כמה נוח היה אילו שמו של האחראי לטבח הנורא באורלנדו לא היה עומאר מאטין, אילו הוריו לא היו מאפגניסטן, אילו לא היה לו קשר עם אימאם קיצוני, וגם אילו הוא לא היה מבקר פעמיים בנסיבות מסתוריות בערב הסעודית.
נניח שמדובר היה באיזה מרטין לואיס, ממדינת אורגון, נניח, שסבל בעבר מבעיות נפשיות והיה עוד אחד ברשימה ארוכה של רוצחים תימהוניים שידעה ארה"ב. אוי, כמה שזה היה נוח לממשל האמריקני. הוויכוח היה היום סביב התיקון השני לחוקה והזכות הניתנת לאזרח אמריקני לשאת נשק, ולא סוגיית המאבק בטרור האיסלאמי והמלחמה בדאעש.
אבל מה לעשות - זה לא המקרה, למורת רוחו של הנשיא אובאמה. עובדה שאפילו הילארי קלינטון, המועמדת הדמוקרטית לנשיאות, שמבינה את הפחד האמיתי שקיים היום באמריקה, דיברה אתמול על ג'יהאד ואפילו הודתה שהיא מוכנה להוציא מפיה את צמד המילים "טרור איסלאמי". הילארי אולי תוקפת את טראמפ, אבל בינינו, בסוגיית הטרור היא די יישרה איתו אתמול קו. הלו, יש בחירות בנובמבר. שכחתם?
הנשיא אובאמה הופך ליותר ויותר חידה. למרות כל הדברים שנחשפו עד עתה סביב הטבח באורלנדו, כולל שבועת האמונים שנשבע המפגע לדאעש במהלך האירוע הקשה, והעובדה שארגון המדינה האיסלאמית נטל אחריות, אובאמה עדיין לא השתכנע.
מבחינת הנשיא האמריקני אין עדיין הוכחה לכך שעומאר מאטין קיבל הנחיות מחוץ לגבולות ארה"ב. אבל כאן הטעות של הנשיא. הוא צריך, דווקא בימים שכאלה, לדבר באופן ברור. נכון, לא ברור אם עומאר מאטין פעל מתוך הכוונה או השראה - אבל מה זה כבר משנה? רוח דאעש הגיעה לאמריקה. זה למעשה הפיגוע האיסלאמיסטי הרביעי בתוך ארה"ב בעידן אובאמה. זה דווקא אולי הזמן מבחינת אובאמה להודות באמת, גם אם היא לא תואמת את השקפת העולם של הנשיא האמריקני ה־44. האמריקנים רוצים לשמוע משהו אחר.
אפשר לצחוק על דונלד טראמפ עד מחר, אבל הדברים שאמר אתמול על הרעיון לשים סוף לפוליטיקלי קורקט ולקרוא לילד בשמו – זה דווקא נכון, וזה גם מה שמצופה בימים טרופים שכאלה בהם אמריקה נלחמת בטרור, ובמחוז במדינת פלורידה הוכרז מצב חירום.
אי אפשר לנצח מחלה ללא דיאגנוזה נכונה של הרופא. כך גם לא ניתן לנצח מלחמה מבלי לזהות את האויב. ובדיוק כדי למנוע הכללות והכפשה של אוכלוסייה שלמה באמריקה צריך לדבר באופן ברור ולא להסיט את הוויכוח האמיתי. לא רק שזה לא עושה שירות למוסלמים באמריקה – זה מזיק להם.
אם הוויכוח היום באמריקה יהיה סביב סוגיית פיקוח של הנשק, הרי שהטרור האיסלאמי ניצח השבוע פעמיים. גם מגה פיגוע, וגם וושינגטון שכותבת לנו עוד פרק ב"על העיוורון". מזלה של אמריקה שהיא בשנת בחירות: הממשל יכול להמשיך ולחיות בהכחשה, אבל לא שני המועמדים לנשיאות - ובטח לא הציבור האמריקני.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו