בכנסת הראשונה של מדינת ישראל היה ייצוג ניכר לקיבוצים. לא פחות מ־26 ח"כים היו קיבוצניקים, ובהם היו אישים בולטים בציבוריות הישראלית, דוגמת יצחק טבנקין מעין חרוד, יעקב חזן ממשמר העמק, מאיר יערי ממרחביה, יצחק בן אהרון מגבעת חיים וישראל גלילי מנען. במהלך השנים הצטמצם מספרם של נציגי הקיבוצים בכנסת, וכיום מכהנים בה רק שני ח"כים מקיבוצים, איתן ברושי מקיבוץ גבת וחיים ילין (יש עתיד) מנחל עוז.
ברושי (66) סבור שהייצוג המזערי שיש להתיישבות בכנסת מעיד על "השחיקה שחלה במעמדו של מפעל ההתיישבות בציבוריות הישראלית, למרות שהיא מהווה עדיין כתשעה אחוזים מהאוכלוסייה בארץ".
ברושי, יליד קיבוץ גשר, שירת בגולני והשתתף כקצין צעיר במלחמת יום הכיפורים. במהלך השנים מילא שורה ארוכה של תפקידים בתנועה הקיבוצית. אהוד ברק מינה אותו בעת שהיה שר הביטחון לעוזרו לענייני התיישבות. במסגרת תפקידו זה היה אחראי לפינוי התנחלויות בלתי חוקיות ולהקפאת הבנייה ביו"ש. לאחר מכן היה מזכיר התנועה הקיבוצית. הוא מציין כי "שני האירועים שהשפיעו עלי בצורה העמוקה ביותר היו מלחמת יום הכיפורים ורצח יצחק רבין".
היית מקורב ליצחק רבין. האם אתה רואה בח"כ יצחק הרצוג ממשיך דרכו?
"הרצוג פועל באותו קו של מפלגת העבודה ומנהיגיה לאורך השנים, קו בן־גוריון ורבין. העקרונות של הרצוג הם בהתאם לתפיסה הזו, אבל לצערי לא כל חברי מפלגת העבודה הולכים בדרכו של רבין, וגם אינם תומכים בהרצוג".
מדוע מפלגת העבודה הפכה למפלגה שמחסלת את מנהיגיה?
"זה נובע משחיקה במעמדו של המנהיג ומכישלונות בבחירות. זו תרבות גרועה מאוד. אין לי שום הסבר הגיוני לכך שהמפלגה אוכלת את ראשיה. היום המפלגה זקוקה ליציבות, ולכן נכון יהיה לדחות את הפריימריז לראשות המפלגה ולקיימם סמוך יותר לבחירות. הוכח כבר שחילופים מהירים של מנהיגי המפלגה לא הביאו לה יותר מנדטים ויציבות".
ההליכה המשותפת של העבודה עם התנועה של ציפי לבני הצדיקה עצמה?
"זה היה דבר נכון לבחירות. עובדה שקיבלנו 24 מנדטים, אבל הדבר צריך להיבחן מחדש לקראת הבחירות הבאות. כיום לא רק שיש לנו פיצול במחנה הציוני, אלא גם בתוך מפלגת העבודה. על המפלגה להגדיר מחדש את תעודת הזהות שלה. היא לא יכולה לגשת לבחירות הבאות לכנסת עם תעודת זהות מגומגמת ולא ברורה".
אתה מתכוון לכך שבמפלגת העבודה יש ח"כים כמו מיקי רוזנטל, סתיו שפיר, יוסי יונה ומרב מיכאלי, שהם בעלי דעות שמאלניות יותר מהקו של העבודה?
"אינני רוצה לציין שמות, אבל ברור שהמחנה הציוני מורכב משלוש קבוצות: התנועה בראשות ציפי לבני שהיא אוסף מקרי של אנשים שעלינו להגדיר את מערכת היחסים בינה לבין העבודה; קבוצה שנייה היא של ח"כים בעלי עמדות שמאלניות שאינם מזוהים עם הקו של רבין והרצוג, שלא יאפשרו לנו להקים ממשלה חלופית, משום שאנחנו לא יכולים להיות מרצ ב'; והקבוצה השלישית בראשות הרצוג ותומכיו".
"דרושות הכרעות קשות"
אתה אחד התומכים הבודדים בהצטרפות העבודה לקואליציה, מדוע?
"משום שאני מאמין שאת ההכרעות הגורליות הניצבות בפנינו לא צריכה לקבל ממשלה שתלויה בימין הקיצוני או בשמאל ההזוי. עלינו להוביל קו שיחזק את העיקרון שאנו מאמינים בו. אני משוכנע שאנחנו צריכים ממשלה שיכולה לקבל הכרעות קשות".
גם בימים אלה מתנהל מו"מ מאחורי הקלעים?
"אינני יודע, אבל גישושים יש כל הזמן. נתניהו, משה כחלון, אריה דרעי ואחרים בקואליציה רואים בנו שותפים. לצערי, במהלך המו"מ עם הליכוד המחנה הציוני גימגם, מתוך המפלגה היקשו על הרצוג בניהול המו"מ. הרצוג צריך היה בשלב מוקדם יותר להתייצב בפני המפלגה ולהציג את מתווה ההצטרפות".
אם הרצוג יצטרף לממשלה, צפוי פילוג במפלגה?
"אינני חושב. מפלגת העבודה ידעה גם בעבר מחלוקות. אם נישאר באופוזיציה, שנחלשה מאוד לאחר הצטרפות ישראל ביתנו לקואליציה, לא נוכל להביא בשורה. גם אם נהיה אופוזיציה לוחמת, נילחם כמו אריות וניפול כמו זבובים, זה לא יועיל לנו גם בבחירות הבאות. עלינו לשבת בממשלה ולהשפיע על המדיניות בכל התחומים".
במאמר שכתבת ציינת שהמשבר בקיבוצים היה מעין "מלחמת יום כיפור", למה התכוונת?
"כמו במלחמת יום הכיפורים, היו סימנים מוקדמים למשבר בקיבוצים, אבל האנשים האחראים לא ידעו להסיק את המסקנות הנכונות, וגם כשהתגלה המשבר הוא לא נוהל נכון. התנועה הקיבוצית נעלמה ונאלמה. זה התחיל במשבר עם הבנקים והוביל להפרטה".
הקיבוצים של פעם היו סיפור הצלחה בקנה מידה עולמי. מה נשאר מהקיבוצים של פעם אחרי ההפרטה?
"הדבר העיקרי שנשאר הוא הפריסה הגיאוגרפית. הקיבוצים מעבדים את שדות הארץ ואחראים למאה אחוז מהתוצרת החקלאית. מנרה לא התקרב לתל אביב וגם נחל עוז לא עזב את הגבול מול עזה, למרות הכל. המשבר שפקד את הקיבוצים חייב שינוי בסדרי העדיפויות וכיום התנועה הקיבוצית חוזרת לעצמה, הבנים חוזרים לקיבוצים ולמושבים ויש גידול וצמיחה דמוגרפיים והתייצבות כלכלית. השנים האחרונות בהחלט טובות לתנועה הקיבוצית. רוב ההכנסה כיום היא מתעשייה ולא מחקלאות, אבל החקלאות היא מפוארת".
המתיישבים רואים בו "אחד משלהם", אך ח"כ ברושי מבהיר:
"כ־100 אלף יהודים חיים במקומות שספק אם נישאר בהם"
איתן ברושי היה יועץ לענייני התיישבות של שר הביטחון אהוד ברק וריכז בידיו את "תיק ההתנחלויות". הוא היה אחראי מטעם משרד הביטחון על פינוי ההתנחלויות הבלתי חוקיות, שהמפורסמת שבהן היתה מגרון.
עורך "הארץ" אלוף בן כתב ב־2008 ש"המתנחלים רואים את ברושי כאחד משלהם, איש התיישבות שמחובר לקרקע והוא מבין אותם ואת ערכיהם. 'אדם הגון', אומרים עליו במועצת יש"ע".
ברושי מודה כי "זה נכון שהייתי הגון כלפי המתנחלים ושאני מחובר לקרקע. נאלצנו לפנות את מגרון כי היא היתה התנחלות בלתי חוקית. הייתי גם אחראי אז להקפאת הבנייה. כיום הממשלה מחויבת לפעול על פי הכללים והחוק, והיכן שיש התנחלות בלתי חוקית יש לפנות אותה".
לדבריו, "אני גם מתנגד לסיפוח מעלה אדומים לירושלים. גדלתי עם תוכנית אלון ועם התפיסה של התיישבות וביטחון. אל תשכח שמפלגת העבודה היתה זו שהקימה את ההתיישבות בגולן ובבקעת הירדן".
כשברושי נשאל אם הוא תומך בהשארת גושי ההתיישבות בידינו ובפינוי ההתנחלויות המבודדות במסגרת הסכם עתידי עם הפלשתינים, הוא משיב כמו כל מפא"יניק ותיק תשובה מעורפלת: "אני בעד פתרון של שתי מדינות לשני עמים וחלוקת הארץ.
"אני מתנגד למדיניות של השרים נפתלי בנט ואורי אריאל, שמטרתם לבנות כמה שיותר כדי לחסום את האופציה לשתי מדינות. אני שואף שהבנייה ביו"ש תהיה על פי המתווה של שתי מדינות ושמירת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית".
כשאני מעיר לו שלא השיב לי על השאלה באשר לפינוי ההתנחלויות המבודדות, הוא אומר כי "יש כיום יותר מ־100 אלף יהודים שחיים ביו"ש במקומות שספק אם נישאר בהם כשנגיע להסדר. לדעתי כבר עכשיו צריך לעצור את הבנייה במקומות שלא יהיו חלק מהמדינה היהודית והדמוקרטית".
גדעון אלוןטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו