למרות השם שניתן לו, "אנגרי בירדס: הסרט" הוא לא ממש סרט. נכון, מקרינים אותו בבתי הקולנוע, יש בו שלל דמויות צבעוניות, ועל פניו לפחות, נראה שחיברו עבורו סיפור עם התחלה, אמצע וסוף. אבל זו אחיזת עיניים.
מידת המאמץ היצירתי שהושקעה כדי לעבד את משחק הסמארטפון הפופולרי למסך הגדול מגרדת את המינימום מלמטה. הדמויות לא מפותחות, הבדיחות לא מצחיקות, והעלילה? ובכן, כבר קראתי הוראות הפעלה שהיו מעניינות יותר. למעשה, "אנגרי בירדס: הסרט" הוא סרט כה זניח ושכיח ששכחתי ממנו עוד לפני שסיימתי לצפות בו. ולא, אני לא מגזים.
מיזמים מסחריים כמו "סרט לגו" כבר הוכיחו שאפשר לעשות סרט מוצלח ומצחיק מכלום. אבל יוצרי "אנגרי בירדס" אפילו לא מעמידים פנים שהם מנסים לעשות משהו דומה. צוות השחקנים שהתאספו כדי לתרום את קולותיהם לסרט אמנם מרשים, וכולל שמות כמו פיטר דינקלג' ושון פן(!), האנימציה נראית לא רע בכלל, אבל מתחת למעטפת הנוצצת לא מסתתר דבר מלבד כמה ציפורים עצבניות שמרביצות זו לזו, וכמה ציפורים עצבניות שמעיפות את עצמן ברוגטקה אל עבר עיר המאוכלסת בחזירים. זו העלילה של המשחק, אני יודע, אבל רבאק, מישהו באמת חשב שהכלום הזה יחזיק סרט של שעה וחצי?!
לציפורים בסרט אין טיפת חן. למעט עצבנותן התמידית וטיפשותן האינסופית, גם אין להן שמץ של אופי. הבדיחות להורים המלווים מסתכמות ברפרנס אקראי ל"הניצוץ" ובמשפט הרבע־משעשע "יש משהו לא כשר עם החזירים האלה". ומיותר לציין שגם מוסר השכל לא תמצאו כאן - אלא אם כן "אלימות היא תמיד פתרון שימושי" הוא לקח רצוי עבור ילדיכם.
ציון: 2
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו