בסוף החודש צפויה אגודת האנתרופולוגים האמריקנית להחליט אם להחרים כל קשר עם ישראל. מדובר בצעד דרמטי, שכן האגודה הגדולה והחשובה בעולם, שלה יותר מ־10,000 חברים, צפויה להיות הגוף האקדמי הגדול ביותר שקיבל החלטה ברוח זו. אלא שדו"ח מחקר של תנועת אם תרצו, שאותו חיבר ד"ר שחר גולן, חושף כי 20 אקדמאים ישראלים עודדו את החרם.
האקדמאים הישראלים הם מרצים באוניברסיטאות וחברי סגל, שחלקם מקבלים את משכורתם ממשלם המסים הישראלי ובמעשיהם פועלים להחרים גם את עצמם. משמעות החרם היא הפסקה של שיתופי פעולה עם חוקרים ישראלים, צעד שעלול לגרום נזק חמור למחקר הישראלי, הנסמך במידה רבה על שיתופי פעולה בינ"ל. תופעה זו עלולה אף להוביל להשלכות חמורות על הכלכלה ועל התעשייה הישראלית ולפגוע במעמדה של מדינת ישראל בעולם.
בניסיון לבטל את המהלך שלחה אגודת האנתרופולוגים הישראלית מכתב למקבילתה האמריקנית. אלא ששבועיים לאחר מכן יצאו 20 המרצים הישראלים, החברים בארגוני שמאל שונים, בקריאה לתמוך בקידום החרם, ובמכתב שחיברה נכתב בין השאר: "אנו מעודדים דיון פתוח וציבורי ב־BDS ובצעדי מחאה אחרים". בין החותמים: ד"ר חאלד פוראני (אונ' ת"א), ד"ר יעלה רענן (מכללת ספיר), ד"ר דפנה הירש (האונ' הפתוחה), ד"ר דלית שמחאי (המכללה האקדמית תל חי), חן חקלאי (אונ' ת"א), ד"ר חנה אבירם, נעה שיינדלינגר (אונ' טורונטו), פרופ' דניאל מונטרסקו (האונ' המרכז אירופית), מתן קמינר (אונ' מישיגן), עדי מורנו (אונ' מנצ'סטר), מיכל רן־רובין (אונ' שיקגו), אילת מעוז (אונ' שיקגו). כמו כן, חתומים על המכתב חוקרים ישראלים שככל הנראה אינם מתגוררים בארץ, ובהם פרופ' אורי דיוויס שהתאסלם ונשוי כיום לפלשתינית מרמאללה, נאור בן יהוידע, אלירן בר־אל, הדס ווייס, ברק קליר, הילה דיין, אראלה גראסיאני וניצן שושן.
מכתב נוסף המעודד את החרם פורסם כמה ימים לפני שהחלה הצבעה על כך באגודה האמריקנית, ובו נרשמו 22 אנתרופולוגים ישראלים אנונימיים שתמכו בצעד.
בנובמבר 2015 התקבלה באסיפה השנתית של האגודה החלטה לקיים הצבעה בין כלל חבריה על הטלת החרם על ישראל. בהצעת ההחלטה נכתב בין, השאר, כי "במשך עשורים, למרות גינויים מהאו"ם ומגופים בינלאומיים, מונעת המדינה הישראלית מהפלשתינים את זכותם הבסיסית לחופש שוויון והגדרה עצמית באמצעות טיהור אתני, קולוניזציה, הפליה וכיבוש צבאי. ישראל מונעת את זכות הפלשתינים לחינוך בכך שהרסה אוניברסיטאות ובתי ספר פלשתיניים בהפצצות צבאיות".
מנכ"ל תנועת אם תרצו, מתן פלג, הדגיש כי "מקבלי ההחלטות ונשיאי האוניברסיטאות בישראל מבקשים להיאבק בתופעת ה־BDS ברחבי העולם, אך מתעלמים לחלוטין מתופעת החרם מבפנים שמובלת לא פעם על ידי אנשי אקדמיה ישראלים. עצוב לראות כי מובילי החרם כורתים את הענף שעליו הם יושבים ופועלים מאחורי הקלעים כדי לפגוע אנושות בעתידה של האקדמיה הישראלית".
תגובות האוניברסיטאות
אונ' ת"א: "האוניברסיטה מתנגדת נמרצות לחרם אקדמי, והיא פועלת במישורים רבים על מנת להיאבק בתופעה. במסגרת חופש הביטוי האקדמי, ועל פי החוק הנוהג במדינת ישראל, האוניברסיטה אינה מתערבת בדעות אישיות שמביעים אנשי הסגל".
האונ' הפתוחה: "האוניברסיטה הפתוחה מתנגדת לכל חרם על האקדמיה הישראלית, עמדה שהובעה על ידינו לא פעם. חברי הסגל חופשיים להביע את דעתם האישית בכל נושא, בין שהיא תואמת את עמדת האוניברסיטה ובין שלאו".
המכללה האקדמית תל חי: "ד"ר שמחאי מייצגת את דעתה האישית בלבד. הנהלת המכללה האקדמית תל חי מתנגדת בתוקף לכל חרם על מדינת ישראל ומגנה את הקוראים לחרם".
מכללת ספיר: "ד"ר רענן אינה מייצגת את עמדתה של המכללה האקדמית ספיר. חרם אקדמי על ישראל ותמיכה בו הם תופעות פסולות". רענן מסרה כי "ההחלטות של מדינת ישראל הן החלטות שיביאו בסופו של דבר להרס המדינה, ובוודאי הרס המדינה כמדינה לעם היהודי... בגלל זה חשוב מאוד להפעיל כל כוח לא אלים אפשרי כדי להציל את המדינה, כמו שעשו בדרום אפריקה. יש הרבה כוחות אנטישמיים שמשתמשים בחרם ומוציאים לזה שם רע. אני נגד השימוש הציני הזה". מעוז מסרה כי "יוזמת החרם של האגודה האנתרופולוגית האמריקנית היא תגובה לקריאה של החברה האזרחית הפלשתינית למאבק בלתי אלים בכיבוש, ובשום אופן אינה מובלת על ידי גורמים ישראליים" הירש הגיבה: "חתימתי על המכתב לא היתה מתוך תמיכה בחרם, אלא מתוך התנגדות למכתב של האגודה האנתרופולוגית הישראלית".
נכון למועד כתיבת שורות אלו לא היה אפשר לקבל את תגובתם של שאר החתומים על המכתב.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו