פרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה) הגישה הבוקר (רביעי) הודעת ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב על קולת עונשו של קובי פרץ, שהורשע בהשמטת הכנסות בסך של כ-5 מיליון שקלים, וכן השמטת מס עסקאות בסך של כ-800 אלף שקלים.
תזכורת: גזר הדין של קובי פרץ // צילום: משה בן שמחון
לפני כחודש גזר ביהמ"ש על פרץ שנתיים מאסר בפועל, אך בפרקליטות טוענים היום כי מתחם העונש ההולם בנסיבות בהן בוצעו העבירות הוא מעל לשנתיים, ואף תמליץ לגזור עליו קרוב לארבע שנות מאסר.
לפי כתב האישום שהוגש כנגד פרץ, בין השנים 2005-2009 פעל פרץ במרמה ערמה ותחבולה בכוונה להתחמק ממס. במהלך התקופה סיכם פרץ עם אמרגנו מר יוחאי יעיש, כי יקבל מחצית מהכנסות פעילותו כזמר. בשנים אלו קיבל פרץ מיעיש, במסגרת חלוקת ההכנסות, סכום כולל של כ-7.9 מיליון שקלים, אולם בחר לדווח מתוכם לרשויות המס על סך של 1.5 מיליון בלבד, תוך שנקט בפעולות מרמה לצורך הסתרת יתר ההכנסות.
בחודש מארס האחרון הורשע פרץ בעבירות מס ומע"מ. נקבע כי רקם תכנית כדי להימנע מתשלום מס על החלק הארי בהכנסותיו. בהכרעת הדין נקבע כי פרץ פעל לאורך השנים באופן שיטתי ומרמתי לצורך קידום תכלית אחת שעניינה הסתרת הכנסותיו האמתיות מרשויות המס והכל בשל תאוות בצע כסף. במקביל זוכה פרץ מעבירת מסירת אמרה כוזבת, וכן מאישום בעבירת האיומים, לאחר שהמערערת הודיעה בשלב הסיכומים כי היא חוזרת בה מאישום זה.
על פי הודעת הערעור, בית משפט השלום שגה כאשר הטיל על פרץ עונש מקל שאינו הולם את חומרת העבירות. בחינת מתחמי העונש ההולם שנקבעו בפסיקה ומדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי הינם מחמירים יותר מהמתחם שקבע בית המשפט ומהעונש שנגזר על פרץ. לצד זאת, נסיבות המקרה, הכוללות, בין היתר, תכנון מוקדם, הסתרת כספים בכספת, עריכת חוזה פיקטיבי ועוד, מעידות על נקיטת פעולות אקטיביות שמטרתן להונות את רשויות המס. אף לשיטתו של בית משפט השלום, הנסיבות הקשורות בביצוע העבירות הינן ברמת חומרה גבוהה ומשכך נטען כי אלו מצדיקות ענישה מחמירה.
בנוסף, ההתייחסות לערכים החברתיים שנפגעו מביצוע העבירות וכן הצורך החשוב בהרתעה, מחייבת ענישה מחמירה. לפי ההודעה, בעוד שבית משפט השלום קבע שעבריינות המס הנעשית במרמה, מתוך כוונה להשתמט ממס ובהיקפים גבוהים, מסיבה נזק לאינטרס הציבורי הקולקטיבי, פוגעת בקופה הציבורית, באמון הציבור בשלטון החוק, בעקרונות של יושר ושוויון ובכיסו של כל אזרח שומר חוק, עמדתו ביחס לחומרת העבירות ולמידת הפגיעה בערך המוגן לא קיבלה את ביטויה ההולם בקביעת העונש.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו