לפני 41 שנים, כשהפועל ב"ש לקחה את האליפות הראשונה שלה, הקבוצה הדרומית היתה תלויה במחזור האחרון בתוצאה של מכבי ת"א, שהתארחה אצל בית"ר ירושלים. האדומים הפסידו במשחק האחרון למכבי יפו ונאלצו להמתין חצי שעה לקבלת דיווח אם זכו באליפות הראשונה של העיר הדרומית או לא.
בימים ההם האוהדים לא הצטיידו בסמארטפונים ואפילו הטרנזיסטורים, שהפכו בשנים לאחר מכן לסימן היכר של היציעים, עדיין לא היו שכיחים בטריבונות של וסרמיל. כעבור 30 דקות מתוחות הגיע שוטר שקיבל עדכון בטלפון על התוצאה בבירה, אשר סימנו את חגיגות האליפות הראשונות בבירת הנגב.
כיום ירידה לדשא היא עבירה פלילית, אבל אז נכנסו אוהדי הקבוצה לתוך חדר ההלבשה, הרימו את השחקנים ונשאו אותם אל על בחגיגות שאותן רוצים לראות בדרום בשבת הקרובה, שבה יארחו השחקנים של ברק בכר את בני סכנין.
חלוץ העבר אברהם נומה, שזכה להניף בשנות ה־70 שתי צלחות אליפות עם הפועל ב"ש, דיבר על מצבה הנוכחי של הקבוצה: "לקחת אליפות זה דבר קשה מאוד. בשלבים האלה הלחץ מאוד משפיע, תראו את מכבי ת"א. גם הם היו בלחץ במחזורים האחרונים ועשו כמה תוצאות תיקו".
אפרים דוידי, ששיחק בשנים קצת יותר מאוחרות בהגנת הקבוצה, לצידו של שלמה אילוז, הוסיף: "אחרי שהקבוצה פישלה בגביע, הם היו צריכים לבוא מוכנים יותר. את האליפות היה צריך לגמור שם, הם היו צריכים לבוא למלחמה".
בפגישת המחזור עם שלושת שחקני העבר, מהמוכרים ביותר של המועדון, הם הסכימו על דבר אחד: עצוב שהאדומים לא חגגו את האליפות במחזור הקודם, אבל כולם מאוחדים מאחורי הקבוצה ולא ימתחו ביקורת על הבעלים, על המאמן ועל השחקנים.
שלמה אילוז, שמאז שנותיו כשחקן חזר בתשובה, הסביר: "יש במשחקים האלה פחד. אין מה לעשות, אבל יש אפשרות לעשות את זה מול סכנין וחייבים לנצח. אני גם חושב שאחרי שאליניב ברדה נכנס כמחליף וכבש, צריך לתת לו לשחק במשחק כזה".

דוידי, נומה ואילוז. מאמינים בקבוצה // צילום: דודו גרינשפן
החברים מספרים כי בשנים שלהם הם היו מקבלים פיק ברכיים מול מכבי חיפה ומכבי ת"א, ובקטע הזה הקבוצה עשתה שינוי כעת. הם ברמה גבוהה ומסתכלים לכל הקבוצות הגדולות בגובה העיניים.
על מה שצפוי לעבור על השחקנים בימים שלפני המשחק, מסביר נומה: "כל מה שיש להם בראש זה ניצחון. הם יצטרכו לתת גול ברבע השעה הראשונה, להשתחרר ולסיים את הסיפור. עד המשחק יהיה לחץ, אבל ברגע שישמעו את השריקה של השופט - הכל ייעלם. בתקופה שלי, בשבוע שלפני המשחק לא היה זמן להילחץ. בבוקר הייתי עובד במפעל בטון, היינו מקבלים תלושי מזון לחדרי אוכל של מוסכים, לא היה זמן לחשוב על המשחק".
יורם פראינטה, שהיה במשך שנים יו"ר חוג האוהדים של הקבוצה, הקשיב לחבריו אך היה חייב לחדד: "זאת העונה הכי שמחה שהיתה לב"ש. זקנים וצעירים, כולם בעיר מדברים רק אליפות, אנשים הולכים ותורמים לבית כנסת".
"באותן שנים הקבוצה היתה בנויה על תוצרת מקומית, והאוהדים היו באים במחנות לפי השכונות. אם שחקן היה מגיע משכונת דרום, אז אנשי השכונה היו מעודדים אותו, ואם שחקן שבא מנווה נוי היה מחמיץ, אז היו ויכוחים בטריבונות בין הצדדים. כל אחד והמחנה שלו. כיום המצב שונה, מסביר דוידי: "רוב השחקנים פה לא גדלו בעיר, וזה לגיטימי. תסתכלו על כל הקבוצות בליגה, זה ככה אצל כולן. השחקנים האלה באים ונותנים הכל, הם רוצים תואר".
שותפו להגנה, אילוז, מסביר: "אנשים חושבים שכסף מניע אותם אבל זה לא ככה, גם בתקופה שלנו מה שהניע זה הרצון להצליח".
לקראת הדרמה הגדולה בשבת יש לא מעט קולות - בעיקר אצל היריבה הצהובה לתואר האליפות - כי סכנין ייתנו לב"ש את האליפות. "אני לא מאמין שנפסיד לסכנין", סיכם נומה, חלוץ העבר, את פגישת המחזור. "אם תשכיבו אותי שבוע הפוך על צד אחד, ועוד שבוע הפוך על צד אחר, אני לא אאמין שיפסידו. אפילו התקשורת איתנו. יש לנו קבוצה חזקה, והמסיבה תהיה פה עם הקהל הזה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו