בין עשרות האיסלנדים שהתחבקו זה עם זה ביציעים בניס וחגגו ארוכות עם השחקנים את הניצחון הגדול על אנגליה, היה גם גודני יוהאנסון. "זה הניצחון הגדול ביותר בהיסטוריה שלנו כמדינה, אולי מלבד הניצחון במלחמת הבקלה", אמר לתקשורת האנגלית.
"מלחמת הבקלה" היא סידרת עימותים בין האיסלנדים לבריטים בשלהי המאה ה־20 בשל התביעה של איסלנד לבלעדיות על דיג בשטחי האוקיינוס האטלנטי ובקרבת האי. יוהאנסון יודע על מה הוא מדבר כשהוא מערבב בין העבר להווה. מעבר להיותו היסטוריון שלמד באוקספורד, מתחילת השבוע הוא גם הנשיא החדש של איסלנד, ומתוקף כך הוא לא הסתפק בשיחת הטלפון המסורתית ללא קליטה למאמן המיוזע, אלא עלה על מטוס לצרפת ותפס מקום במרכז יציע האוהדים.
האבסורד הוא שתהליך הבחירות שבו זכה יוהאנסון ביום ראשון כמעט לא התקיים מחשש שלא יהיו מספיק בוחרים, שהרי כ־15 אחוזים מתושבי המדינה (חלקם ישבו לצידו באותה השורה ביציע) נמצאים בימים אלה בצרפת וחיים בתוך חלום.
"האגדה נמשכת", נכתב בשער של אחד משני העיתונים הגדולים במדינה, בעוד השני בחר בכותרת: "איך זה ייגמר?". גם ראש הממשלה הצטרף לחגיגות כשפירסם פוסט בפייסבוק: "כמה טוב להיות איסלנדי בימים האלה". האמת? טוב מאוד. עולם הכדורגל מתרפק על הישגיה של הנבחרת הקטנה ונדמה שכולם רוצים חלק בהצלחה הזאת. "כמה אנחנו אוהבים את המדינה הזאת", נכתב באיסלנדית בשער העיתון הגדול בנורבגיה, וגם בדנמרק השכנה חגגו את הניצחון כאילו היה שלהם. אפילו המאמן השבדי קארל לגרבאק, קרחון נורדי שלא הניד עפעף בכל שנותיו כמאמן, נסחף עם הרגע. "אני לא זוכר שהרגשתי אושר כזה", אמר בסיום המשחק שלשום, "לנצח את אנגליה עם נבחרת איסלנד זה בלתי נתפס".
ההתלהבות מתבקשת ומובנת, אבל היא עושה עוול להצלחה האיסלנדית. לנכס את ההישגים שלה לסיפורי אגדות רק מוריד מהערך של העבודה המדהימה שנעשתה בכדורגל המקומי. רבות סופר על התהליך שלקח את איסלנד מהמקום ה־130 בדירוג פיפ"א לפני ארבע שנים לרבע גמר היורו מול צרפת בשבוע הבא; על קידום מעמד המאמן, בניית קומפלקסים מקורים, טיפוח הכדורגלן המקומי וההשקעה בנוער - וביורו אנחנו רואים את התוצאות הלכה למעשה.
סיגורדסון. השער שלו נגד אנגליה הגיע לאחר תרגיל חוץ מתוכנן // צילום: איי.אף.פי
איסלנד היא אחת הנבחרות המאומנות והמסודרות בטורניר, כפי שהעיד שער השוויון מול האנגלים שהגיע בסיומו של תרגיל הוצאת חוץ. "אנחנו עובדים על זה באימונים", סיפר כובש השער רגנאר סיגורדסון. החיבור בין השחקנים בולט לעין, והאיסלנדים הם בלי שום ספק הנבחרת המודעת ביותר ליכולותיה והיעילה ביותר בטורניר. שער הניצחון של קולביין סיגתורסון היה בסך הכל הבעיטה ה־11 של איסלנד למסגרת בטורניר והראשונה של חלוץ אייאקס. ההגנה החזקה מתסכלת את היריבות, ובתזמון המושלם מגיעה העקיצה בצד השני.
ועכשיו מחכה להם המארחת צרפת. "אנחנו רוצים עוד", הכריז אחד משני המאמנים, היימיר אלגרימסון. התקשורת המקומית ניסתה להוסיף עניין למשחק כשהזכירה שאיסלנד מעולם לא ניצחה את צרפת, אבל אז הם נזכרו שאיסלנד מעולם לא היתה ביורו, לא עלתה שלב, לא ניצחה את אוסטריה, לא ניצחה את אנגליה ולא חלמה שהיא תהיה ברבע הגמר. מעולם.
