מי צריך להיות מאמן מכבי תל אביב בכדורסל?

פדרמן ומזרחי. גם שאראס בתמונה // אלן שיבר // פדרמן ומזרחי. גם שאראס בתמונה

ידליק את הניצוץ. מכבי ת"א לא צריכה לחפש רחוק, יש לה כל מה שהיא צריכה מתחת לפנס: הגיע זמנו של ארז אדלשטיין למשרת מאמן מכבי תל אביב כדורסל.

המאמן, שנכון לכרגע הוא גם המועמד המוביל (גם שאראס בתמונה), היה יכול לאמן את הקבוצה אחרי פיטורי גיא גודס וסירב כי הוא לא מוכן להגיע באמצע עונה. לדעתי, עשה אז טעות: כשיש לך הצעה ממכבי, לוקחים אותה גם אם התנאים לא אופטימליים. אני בטוח שגם במצב הבעייתי שהיה, אדלשטיין היה עושה יותר כבר העונה. גם עכשיו תנאי הכניסה הם לא מה שהמאמן מאמין בו: הקבוצה כבר כמעט מוכנה.

אדלשטיין בשל לתפקיד. הוא עבר מספיק תחנות והוכיח את עצמו; הוא מביא איתו מטען כדורסל מהמשובחים שיש, אם לא המשובח ביותר במחוזותינו; הוא מכיר את מכבי לפני ולפנים, למרות שעדיין לא אימן אצלה; והוא מביא איתו חדשנות ויכולת להתאים סגל שחקנים לשיטת המשחק.

אדלשטיין. יספק רעב ותשוקה למכבי ת"א // אי.אף.פי

הדיבורים על כך שאדלשטיין לא יעמוד בלחץ של מכבי אינם במקומם. הוא הגיע למקום כזה בקריירה שלו שלחץ לא ישבור אותו, ואם תהיה לו במכבי מעטפת נכונה לא תהיה שום בעיה. מישהו מחוץ למערכת יכול לעשות לקבוצה את השדרוג שהיא זקוקה לו. אחרי ימי פיני גרשון ודיוויד בלאט מכבי צריכה לבנות לעצמה את המאמן הבא שלה.

מכבי נואשת לרעב ולתשוקה, תכונות שאדלשטיין מביא עימו בכמויות. למרות שהוא לא "מכביסט" מזוהה, אני רואה גם את הקהל של הקבוצה מתחבר אליו. היא צריכה מישהו שידליק אצלה את הניצוץ, והוא יכול לעשות את זה.

אבי סגל

יתאים את עצמו למצב

לכאורה, כל מאמן שינחת ביגאל אלון 53 בת"א נמצא בנקודות פתיחה טובה: הוא מקבל את המועדון בנקודת שפל שממנה כבר אי אפשר לרדת, וחרב אי־העלייה לטופ 16, שהפילה את אפי בירנבוים וגיא גודס וכמעט אפילו את דיוויד בלאט, עברה מן העולם בשיטת היורוליג החדשה. אולם מעולם עמדת המאמן במכבי ת"א לא נראתה שולית כמו שהיא משתקפת ביוני 2016. הקבוצה של העונה הבאה כבר נבנתה, ובמכבי עוד מתלבטים בקונספט: האם לחזור למאמן ישראלי או להמשיך לחפש את רודי "מזליקי" דאמינקו הבא, המאמן הזר האחרון שהצליח כאן אי אז ב־1981.

המועמד העיקרי לתפקיד עבורי היה ארז אדלשטיין, מוח כדורסל מבריק ופרפקציוניסט, כזה שמתחבט חודשים בהתאמות זרים זה לזה, שהיה צריך לנחות למציאות הזויה שבה האנשים שכשלו בשנתיים האחרונות שיבצו שחקנים עם תכונות די דומות.

בסביבת עבודה כזו, שבה צריך מאמן שיתיישר לפי רצון הבעלים והמנהל המקצועי, אריק שיבק נראה כמתאים ביותר. החוכמה הגדולה היא לבנות קבוצות, אבל מצד שני, בשנתיים האחרונות מאמן ראשל"צ הנוכחי הראה הסתגלות למציאות משתנה - באילת כשהחליף את דן שמיר וכעת אצל הכתומים. בעונה של 75 משחקים לשיבק לא יהיה זמן לרדת לפרטים קטנים כמו בראשל"צ, אבל מפעים היה לראות את ההשתפרות הגדולה של הקבוצה בהגנה מאז הגיע. הוא יצטרך לידו צוות של מאמנים שכבר היה במועדון, דוגמת אלעד חסין ואלון שטיין.

לשיבק חוזה לעונה נוספת בראשל"צ. תמיד הסתייגתי ממעבר מאמנים באמצע עונה למקום אחר, אולם בתחילת קיץ, כשהקבוצה עוד יכולה להתארגן, המעבר הוא סביל. רק בקשה אחת לשיבק: להפסיק לטעון בכל מקום "לא מעריכים אותי". מי שאימן את כל הנבחרות וארבע שנים את הנבחרת הבוגרת, לא צריך להתלונן.

אלי סהר

שיבק עם טבק. יחליף אותו בתפקיד? // עודד קרני

איך אומרים הצלחה ביוונית?

בעיתוי אומלל, כשלאף אחד במכבי ובסביבתה לא אמורה להיות סבלנות לבדיחות, שיחררה אתמול חברת יחסי הציבור שטרן־אריאלי סרטון פרסומת לשמפו בכיכובם של שחקני הקבוצה העומדים בפני מאמן אמריקני חדש וארוך שיער, הטוען שהבעיה הגדולה של הקבוצה היא: קשקשים. במצבה הנוכחי של הקבוצה זה נשמע כמו מינוי ראוי עם רעיון ראוי לא פחות ממה שהעלו שם לאורך העונה האמיתית, ואולי שווה לשקול את העניין לאחר ששלשום נשארו קירחים מכאן, מכאן ומכאן. ברגעי המבוכה שיחוו שחקני הקבוצה כשיצפו בסרטון, בוודאי יהרהרו אם התלהבות כזו מחפיפות היתה מופיעה מול ראשל"צ, אז אולי לא היו חוטפים מקלחת קרה.

בכל מקרה, אסור שדיונים על התאמתו של המאמן הבא יזלגו לדיונים על תעודת זהות, אלא אם המאמן מתאים או לא מתאים. על פי נוהלי בניית הקבוצה הנוכחיים, שבהם הבחירות המקצועיות נעות על הסקאלה שבין ניסיון לגנוב כישרונות לא מלוטשים לבין פעולות סחיטה מלימונים סחוטים, נוצרה, ודאי בזירה האירופית ולאחרונה גם בישראלית, תודעה של אנדרדוג.

מקום שלישי בליגה הישראלית כבר שנתיים ברצף, זכייה בגביע, הדחה מהיורוקאפ והפסד בסוויפ בשלב ההצלבה של היורוליג הם התוספות לרזומה של הקבוצה בשנים האחרונות. לכן החליפה למועמד חייבת להיות מותאמת לדמות שמרגישה בנוח בסיטואציות נחותות, היודעת להפעיל אנשים שמרגישים שלא סופרים אותם, כדי ליצור תודעה קולקטיבית של גאולה דרך הביבים.

יורגוס ברצוקאס, בטח עם הזכייה ההיא עם אולימפיאקוס או העונה בקובאן, הוא מועמד מתאים מהבחינה הזו. הוא גם מביא עימות את רוח הווינריות שאבדה והתמודד עם מערכת לחצים, קהל ותקשורת סטייל יוון.

הוא יצטרך להפגין גמישות פילוסופית, צניעות המסוגלת לקבל תכתיבים, יצירתיות שתשנה את השיממון של סגנון המשחק ובעיקר כריזמה, שתעיר את בסיס האוהדים השבור.

דורון קרמר