כשהיה בן 19, אז עוד בשנתו השנייה באוניברסיטת צפון קרוליינה, הגדיר עצמו האריסון בארנס כ"איש עסקים שמשחק כדורסל". כבר אז, בטרם הרוויח ולו אגורה שחוקה מכדורסל, ידע לתמצת היטב את מהות הספורט המקצועני במאה ה־21. "שחקנים הם חוליות בשרשרת: אם אתה לא מייצר, יחליפו אותך באחד שכן", אמר והקדים בארבע שנים את הפרומו האישי שלו לקראת משחק מספר 7 בגמר האן.בי.אי הלילה באוקלנד.
הסטארט־אפ של בארנס, חובב מושבע של טכנולוגיה, יגיע היום לשלב המלחיץ של המצגת מול עיניהם הבוחנות של המשקיעים, או לפחות של מי שהיה מוכן להיפרד מ־50 אלף דולר תמורת כרטיס על הפרקט. המוצר של מי שמסיים העונה חוזה בגולדן סטייט קרס בימים האחרונים לשפל בדמות 2 מ־22 מחריד מהשדה במשחקים 5 ו־6 מול קליבלנד ו־0 מ־8 שלשום לפנות בוקר בהפסד 115:101, שקבע 3:3 בסידרה. הגדיל לעשות גולש אלמוני אחד כאשר העלה ליו־טיוב את כל ההחטאות של בארנס מהמשחק האחרון, רובן בזריקות פנויות, עם פס הקול של "I Need a Dollar" ("אני צריך דולר") של אלו בלאק.
הנטייה הטבעית תהיה כמובן להציב את הזרקור על לברון ג'יימס (שוב 41 נק' במשחק 6) וסטף קרי (שקלע 30 נק' והורחק בסיום לאחר שהתפרץ כלפי השופטים), אבל ההיסטוריה של משחקי 7 בגמר, האירוע המלחיץ ביותר בכדורסל העולמי, מלמדת על שורה של שחקני משנה שפרחו דווקא ברגעים האלה. ג'יימס עצמו יכול לספר על 18 הנק' של שיין באטיה מול סן אנטוניו ב־2013; קובי בראיינט יעיד על 20 הנק' של רון ארסט מול בוסטון ב־2010; טים דאנקן ייזכר ב־15 הנק' של רוברט הורי הבלתי נגמר מול דטרויט ב־2005; ולארי בירד יערוג ל־24 הנק' של סדריק מקסוול מול הלייקרס ב־1984.
השורה התחתונה ברורה: אם בארנס לא רוצה להיזכר כמי שלא הצליח לחפות על חסרונם של דריימונד גרין (במשחק 5) ואנדרו בוגאט (החל ממשחק 5), עכשיו זה הזמן. כלומר, זמן כסף.
בארנס מול אירווינג. סירב לחוזה של 16 מיליון דולר לעונה // צילום: אי.פי.אי
איש של ניגודים
באוקטובר האחרון דחה בארנס, הבחירה מספר 7 בדראפט 2012, הצעה להארכת חוזה של ארבע שנים תמורת סכום נאה של כ־16 מיליון דולר בעקבות האמונה כי ערכו בקיץ הקרוב (שבו תקרת השכר צפויה לעלות משמעותית) יהיה גבוה יותר. התדמית החמדנית שהחלטה שכזו יכולה לייצר לא ממש מתיישבת עם תדמית הילד הטוב, זה שלגם לראשונה טעמו של אלכוהול רק בחגיגות האליפות בעונה שעברה. על אף היותו פריק של רשתות חברתיות - כלי המתדלק נרקיסיזם בקרב כוכבים בליגה - לפורוורד בן ה־24 אין גינונים מהסוג הזה. "אל תכפו את עצמכם ותנו לזה להגיע אליכם", המליץ לפני שנה לספורטאים הפעילים בפייסבוק ובטוויטר בציטוט שהיה יכול להדגים גם את התנהלותו על הפרקט בגולדן סטייט.
הניגוד הזה משקף היטב את הניסיון לענות על השאלה מיהו בעצם האריסון בארנס. להיט תיכונים שמעולם לא הצליח לענות על הציפיות או כוכב פוטנציאלי שנאלץ לקבל תפקיד משני בקבוצה רבת כישרון? שחקן שמתעלה ברגע האמת כמו בתחילת הסידרה או מי שמחטיא שלשות פנויות בזו אחר זו (משחקים 5 ו־6), ומספריו בפלייאוף ירדו מהעונה הסדירה? חלק בלתי נפרד מקבוצת אליפות או כזה שאפשר לוותר עליו הקיץ משיקולים כלכליים?
באופן אירוני, ייתכן שדווקא הפסד של הווריורס הלילה יסדר לו חוזה מקסימום - ככל הנראה כ־20 מיליון דולר לשנה (לשחקנים בוותק שלו) - בקבוצה אחרת שתהיה מוכנה לשלם, למרות הכל. ההנחה היא שניצחון יפגיש את בארנס וגולדן סטייט, שלא ממש ששה להיכנס להרפתקאות כלכליות שנה לפני תום החוזה של קרי, קצת מתחת לגבול המקסימום.
אל המו"מ עדיף, כמובן, להגיע עם אליפות נוספת. "אני בטח אקבל עוד יותר זריקות פנויות במשחק 7", אמר בסיום המשחק בקליבלנד, "פשוט אהיה צריך לקלוע אותן". פשוט.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
