שובו של גוש הימין

בפעם האחרונה שבה נתניהו הפתיע עם כניסה דרמטית של מפלגה לקואליציה - כניסת שאול מופז וקדימה - הכתירה אותו התקשורת העולמית כ"קינג ביבי". כעת נתניהו עשה זאת שוב, אולם סביר להניח שבעולם יתלהבו פחות ממינויו של אביגדור ליברמן לשר הביטחון. 

לא נורא. הם יתרגלו. אותם אלה שזועקים עכשיו על מינויו היו מי שיצאו בקריאות שבר כאשר מונה לשר החוץ. בסופו של דבר, ליברמן הוכיח שיש פער גדול בין הצהרות לוחמניות באופוזיציה לבין התנהלותו בפועל בקואליציה.

נתניהו הרוויח את מה שרצה יותר מכל - להרחיב את הממשלה ולהפסיק להיות תלוי בח"כים הבודדים שמיררו את חייו, וגם המחיר ששילם לא גבוה במיוחד. כי את האמת צריך לומר: הצטרפותו של ליברמן לממשלה היא לא בעייתית ולא הזויה, ההפך הוא הנכון, הישארותו באופוזיציה עד כה היא היתה הקלקול. עכשיו הגיע למסקנה שהגיעה עת התיקון. הרי זו הקואליציה שאותה רצה להקים נתניהו כבר לפני שנה. עם מפלגת העבודה - לפני הקמת הממשלה - הוא אפילו לא קיים מגעים. היה זה ליברמן שברח ברגע האחרון, וגרם לעיוות רצון הבוחרים שהצביעו לימין. עכשיו, שנה אחרי, מקבל הציבור את הממשלה שעבורה הצביע. 67 מנדטים (ועוד 3.5 שהלכו לאיבוד במפלגת ישי) - זהו גוש הימין. 70 מנדטים.

מלבד הצגתו כקיצוני, דבר שכאמור לא עמד במבחן המעשי כשהיה שר החוץ, תוקפים את ליברמן על חוסר ניסיונו. זה נכון. הכדור היחיד שחלף ליד ראשו של ליברמן היה כדור טניס. אבל ממתי מינויי שרים הולכים לפי הכישורים? ליאיר לפיד נטול תעודת הבגרות לא הפריע להיות שר האוצר, ונפתלי בנט, שלא בטוח שהתעניין עד לרגע מסוים בחינוך, החליק כמעט בטבעיות לתפקיד. תפקיד שר הביטחון אינו בהכרח שונה בהיבט הזה. שמעון פרס נכנס למשרד בלי ששירת כלל בצה"ל. משה ארנס, עוד שר ביטחון עם היסטוריה בעיקר אזרחית, נחשב עד היום לאחד משרי הביטחון הטובים ביותר שהיו. ואת עמיר פרץ שכחנו? 

מינויו של ליברמן לשר הביטחון הוא גם ניצחון קטן לנתניהו בהקשר אחר לגמרי. הרוח הרעה המנשבת בצמרת הצבא מוציאה אותו כבר זמן רב מדעתו. בזמן שבו כל אלוף מגלה כי בתוך־תוכו מקננת נפש של משורר וכל גנרל חולם על שדות ורדים וכלניות, בעוד ששר הביטחון מגבה אותם ולא נותן לאיש למתוח עליהם ביקורת, אולי הגיע הזמן לנער קצת את הצמרת ולהוציא את אווירת ההתפייטות והפואמות מקרבה, ולהחזיר משהו מחדוות הלחימה שנראה שאבדה. 

אם נתניהו וליברמן הם המנצחים הגדולים, הרי המפסידים - יעלון והרצוג - יכולים לבוא בטענות בעיקר לעצמם. יעלון - כי מתח את החבל יותר מדי, כי לא הבין שעם כל הכבוד לשכפ"ץ הציבורי שמגן על כבודם של הקצינים הבכירים זה עשרות שנים, מישהו פה עבר את הגבול. חייל שחרג מנהלים ופקודות הוא עדיין לא רוצח, והחברה הישראלית לא מזכירה אפילו בקצה הציפורן את החברה הגרמנית של שנות ה־30. 

נתניהו  //  צילום: דודי ועקנין

והרצוג, שאי אפשר למצוא הגדרה מדויקת יותר להתנהלותו מאשר "היסס את עצמו לדעת". על ההסכם הקואליציוני עם הליכוד היה צריך כבר לחתום מזמן. כמו שכבר היה צריך להכריע מזמן על מועד לפריימריז ועוד החלטות שהיה צריך לקבל, אבל פעם אחר פעם הכניס את עצמו ללופים אינסופיים של התייעצויות ורצון בלתי נשלט לרצות את כולם. הפעם זה היה היסוס אחד יותר מדי. היסוס שעלול לעלות לו בעתידו הפוליטי, שאיך שזה נראה כעת, למעשה כבר מאחוריו.  

•   •   •

ואז ליברמן עקף בסיבוב

הלכו לישון עם הרצוג, התעוררו עם ליברמן: כך התהפכה התמונה הפוליטית בתוך יממה דרמטית אחת • התוצאה: יו"ר ישראל ביתנו יקבל כנראה את הביטחון על חשבון יעלון, המחנה הציוני מסוכסך באופוזיציה - והקואליציה בדרך לגדול ל־67 ח"כים • אופציית האחדות ירדה מהפרק

אחרי יום פוליטי רווי דרמות ותהפוכות, מסתמן כי בשבוע הבא יציג ראש הממשלה בנימין נתניהו את הרכב הקואליציה החדש שלו שימנה 67 ח"כים, זאת לאחר שיושלמו המגעים להצטרפותה של מפלגת ישראל ביתנו בראשות ח"כ אביגדור ליברמן, הצפוי להתמנות לשר הביטחון. 

אמש החלו המגעים בין המפלגות, מתוך כוונה להביא להסכם קואליציוני חתום עד לסוף השבוע. מההסכם המתגבש עולה כי ליברמן יתמנה לשר הביטחון וח"כ סופה לנדבר תתמנה לשרת הקליטה. המגעים בין האישים, שהחלו בפגישה בלשכת רה"מ, התחדשו לאחר נתק ממושך שכלל גם התקפות הדדיות. 

עוד נראה כי ליברמן יקבל חופש הצבעה בנושא חוק הגיוס, וכן ינוסחו קווים כלליים הקשורים בגיור ובברית הזוגיות כפי שהיה בממשלה הקודמת, שבה ישב ליברמן עם החרדים. נושאי דת ומדינה, שהיו עשויים להביא לפיצוץ השיחות בשל התנגדות החרדים, אינם עומדים בבסיס הדרישות הקואליציוניות של ליברמן.

בעקבות פגישת המו"מ הראשונה שהתקיימה אתמול בין ליברמן ללוין התברר כי אין פערים גדולים בין הצדדים. ליברמן דרש גם סגן שר ביטחון ממפלגתו וכן יו"ר ועדה בכנסת. עוד דרש כי הקואליציה תעביר חוק לעונש מוות למחבלים, חוק להסדרת הפנסיות, וכן החלת נטילת משכנתא בהיקף של 90 אחוז. הצדדים סיכמו כי בנושאים הכלכליים יהיה מעורב שר האוצר כחלון כדי לבחון את ההשלכות התקציביות של דרישות ליברמן. 

השר זאב אלקין, שוויתר על תיק הקליטה כדי לאפשר את כניסת ישראל ביתנו, מועמד לתפקיד שר הכלכלה. לחלופין, ייתכן שאלקין יתמנה לשר התיירות ואילו יריב לוין יתמנה לשר הכלכלה. בשבוע הבא צפוי גם צחי הנגבי להתמנות לשר.

אלקין מועמד לכלכלה

שלשום בלילה עוד לחצו אנשיו של נתניהו על יו"ר האופוזיציה ח"כ יצחק הרצוג להגיע להסכם כמה שיותר מהר. אולם הרצוג העדיף להמתין והודיע להם כי אין בכוונתו להגיע לפגישת מו"מ בשלב זה. ההערכה היא כי הלחץ שהפעילו בכירים בעבודה נגד הכניסה לממשלה גרם להרצוג לעכב את המשא ומתן על מנת לבחון אם יוכל להעבירו בוועידת העבודה, שאותה תיכנן לכנס בשבוע הבא. בלשכת נתניהו חששו כי מסיבת העיתונאים שליברמן מתכנן לערוך למחרת תביא למעשה לסיום האפשרות לצרפו לקואליציה, מה שיביא לעליית המחיר שאותו ידרוש הרצוג. 

אולם ליברמן הצליח להפתיע את כולם כאשר במסיבת העיתונאים לא רק שלא תקף את הממשלה אלא שיגר איתות ברור כי פניו פנימה, אם נתניהו ירצה בכך. "אם נקבל מענה לאותן סוגיות שדיברנו עליהן, יש על מה לדבר", אמר ליברמן, "אם זה נכון שהוצע לנו תיק הביטחון, עונש מוות למחבלים, רפורמה פנסיונית ועוד - כפי שאני שומע, זו הצעה רצינית שיש מה לדבר עליה, אבל לא ננהל מו"מ דרך מתווכים ובאישון לילה".

זמן קצר אחר כך זימן נתניהו את ליברמן לפגישה. לאחר הפגישה מסרו הצדדים כי היא התנהלה באווירה חיובית והשניים קבעו להיפגש שוב יותר מאוחר בערב, וכן החליטו על הקמת צוותי מו"מ מתוך כוונה לסגור הסכם כמה שיותר מהר. 

הרצוג נותר בחוץ

הרצוג, שנאם לאחר דבריו של ליברמן ולפני הפגישה בינו לנתניהו, עוד ניסה ברגע האחרון לתקוע טריז בין הצדדים והודיע שלא ייפגש עם נתניהו אם יבחר לנהל מו"מ עם ליברמן. "אני לא עובד לפי סדר היום של ליברמן ולא לפי הגחמות שלו", אמר, "אם נתניהו רוצה להכניס את ליברמן לממשלה - שיכניס אותו, ואנחנו נפרק אותו מהאופוזיציה. לא ננהל מו"מ במקביל". זמן קצר אחר כך שוחח נתניהו עם ליברמן, ולמעשה סיים את האפשרות לממשלת אחדות.

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו