כמה קטן, ככה מדהים

כבר כמה שנים טובות שהמגמה הרווחת בעולם האלקטרוניקה והטכנולוגיה היא מזעור החומרה, עד כדי כך שהיא כמעט בלתי ניתנת לראייה על ידי עין אנושית. התופעה המבורכת הזאת היא חלק מתעשיית הננו־טכנולוגיה, שבה המוצרים הולכים ונעשים קטנים יותר, יעילים יותר וזולים יותר. יצאנו לסקור כמה מהחידושים הבולטים בתחום וכיצד הם ישפיעו על היומיום שלנו.

 

מנפנפים את המעבד 

אנחנו מכירים היטב את המחשבים האישיים עם מעבדים עוצמתיים ומאווררים חזקים, שמורידים את הטמפרטורה. עכשיו, כשגם המעבדים של הניידים מגיעים לעוצמות גבוהות, כדי להביא לביצועים חזקים, אין ברירה אלא לקרר את המעבדים הנמצאים בתוך המארזים הקטנים. אבל מקום למאוורר אין. מה עושים? מגייסים את טכנולוגיית הננו כדי לייצר תחליף מאוורר. 

חברת NanoAir פיתחה פתרון מבריק שישפיע על הטמפרטורה בכל כיס עם מכשיר דמוי קשקשי דגים הפועלים בצורה המזכירה לנו את הנפנוף מעל המנגל. "ננואייר מפתחת טכנולוגיה פורצת דרך לפתרון בעיית סילוק החום", מסביר המנכ"ל ד"ר זיו חרמון, "הפתרון שלנו מורכב ממניפות זעירות הנעות מעלה ומטה ויוצרות זרמי אוויר המקררים ביעילות את הנקודות החמות שקיימות בכל מכשיר". 

גיל מרקוביץ'. בדרך למסך שקוף // צילום: 

הפתרון ישים במגוון רחב של מכשירים ניידים - טלפונים, מחשבים נישאים, טאבלטים, מחשוב לביש ועוד. "הרעיון נולד כשהתבוננו בתנועת מניפה בודדת, והבנו שמערך מניפות בפריסה המזכירה קשקשי דג יהיה אפקטיבי במיוחד בפינוי חום במוצרים אלקטרוניים". המוצר עצמו הוא בעובי של 10 מיקרון, אבל הוא מיוצר בשיטה ננומטרית בשכבות דקות, עשירית מעובי שערה. המטרה של החברה היא למכור את המוצר ליצרני המעבדים כמו אינטל, קוואלקום וסמסונג, והם ירכיבו אותם בתוך מערך המעבד.

 

פג תוקף? מה זה?

משפחה ישראלית מוציאה בממוצע 4,500 שקלים בחודש על מזון, אבל חלקו לא נאכל. הסיבה, ובייחוד כשמדובר בדברי מאפה: התפתחות עובש. מקס קרפקר ורותם שמש, דוקטורנטים במעבדתה של פרופ' אסתי סגל מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון וממכון ראסל ברי לננו־טכנולוגיה בטכניון, מציעים כעת פתרון לבעיה שיכולה לחסוך כסף רב לצרכנים: אריזת פלסטיק ייחודית, המכילה שמנים אתריים טבעיים ומגנה על לחם, על גבינות ועל מזונות אחרים מפני עובש וחיידקים. 

אריזת הפלסטיק שומרת הטריות

האריזה היא למעשה שקית פלסטיק רגילה למראה, שחלק מרכיביה הוא ננו־צינוריות זעירות המכילות שמנים אתריים, המבוססים על תמציות טבעיות של צמחים, כגון בזיליקום ותימין (קורנית). השמנים הללו ידועים זה מאות שנים בפעילותם האנטי־מיקרוביאלית, כלומר ביכולתם לקטול חיידקים, עובש ופטריות. הפיתוח כבר נמצא בשלב מתקדם, והחוקרים באקדמיה ובתעשייה מעריכים שבקרוב יעלו על המדפים מוצרי מזון הארוזים בטכנולוגיה זו.

 

המסך השקוף

קבוצת חוקרים מאוניברסיטת תל־אביב, בראשות פרופ' גיל מרקוביץ', ראש בית הספר לכימיה באוניברסיטה, פיתחה המצאה שעשויה לחולל מהפכה בשוק המסכים: אלקטרודות שקופות המבוססות על שכבות דקות של ננו־חוטי מתכת של כסף וזהב. הציפוי הייחודי מותאם במיוחד למסכים גמישים ויוכל להתאים לטכנולוגיות עתידיות, דוגמת מסכים שקופים. 

האלקטרודות מהוות גם בשורה צרכנית. זהו החומר הראשון לאלקטרודות למסכים שאינו מבוסס על המתכת אינדיום, המצויה בחוסר בטבע ומחירה עולה בהתמדה בשל כך. מכאן שעלות הייצור של הציפוי החדשני צפויה להיות נמוכה מהפתרונות הקיימים בשוק היום. 

"אני גאה לעמוד מאחורי פיתוח שהוא בעל השפעה יישומית רחבה כל כך", אומר פרופ' מרקוביץ', "הגמישות ותהליך הייצור הפשוט של השכבות הם בשורה מרחיקת לכת לתעשיית המסכים וגם עבור הצרכנים הפרטיים". 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו