האם בדיקת מעבדה של דגימת דם פשוטה, שכבר מצליחה לזהות מוטציות גנטיות של גידולי סרטן הריאה, תהפוך לאמצעי הנפוץ לגילוי מוקדם של סרטן הריאה ולקביעת הטיפול הנכון במחלה עבור כל חולה וחולה? ואולי בדיקת הדם תהיה גם האמצעי לאבחון מוקדם ולקביעת הטיפול הרפואי בסוגי סרטן נוספים?
שאלות חשובות אלה הועלו באפריל השנה בכנס האירופי השנתי לסרטן הריאה בז'נבה, שווייץ, שעסק בחידושים ובפריצות הדרך בטיפול במחלת הסרטן הקטלנית ביותר. על פי התחזיות שעלו בכנס, יש סיכוי שבעתיד הלא רחוק תוצע לשימוש בדיקת דם כזו.
בכנס השתתף גם הפתולוג ד"ר דב הרשקוביץ מבית החולים רמב"ם בחיפה, בעל ניסיון המעבדה הישראלי הגדול ביותר בבדיקת הדם החדשה, שמצליחה כבר עכשיו לאתר מוטציות ספציפיות של סרטן הריאה ובעקבות זאת להביא לטיפולים יעילים יותר נגד המחלה.
הבדיקה, ששמה ctDNA, מבוססת על ההבנה שלחולי סרטן יש תאים של החומר הגנטי הגידולי שנעים בדם ושאפשר לאתר אותם בבדיקת דם. לדברי הרשקוביץ, "לבדיקה יש פוטנציאל למעקב אחר חולים שכבר אובחנו ורוצים לזהות את הישנות סרטן הריאה, אבל יש גם עבודות מחקר על הבדיקה הזו לאיתור המוטציות גם בסרטן המעי הגס, סרטן השד וסרטן הלבלב, ומדברים גם על האפשרות של אבחון ראשוני של מחלות אלה באמצעות הבדיקה".
סרטן הריאה הוא גורם התמותה הראשון בעולם מבין מחלות הסרטן, ואחראי לשליש מהתמותה מסרטן בישראל. ואולם, היום כבר ידוע שסרטן הריאה אינו רק מחלה אחת, ולמעשה עם מהפכת המיפוי הגנטי זוהו הרבה מוטציות גנטיות שונות ברקמת הגידול. כיום מתייחסים לסרטן הריאה כאל מספר רב של מחלות שונות, הדורשות כל אחת טיפול שונה וממוקד ספציפית לביולוגיה ולגנטיקה של הגידול שלהן, ומחייבות טיפול תרופתי שונה מחולה לחולה.
עובדה חשובה נוספת בקשר לסרטן הריאה היא שאמנם כידוע גורם הסיכון העיקרי למחלה הוא העישון, אבל בניגוד לרושם המקובל בציבור, כ־20 אחוזים מהחולים בסרטן הריאה לא עישנו מעולם ורבים אחרים הפסיקו לעשן לפני שנים רבות.
אחד הטיפולים המתקדמים ביותר לחלק מסוגי סרטן הריאה הוא התרופה טגריסו של חברת התרופות הבריטית אסטרהזניקה, שהיא אחת מ־10 חברות התרופות הגדולות בעולם. טגריסו נחשבת לתרופה פורצת דרך ברמה עולמית ומיועדת לחולים בעלי מוטציה גנטית הנפוצה בקרב מי שלא עישנו מעולם. על פי נתוני החברה ולדברי רופאים אונקולוגים בכירים, התרופה מציגה נתוני יעילות מרשימים ונותנת מענה לטיפול בחולים אלו שלא היה קיים עד לאחרונה.
התרופה, כמו תרופות סרטן נוספות, ניתנת לחולים רק לאחר שנבדקה מראש התאמתם אליה בדגימת ביופסיה מהגידול, או בבדיקת מעבדה חדשנית של דגימת הדם של החולה המאפשרת את זיהוי התאמת המוטציות בגידול הסרטני של החולה לתרופה המתאימה לו, את מידת העמידות של המחלה לטיפולים התרופתיים, וגם מאפשרת מעקב של הרופא אחר התקדמות מצבו של החולה. למעשה, נכון להיום זו התרופה האונקולוגית שעברה את הליך האישור המהיר ביותר בהיסטוריה של רשות המזון והתרופות האמריקנית (ה־FDA). התרופה נכנסה לסל שירותי הבריאות בישראל בתחילת 2015. בכך היתה ישראל למדינה הראשונה שמממנת את התרופה בסל הציבורי. עד עתה קיבלו אותה ועברו את הבדיקה עשרות ישראלים.
כיום יש בארץ רק שתי מעבדות שמבצעות את הבדיקה: האחת בבית החולים הממשלתי רמב"ם בחיפה (שם כבר הצטבר אצל ד"ר הרשקוביץ הניסיון הגדול ביותר עם הבדיקה בארץ), והאחרת בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים. בהמשך השנה יצטרפו ארבע מעבדות נוספות בבתי חולים אחרים. הבדיקה אינה עולה כסף למטופל והיא כלולה בסל שירותי הבריאות.
"פוטנציאל עתידי משמעותי"
במסיבת עיתונאים בכנס בז'נבה הציגה אסטרהזניקה בהרחבה את המידע המחקרי החדש על התרופה ועל בדיקות הדם. אל מסיבת העיתונאים הוזמנו במימון אסטרהזניקה עיתונאים רבים מרחבי העולם ובכלל זה החתום על שורות אלה.
"כשבדקנו את משך התגובה של חולי סרטן הריאה הללו לטיפול עם טגריסו, התגלה כי בקרב יותר מ־90 אחוזים מהחולים הגידול התכווץ או מחלתם נעצרה", תיאר במסיבת העיתונאים פרופ' ג'יימס יאנג, מנהל המחלקה האונקולוגית בבית החולים האוניברסיטאי הלאומי של טייוואן, "אנחנו מדברים על חולים בשלב מתקדם שמיצו את כל אפשרויות הטיפול הקיימות".
פרופ' מארק דניס, ראש המחלקה לביוכימיה בבית החולים האוניברסיטאי נאט בצרפת, הוסיף כי "לבדיקת הדם יש פוטנציאל לזהות חולים ולסייע בהתאמת טיפולים ממוקדי מטרה - לא רק בתחום סרטן הריאה אלא גם למנעד רחב של סוגי גידולים. זמינותן של בדיקות דם פשוטות אלה עשויה לייעל את האבחנה במחלה, כולל בחולים שבהם ביופסיה רקמתית אינה אפשרית בשל מיקום הגידול".
ד"ר הרשקוביץ מבית החולים רמב"ם מסביר כי "שיתוף פעולה הדוק עם האונקולוגים ברמב"ם סייע להעמדה של הטכנולוגיה ולמתן טיפול ביולוגי מותאם אישית למטופלים שמחלתם התקדמה. תהליך דומה התבצע במקביל במכונים לפתולוגיה בבתי חולים אחרים בארץ. ראוי לציין שלטכנולוגיה המאפשרת זיהוי של מוטציות מהגידול בזרם הדם עשוי להיות פוטנציאל עתידי מאוד משמעותי. כבר עכשיו יש עדויות שניטור של רמות הדנ"א מהגידול יכול לזהות בשלב מוקדם התקדמות של המחלה. בעתיד ייתכן שניתן יהיה על ידי בדיקת דם לזהות את המחלה בשלביה הראשונים ולהציע טיפול יעיל ומרפא עוד לפני הופעה של תסמינים אצל החולה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו