חבר טוב אמר לי לפני כמה ימים משפט שנשמע לי מאוד הגיוני. הוא טען שזכייה של ארגנטינה בקופה אמריקה סנטנריו תהפוך את הטורניר השולי לדבר הכי חשוב בעולם, בעוד אם צ'ילה תזכה בו הוא לא יעניין אף אחד. הרי איפה הסיפור גדול יותר, נימק: בזכייה הראשונה של לאו מסי ובתואר ראשון לארגנטינה אחרי 23 שנים עקרות, או בגביע שני ברציפות של צ'ילה החביבה?
ובכן, שנינו טעינו בגדול. הצ'יליאנים שמרו על התואר עם ניצחון 2:4 מהנקודה הלבנה אחרי 0:0 בתום 120 דקות, ובכל זאת כל העולם מדבר היום על אירועי הקופה אמריקה 2016. מתברר שאין דבר מעניין יותר מהדיכאון הארגנטינאי, בייחוד כשהוא יוצא מפיו של השחקן הטוב בעולם. "זה רגע קשה לעיכול, אבל הדבר הראשון שעולה לי לראש הוא שזהו, נגמר. אני סיימתי עם הנבחרת", כך אמר מסי.
לאו מסי מאוכזב אחרי הפנדל שהחמיץ בגמר הקופה מול צ'ילה // צילום: אי.אף.פי
מתבקש לחשוב שאת המשפט הזה, הודעת פרישה לכל דבר ועניין, אמר מסי בעיצומה של סערת רגשות. אולם כל מי שראה את הראיון, שהגיע אחרי מקלחת קרה וכשהדמעות יבשו לגמרי, ראה שחקן שלו ונינוח, שמודע למילים שלו ומתכוון לכל אחת מהן. "כואב לי שלא זכיתי בתואר עם הנבחרת, אבל כנראה זה לא נועד לקרות", אמר, הפעיל את נורת האזהרה הלאומית והמשיך להסביר בחיוך ציני על גבול הייאוש: "זה הדבר הטוב ביותר עבורי ועבור כולם. הרי יש הרבה אנשים שמחכים לרגע הזה".
מגדל הקלפים מתמוטט
חצי שעה קודם לכן, אחרי שהשופט הברזילאי הבר לופז השמיד את משחק הגמר בשתי הרחקות ובכמה החלטות הזויות, התייצב מסי למה שיהיה הרגע המכונן בקריירה הבינלאומית שלו. במשך 120 דקות הוא נתן את כל כולו מול צ'ילה הלוחמת - רץ, מסר, בעט וניסה למצוא את הדרך לשער של קלאודיו בראבו, אבל שום דבר לא עבד. גונסאלו היגוואין יכול היה לעזור, אך בגמר השלישי ברציפות סיפק החמצה של טורניר. קון אגווארו יכול היה גם הוא להושיע, אבל הלחץ היה כבד גם עליו. שוב היה זה המחסום הפסיכולוגי ששיתק את ארגנטינה.
כמו לפני שנה, הגמר הוכרע מהנקודה הלבנה. גם הפעם צ'ילה בעטה ראשונה, אך בשונה מ־2015 הבעיטה של ארתורו וידאל נעצרה אצל סרחיו רומרו. ארגנטינה קיבלה את זריקת העידוד שלה חיכתה, ומי מתאים יותר ממסי לנצל זאת ולקרב את הנבחרת שלו אל הגאולה? הקפטן הניח את הכדור, הביט לחברו לברצלונה בעיניים ושלח את הכדור לשמיים. באותה שנייה קרס עולמו של מסי ואיתו התרסקה ארגנטינה. הצ'יליאנים המשיכו לניצחון מוצדק, והשאירו מאחוריהם גופה מדממת. "אני החטאתי את הפנדל המכריע ואני מקבל אחריות", אמר מסי, "חשבתי על זה הרבה, אני מרגיש שעשיתי את כל שביכולתי - ונכשלתי".
אגווארו ומסי חוגגים את הזהב באולימיאדת בייג'ין 2008. היו זמנים // צילום: אי.אף.פי
בנקודה הזאת מגדל הקלפים החל להתמוטט. "רבים מאיתנו שוקלים לפרוש גם", אמר אגווארו, רומז על סוף דרכו במדים הלאומיים, כמו גם של היגוואין, חאבייר מסצ'ראנו, אנחל די מריה, אזקיאל לאבסי, אבר באנגה ולוקאס ביגליה. כל אותם מתנדנדים דאגו להבהיר שלסכסוך עם ההתאחדות המקומית אין קשר להחלטה, ושהיא נובעת ממועקה בלבד.
"כואב לנו, אני בחיים שלי לא ראיתי את מסי במצב הזה", הוסיף אגווארו. רבים מהארגנטינאים מבכים את ההחלטה של מספר 10 ומאמינים שיחזור בו לקראת מונדיאל 2018 ברוסיה, אך יש לא מעט שמצפים בקוצר רוח ליום שאחרי. בסקר של האתר הגדול, INFOBAE, נמצא ש־40 אחוזים מהגולשים טוענים שהגיע הזמן לצאת לדרך חדשה, בלעדיו.
הגבול הדק בין לוזר לווינר
לסיום, בנימה אישית: מסי הוא השחקן האהוב עלי, לצד דייגו ארמנדו מראדונה. תמיד הגנתי עליו והאמנתי שהוא הראוי ביותר לתפוס את מקומו של הגדול מכולם. כשלא רץ, הסברתי שהוא מספיק טוב בהליכה. כשנראה אדיש וחסר חשק, טענתי שזה האופי שלו על המגרש. היום, לעומת זאת, קשה לי להגן עליו למרות שאני מבין את ההחלטה שלו. הרי לא ייתכן שבגיל 29 הוא ירים ידיים ויוותר על החלום הגדול שלו ושל מולדתו. לא מתקבל על הדעת שהפנומן הזה יסיים את הקריירה הבינלאומית שלו כגיבור טרגי ועם תווית של לוזר.
חשוב לי להדגיש, שבעיניי המורשת שהשאיר ממש לא הופכת אותו ללוזר, אלא להפך. איתו ארגנטינה הגיעה לארבעה גמרים, ובלעדיו ספק אם תגיע לרבע הגמר. עם זאת, לוזר לא נמדד רק בתוצאות. לוזר הוא אחד שמוותר, נשבר ולא נלחם כל עוד רגליו מסוגלות לסחוב אותו. אז לאו, קח את הזמן להירגע ותחזור ב־2018. גם אם תיכשל שוב, לפחות תדע שניסית, וזה ווינר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
