תמהיל העסקים במשק הישראלי השתנה, פחות התפתחות עסקים בתעשייה ובחקלאות ויותר עסקים במסחר ושירותים." כך עולה מנתונים שמספק, צח ברקי סמנכ"ל מנהל אגף כלכלה, מידע ומחקר בדן אנד ברדסטריט ישראל. לדבריו "מספר העסקים בתעשייה ובחקלאות פוחת זו השנה השלישית."
ברקי מציין כי נותני שירותים בישראל מהווים כ-65% מהעסקים במשק, אבל הם מייצרים רק 30% מהפדיון "ולכן אנחנו לא נרגיש את הגידול הזה באופן משמעותי בתוצר." לדבריו 44,500 עסקים נסגרו בשנת שעברה כאשר מרביתם הינם מתחום נותני שירותים. הענף שמוביל ברמת הסיכון שלו היה ונותר ענף המסעדות ובתי הקפה. בשנת 2016, צפויים להיסגר קרוב ל-49,000 עסקים.
ברקי ציין היום כי "הריבית האפסית משנה את מבנה המשק ומייצרת סדר כלכלי חדש. הירידה ביצוא מייצרת נזקים לתעשייה שיהיה קשה לתקן אותם, ככל שיעבור הזמן. קובעי המדיניות חייבים לשפר את היתרונות התחרותיים של היצואנים הישראלים לעומת מתחריהם במדינות אחרות."
עוד לדבריו "מרבית מדינות ה-OECD מצליחות לצמוח ביצוא, למרות ההאטה בסחר העולמי. אנחנו נסמכים יותר מדי על מסחר ושירותים כמנוע צמיחה, וכאשר הריבית תתחיל לעלות, הצריכה הפרטית תאט ונימצא מול שוקת שבורה ביצוא. אנחנו אולי כלכלה מפותחת, אבל אנחנו חייבים לחזור לחשוב כמו כלכלה מתפתחת, שרודפת אחרי פיתוח מנועי צמיחה ואחרי השגת יעדי צמיחה של לפחות 4%, וזה בהחלט אפשרי"
לדברי ברקי, המשק הישראלי נסמך מאז ומעולם על יצוא כמנוע צמיחה, אבל בשנים האחרונות, מנוע הצמיחה העיקרי הוא צריכה פרטית, כשהיצוא לא צמח ואפילו התכווץ ב-2015. לעומת ישראל, במרבית מדינות ה-OECD, היצוא דווקא צמח. כלומר בהחלט ניתן לעודד את היצוא כפי שמדינות אחרות בעולם עושות.
הבעיה ביצוא לטענתו היא הריכוזיות הגדולה בקרב היצואנים – יש לנו כ-5,000 יצואנים בישראל, אבל 10 היצואנים הגדולים מהווים יותר מ-50% מהיקף היצוא. כלומר יש למשק תלות במספר קטן של יצואנים גדולים מאוד שכמובן מושפעים מההאטה בסחר העולמי. אך ככל שהיצואן קטן או בינוני, הוא ההשפעה עליו מהאטה בביקושים עולמיים פוחתת ולכן הציפייה מקובעי המדיניות היא לשפר את היתרונות התחרותיים של היצואנים הקטנים והבינוניים מול יצואנים במדינות אחרות ולעודד גם את היצואנים הגדולים להשקעות הון משמעותיות בשוק המקומי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו