התקשורת האנגלית לא חסה על נבחרת שלושת האריות, שהודחה בבושת פנים מיורו 2016 אחרי 1:2 לאיסלנד ברבע הגמר, והגדירה את הפיאסקו כהפסד הגדול ביותר בהיסטוריה (יותר מה-1:0 מול נבחרת ארה"ב החובבנית במונדיאל 1950). "זה היה הערב הכי משפיל של הנבחרת האנגלית אי פעם", כתב העיתונאי פול היוורד מהטלגרף, " ההפסד הזה עוד יהיה טראומתי".
התפטרותו של המאמן רוי הודג'סון מייד לאחר המשחק לא עשתה רושם על אנשי התקשורת, שרבים מהם כתבו כי המאמן היה צריך ללכת כבר לפני שנתיים, לאחר מונדיאל 2014. "השנתיים האחרונות היו בזבוז של זמן, הוא לא היה האיש הנכון לתפקיד אז והוא לא היה האיש הנכון לתפקיד היום. איפה הדיבורים על התקדמות? לא ראיתי שום דבר", כך כתב מרטין סמואל מה"דיילי מייל". איאן הרסט מה"אינדיפנדנט" הוסיף: "הסיבה שהנבחרת לא מחוברת היא האגו של השחקנים. הם מפורסמים מדי, חשובים מדי ועשירים מדי. זו הנבחרת האנגלית".
אוהדי איסלנד חוגגים. מגיע להם // צילום: רויטרס
הודג'סון, שכאמור התפטר מייד לאחר המשחק, אמר: "עכשיו זה הזמן למאמן חדש לנבחרת. כשהגעתי לכאן אמרו לי שהשחקנים לא מופיעים למשחקים של הנבחרת. השחקנים האלה אהבו לשחק עבור המדינה שלהם והמחויבות שלהם לא מוטלת בספק. אני רוצה להודות להם על התמיכה והעבודה הקשה. זה היה מסע נהדר ואסתכל עליו אחורה בגאווה. אני מצטער שזה נגמר כך. אני מאוכזב מאוד מהתוצאה ומההדחה. לא הגענו לשלב שרצינו להגיע אליו וזה בלתי מתקבל".
השוער ג'ו הארט, שהיה אחראי על השער השני של האיסלנדים, אמר: "לא היתה שאלה של רצון כי רצינו את המשחק הזה מאוד. היינו במקום טוב ופתחנו בצורה איכותית, אבל לא השגנו את המטרה. אנחנו יודעים שלמאמן הבא יש עבודה קשה. אנשים לא יכולים לדמיין את תחושות האכזבה שלי".
הקפטן ויין רוני אמר: "זה משחק שקשה לי מאוד לעכל. מדובר במבוכה גדולה עבור כולנו. זו לא אשמתו של המאמן אלא של השחקנים. היינו כאן כולנו יחד ונכשלנו ביחד, זו האחריות של כולנו. כל מה שמעניין אותי זה להמשיך להיאבק עבור חולצת הנבחרת. אני תמיד זמין לשחק".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
