אייאפיאטלאייקוטל. איך אפשר לשכוח את הר הגעש בעל השם הבלתי אפשרי שהתפרץ באיסלנד ב־2010? ענן עשן כיסה את השמיים, מאות אלפי טיסות בוטלו ברחבי היבשת והאיסלנדים הכינו את עצמם למהלומה חזקה.
שלוש שנים עברו מאז התאוששו מהמשבר הכלכלי הגדול שפקד את המדינה, והר הגעש ששיתק את אירופה איים להחזיר אותם לאותה הנקודה. בדיעבד, אייאפיאטלאייקוטל דווקא עשה פלאים לאי הקטן ששוכן בצפון הים האטלנטי. במקום להפוך את המדינה למטרד החדש והשנוא של היבשת, הוא חשף את יופייה לעיני כל. "היינו מוטרדים מאוד מהמצב וציפינו לירידה של לפחות 20 אחוזים בהכנסות התיירות", הסבירה אינגה הילם פלסדוטיר, שעובדת במחלקת התיירות של המדינה בראיון ל"גרדיאן", "במקום זה, אייאפיאטלאייקוטל שם אותנו על המפה".
מאז התיירות הפכה למקור ההכנסה השני באיסלנד. בכל שנה מבקרים במדינה כ־300 אלף בריטים, כמות זהה פחות או יותר בגודלה לאוכלוסיית המקום, וגם ביונסה וקים קרדשיאן קפצו לביקור מתוקשר. הנוף עוצר הנשימה של האי מככב בצילומים של "משחקי הכס", "ג'יימס בונד", "באטמן", "מלחמת הכוכבים", "מהיר ועצבני" ושוברי קופות אחרים, שרק הוסיפו לחשיפה האדירה בעזרת פרסום חינם. וכאילו שהיה צורך בעוד יחסי ציבור, הגיע בשנה שעברה ג'סטין ביבר וצילם את הקליפ לשיר "I'll Show You" על רקע נופי האי. יותר מ־200 מיליון איש שרדו את הצלילים בזכות התמונות המרהיבות.
אבל עם כל הכבוד לתעשיית הבידור העולמית, אף אחד מהסלבס לא הצליח לתרום לאיסלנד כמו הכדורגל. ביום שלישי הקרוב איסלנד (330 אלף תושבים ביום טוב) תערוך את הופעת הבכורה שלה באליפות אירופה במשחק נגד פורטוגל, ותהפוך רשמית למדינה הקטנה ביותר בעולם שלוקחת חלק בטורניר בינלאומי בסדר גודל שכזה. כדי לתת עוד קצת פרופורציות: 30 אלף איש, שהם כ־10 אחוזים מהמדינה, צפויים ללוות את הנבחרת במסע בצרפת.
ההצלחה של נבחרת הכדורגל האיסלנדית היא ההפך הגמור מהתפרצות הר געש. היא לא מפתיעה ופתאומית, אלא תוצר של תכנון ייסודי, יישום, סבלנות והצלחה. כמה פשוט, ככה מוצלח.
היום קשה להאמין שב־2007 האיסלנדים איישו את המקום ה־117 בדירוג פיפ"א ורשמו חמישה הפסדים רצופים מול מלטה, ליכטנשטיין, דנמרק, בלארוס ולטביה. בתוך פחות מעשור קפצה הנבחרת 100 מקומות בדירוג, ניצחה את הולנד, טורקיה וצ'כיה, והיתה לאחת הראשונות להעפיל ליורו. עכשיו כל העולם רוצה לדעת איך הם עשו את זה.
הצעד הראשון היה לתקן את הבעיות הבסיסיות. "היינו המדינה בעלת הפגרה הארוכה בעולם - שמונה חודשים בלי כדורגל", הסביר ארנר ביל גונרסון, האחראי לחינוך בהתאחדות המקומית, והצביע על הבעיה המרכזית: מזג האוויר. באיסלנד הטמפרטורות צונחות מתחת לאפס למשך כחצי שנה, דבר שבעבר לא איפשר קיום משחקים ואימונים. כפתרון, נבנו בשנים האחרונות שבעה קומפלקסים מקורים, 25 מגרשים מדשא סינתטי ועוד כ־150 מגרשים בגדלים שונים, שנמצאים כולם בבעלות המדינה ולכן נגישים מאוד לתושבים. במידה מסוימת התנאים האלה וכמות האימונים המרובה שיפרו את השחקנים האיסלנדים בצורה משמעותית. לא מזיקה העובדה שבמשך השנה הם מתאמנים במגרשים בגדלים שונים ובעלי משטחים שונים.
התפרצות הר הגעש אייאפיאטלאייקוטל ב-2010 // צילום: AP
850 מאמנים מוסמכים
צעד משמעותי אף יותר היה השינוי הדרמטי בסטנדרטים של האימון וההבנה שחינוך טוב בגיל צעיר הוא הכרחי. בעוד בעבר המאמנים האיסלנדים לא עמדו בקריטריונים של אופ"א, היום המדינה מחזיקה במספר הגבוה ביותר של מאמנים עם רישיון של אופ"א ביחס לכמות התושבים במדינה. "זה הפך אותנו למגדלת השחקנים הטובה בעולם", טוען סיגי איולפסון, מי שהקים את תוכנית קידום המאמנים ב־2002. כיום באיסלנד יש 850 מאמנים מוסמכים, שמעניקים לשחקנים את היחס הטוב והמקצועי ביותר החל מגיל 5 ועד לבוגרים.
לזה יש להוסיף את רמת העניין הגוברת במדינה סביב הכדורגל ואת העובדה שמדובר במעצמת ספורט לכל דבר. בסקר עדכני נמצא שמעל גיל 10, 85% מהבנות ו־88% מהבנים עוסקים בספורט כלשהו. בהנחה שחצי מהתושבים הם גברים, ומתוכם לא מעט ילדים וקשישים, יוצא שכ־20 אלף איסלנדים חסונים הצליחו להרכיב נבחרות כדורגל וכדוריד ברמה הגבוהה ביותר. בלתי נתפס.
איידור גודיונסן הוא השם המוכר ביותר בסגל איסלנד ליורו 2016. בגיל 37 ואחרי 20 שנים במדים הלאומיים, שחקנה לשעבר של ברצלונה וצ'לסי יזכה לקחת חלק בטורניר הגדול הראשון של מדינתו. "אני לא נוסע ליורו כדי לטייל, אני רוצה להיות חלק משמעותי בנבחרת", אמר השבוע חלוצה של מולדה הנורבגית. גודיונסן, היחיד בסגל ללא סיומת סון בשם המשפחה, הוא מהבודדים שאינם תוצר של תוכנית השיקום הכללית. מייצגים אותה טוב יותר 14 השחקנים שנולדו אחרי 1989 ונהנו מהתנאים החדשים, ושבעה מהם ייצגו את הנבחרת ביורו עד גיל 21 בשנת 2011.
עבור רובם מסלול הקריירה היה זהה וכלל הצלחה בליגה המקומית, מעבר בגיל מוקדם לקבוצה סקנדינבית ומשם לליגות הבכירות באירופה. יש כמובן יוצאים מהכלל דוגמת גילפי סיגורדסון, שהחל את הקריירה האירופית ברדינג האנגלית, אבל בדרך כלל הנוסחה הזאת עובדת מצוין. "המטרה שלנו היום היא לדאוג שלא נפספס את הגודיונסן הבא, שיכול להיות בכל כפר נידח", מסביר איולפסון. לשם כך ההתאחדות מעסיקה סקאוטים, שמשוטטים ברחבי המדינה הקטנה ולא משאירים דבר ליד הגורל.
יורו 2016 יהיה נקודת התחלה וסוף עבור האיסלנדים. מצד אחד טורניר גדול ראשון והוכחה שהשיטה עובדת, ומצד אחר פרידה מגודיונסן ומהמאמן השבדי לארס לאגרבק, שלו חלק גדול בשיפור המטאורי של הנבחרת.
"אני חייב להפנים שאני כבר לא צעיר", אמר המאמן בן ה־67, שיעזוב בסיום הטורניר. כשנשאל אם שקל להתמודד על תפקיד נשיא המדינה, ענה לאגרבק: "שום סיכוי, לא זקוקים לי".
כפי שזה נראה, איסלנד באמת יכולה להסתדר בלעדיו. התשתיות שהשאיר יציבות, הדרך ברורה לכולם והעתיד נראה מבטיח. עכשיו נשאר לראות מה הם מכינים בהווה, כי יש עשרות מדינות שעוקבות בעניין ומנסות להבין מה סוד הקסם של החבורה הסקנדינבית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
