התגובה של השווקים הפיננסיים ביום שישי לתוצאה של משאל העם בבריטניה היתה היסטריה שנבעה מגודל ההפתעה. אבל למרות הנפילות החדות בבורסות אירופה, שהיו חדות יותר ממה שהתרחש בבורסה הבריטית עצמה - למעט הדרמה סביב הליש"ט, מדובר בתגובה ראשונית ולא בתחזית ארוכת טווח.
ההבדל הגדול בין מה שהתרחש אתמול למשבר שפרץ בספטמבר 2008, למשל, היה שאז הגיעו בנקי ההשקעות של וול־סטריט ריקים מנכסים ומלאי חובות לקריסה מוחלטת. כאן לא היתה כלכלה לא מתפקדת שפשטה רגל, אדרבה, הביצועים של הכלכלה הבריטית בשנים האחרונות היו על מסלול של צמיחה והתאוששות. ה"ברקזיט" זו החלטה פוליטית, עם משמעויות כלכליות - ולא ההפך - תוצאה של מפלה כלכלית עם השלכות פוליטיות. וזה ההבדל הגדול.
המפנה, אם כבר, הוא מפנה היסטורי בכלכלה האירופית. המדינות שנשארות באיחוד הן הכלכלות הפחות מוצלחות, הרעועות, עם הררי החובות שנותרו לסחיבת הקטר הגרמני המתעייף. בריטניה סימלה את הדרך החוצה לכלכלות המוצלחות. עזיבה אפשרית של הולנד או דנמרק עלולה לערער לבלי שוב את מבנה האיחוד האירופי.
האם בריטניה תצלול להאטה כלכלית בעקבות ההחלטה? יש קונצנזוס בקרב הכלכלנים השונים שזה מה שאכן צפוי לה. ירידה מסוימת בקצב הצמיחה, קצת יותר אינפלציה ואולי גם אבטלה גבוהה יותר. האם זה יהיה טריגר שיוביל למיתון רחב היקף? ממש לא בטוח. ההשלכות הן בעיקר פוליטיות, והמשמעויות של ההשלכות הפוליטיות השונות - למשל עזיבה אפשרית של סקוטלנד והצטרפותה לאיחוד האירופי, עדיין לא מספיק קרובות בשביל לחזות אותן.
מה שהוביל את הבריטים למיאוס מהאיחוד האירופי היה פחות הנושא הכלכלי, שהיה יותר התירוץ, ויותר ההתנהלות הפוליטית של הטכנוקרטים מבריסל. אם יורשה לי לחזור אחורה לסבב המלחמה הכלכלי האחרון סביב יוון, הרי מייד בתום אותם ימים שבהם גרמניה כפתה על יוון תנאי כניעה כלכליים חדשים, התברר שהסבב האחרון היה רק הקישוט, התפאורה, להסכם כניעה רחב היקף מול איראן. האיחוד האירופי לטש עיניים לכספים המוקפאים של איראן, ויוון היתה רק האמתלה. ה"עונש" הגיע בגלי הגירה מתגברים מסוריה כמעט באופן מיידי.
לדעתי, ההתנהלות התככנית הזאת של בריסל, יחד עם המחשבה שהמדינות המוצלחות כלכלית נדרשות לבסוף לשלם על מצוקותיהן של הכלכלות הפחות מוצלחות, היו ממנועי תחושת המיאוס. בריטניה היא כלכלה מוצלחת שפורשת מרצון מהאיחוד האירופי, שאפילו לא היתה חברה במיטת הסדום של המטבע שלו. העונש הגדול יותר הוא לאיחוד, ואולי זו הסיבה לכך שהבורסות האירופיות קרסו בשיעור חד יותר מזו של לונדון ביום שישי, אף על פי שזה רק יום מסחר ראשון לפני ימים לא מעטים של אי ודאות שעוד נכונו לנו.
בשורה התחתונה, לישראל קשרי סחר ענפים עם בריטניה, אין סיבה שייפגעו. הפגיעה היחידה היא במצב של מיתון עמוק בבריטניה, אבל אנחנו ממש לא שם. אם כבר, הסחורה הבריטית אטרקטיבית יותר כיום בזכות היחלשות הליש"ט, קשה לראות איך זה פוגע בסחר איתה. הפגיעה אכן עשויה לבוא מקשרי הסחר עם מי ממדינות האיחוד האירופי, אלה שעדיין חברות בקן הקוקייה של בריסל. מדובר במסגרת פוליטית שממילא כבר מסמנת מוצרים שמיוצרים על ידי יהודים. כך שלדעתי, מבחינת טובתנו, יש אזורים אחרים על הגלובוס ששווה להשקיע את מרצנו במסחר איתם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו