלום.
עמותות נוספות מתוך ה־27 הן עיר עמים, בצלם, מוסאוא, מחסום ווטש, האגודה לזכויות האזרח, הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל, ירושלים דלמטה, רופאים לזכויות אדם - ישראל, גישה, המוקד להגנת הפרט, שלום עכשיו, רבנים לזכויות אדם, קומט־מי, יש דין, עמק שווה, עדאלה, לוחמים לשלום, במקום, שוברים שתיקה, פרופיל חדש וחוג ההורים־פורום המשפחות השכולות.
פרופ' ג'ראלד שטינברג, נשיא NGO Monitor, מסביר כי "מתוך מאות ארגונים ועמותות בישראל המצהירים כי הם עוסקים בתחומים הקשורים לזכויות אדם, שלום, דו־קיום ופעילות הומניטרית, רק קומץ של ארגונים פוליטיים בעלי אג'נדה דומה זוכים ליותר ממחצית התרומות ממדינות זרות. עם ארגונים אלה נמנים רבים המעורבים בקמפיין הדה־לגיטימציה נגד ישראל. עובדה זו מעלה שאלות רבות לגבי התהליכים שבהם ממשלות אירופה בוחרות את הארגונים השותפים להן בישראל". עוד הוסיף כי יש צורך בשקיפות לגבי האופן שבו מדינות בוחרות את הארגונים הזוכים למימון, וכי "המימון המאסיבי לעמותות פוליטיות הינו ייחודי לישראל".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו