1 בדיוק לפני שנה דיוויד בלאט היה על גג העולם. כבר בשנתו הראשונה בליגה הוא הגיע לגמר האן.בי.אי. התקשורת העולמית (מלבד האמריקנית) חיבקה אותו, ואחרי המשחק השלישי בסידרת הגמר חלק מהפרשנים בארה"ב הודו שהוא עושה בית ספר לסטיב קר. אבל אז הגלגל התהפך, הפציעות השפיעו וסטף קרי לא ראה אף אחד מעשרה מטרים. ופתאום רק שנה חלפה ובלאט מוצא את עצמו בקבוצה שרבים ממכריי עדיין לא יודעים להגות את שמה, לאחר שחתם אתמול בדרושפאקה.
2 אז איך מאמן שהגיע לגמר האן.בי.אי רק לפני שנה לא מצליח להתברג דווקא באביב שבו 12 קבוצות בליגה מחליפות מאמן? הסברה הבולטת היא שיותר מאפקט פיטוריו, מה שכנראה הינחה את המנג'רים בליגה הטובה בעולם הוא הדיווחים והפרשניות שהגיעו אחרי, כשהכותרת היתה: בלאט לא מסתדר עם הכוכבים. ובאן.בי.אי הכוכבים מנהלים את העסק.
3 יש מאמנים שהכבוד שלהם לא היה מרשה להם לחזור פתאום אחורה לאירופה. הם היו מחכים מעבר לים לאיזו קבוצה שתפטר מאמן באמצע העונה ואז עטים על השלל. בלאט נהג נכון כשביצע חישוב מסלול מחדש. אם בקיץ הזה, אחרי ראיונות עבודה במערב ובמזרח הוא לא קיבל קבוצה, אז קל וחומר באמצע העונה כאשר קבוצות בדרך כלל מקדמות את עוזר המאמן למשרה הבכירה.
4 במסגרת חישוב המסלול, רוב המשרות הבכירות באירופה היו סגורות. כשאטורה מסינה חזר משנה בצוות האימון של הלוס אנג'לס לייקרס חיכתה לו צסק"א מוסקבה בידיים פתוחות. כאן רק מכבי ת"א שיוועה שיחזור, אבל בלאט, מסיבות אישיות, החליט לא לחזור בשלב הזה לישראל. לא צריך לדאוג למאמן בדרכו לדרושפאקה: הוא יקבל את הכסף של השנה האחרונה שלו בקליבלנד (כ־3.5 מיליון דולר) - שכר עתק למאמן אירופי (יותר מ־2 מיליון דולר), שני רק לאובראדוביץ' - ובעיקר: סמכות מקצועית בלעדית לבנות את הקבוצה בצלמו ועם ארנק פתוח.
5 ייתכן שהמודל של בלאט הוא מייק ד'אנטוני. הרכז של מילאנו, שהגיע בסוף שנות ה־90 לאן.בי.אי, חזר לבנטון טרוויזו לעונה מצוינת, ומשם נפתחה שוב הדרך לעמדת עוזר המאמן בפיניקס. הבעיה היא שקשה להאמין שבעוד שנתיים בלאט, כשיתקרב לגיל 60, ירצה לחזור לעמדת עוזר המאמן. לכן כרגע נראה שהעתיד שלו הוא באגן הים התיכון.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
