החשדות העולים בפרשה הנוכחית, שאליה נקשרו שמותיהם של השר חיים כץ והיועץ הפיננסי מוטי בן ארי, נוגעים לעיסקה גדולה שנעשתה בין שתי חברות נדל"ן. המידע שהיה ידוע ערב אותה עיסקה לגורמים הרלוונטיים בחברה, הוא מה שמוגדר בשפה המשפטית "מידע פנים".
כדי להבין במה מדובר, יש לקחת צעד אחורה ולהסביר את תחום החברות ציבוריות. חברות אלה הן חברות מיוחדות, שהמניות או איגרות החוב שלהן נסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב. אלה חברות שציבור גדול מושקע בהן, ויש לו חלק מהבעלות עליהן. על החברות הללו חלות חובות מיוחדות, חמורות הרבה יותר, מאלה החלות על חברות פרטיות. העיקרון המנחה בנושא זה הוא עיקרון הגילוי הנאות, ומי שמופקדת על שמירתו - ה"שוטר" של שוק ההון - היא הרשות לניירות ערך.
כשבחברה ציבורית מתרחש אירוע מהותי, כמו הסכם גדול, מיזוג עם חברה אחרת, מכירת פעילות גדולה, עיסקת ענק ועוד, על החברה חלה חובה לדווח לציבור הרחב על האירוע, המתבצע דרך מערכת מיוחדת של הרשות לניירות ערך הנקראת מגנ"א (מערכת גילוי נאות אלקטרונית). דיווחיה של אותה מערכת מופצים גם דרך מערכת של הבורסה הנקראת מאי"ה.

קובי מימון // צילום: יוסי זליגר
מי שיודע על מאורע גדול בחיי החברה הציבורית, לפני שזה דווח לציבור הרחב, מחזיק בעצם ב"מידע פנים". אם יעשה אותו פלוני שימוש במידע פנים, כלומר ימהר לקנות או למכור ניירות ערך של החברה, הרי הוא עובר על החוק. אנשים שעובדים או קשורים לחברה מוגדרים כ"אנשי פנים", ועליהם חלות חובות זהירות נוספות. חשוב לציין שמי שמגלה את המידע החשוב הזה לפני כולם, כלומר מחזיק בידיו "מידע פנים" ופועל על סמך אותו מידע, עובר על החוק ועלול לעמוד לדין.
על פי החשד, בפרשה המדוברת נעשה שימוש במידע פנים על אותה עיסקה גדולה בין איירפורט סיטי לנצבא, טרם שזו דווחה לציבור. רכישה לכאורה של ניירות ערך על ידי אותם אנשים, במידה שידעו את המידע המדובר "לפני כולם", היא כמובן בבחינת עבירה לכאורה על החוק.
• • •
חשד: השר חיים כץ השתמש במידע פנים - וגרף רווח גדול
כץ והיועץ הפיננסי מוטי בן ארי נחקרו ברשות לניירות ערך • חשודים ברכישת מניות של חברת נצבא, שבה שולט איש העסקים קובי מימון, לפני עיסקת מיזוג עם חברת איירפורט סיטי • מקורבי כץ: "אנו בטוחים שהתמונה תתבהר לטובה"
פרשה חדשה שבמרכזה חשד לשימוש במידע פנים שהוביל לעסקאות בניירות ערך. שר הרווחה חיים כץ עוכב ונחקר שלשום ברשות לניירות ערך, בחשד לכאורה לשימוש במידע פנים - אחת העבירות החמורות ביותר לפי חוק ניירות ערך.
השר כץ לא זומן לחקירה נוספת ולא נעצר, ומקרוביו אמרו כי הם "בטוחים שהתמונה תתבהר לטובה בימים הקרובים".
במסגרת הפרשה נעצר ונחקר גם היועץ הפיננסי מוטי בן ארי, המקורב לאיש העסקים קובי מימון, שלו קשרים עסקיים גם עם כץ. ביהמ"ש שיחרר את בן ארי בתנאים מגבילים והורה לו להפקיד את דרכונו בידי הרשות לניירות ערך ל־180 יום. כמו כן, הוצא לו צו עיכוב יציאה מהארץ עד ל־16 בנובמבר ועליו להפקיד ערבות בנקאית בסך מיליון שקלים עד לסוף החודש. "מרשי כופר בחשדות וכופר בטענות שמופנות כלפיו", אמר פרקליטו של בן אריה, "אך הוא מסכים לתנאי השחרור".
ברשות לניירות ערך אישרו כי כץ נחקר במשרדי רשות ניירות ערך בחשד לעבירות בשימוש במידע פנים וכי הוא שיתף פעולה בחקירתו. מהרשות נמסר כי "החקירה אושרה על ידי היועץ המשפטי לממשלה ולוותה על ידי פרקליטות מחוז תל אביב מיסוי וכלכלה".
במרכז הפרשה עומדת עיסקת מיזוג בין החברות נצבא ואיירפורט סיטי שדווחה לרשות לניירות ערך ב־5 ביולי 2015, תקופה שבה כיהן כץ כשר הרווחה. העיסקה, על פי הנספח לבקשה לשחרורו של בן ארי בתנאים מגבילים שהגישה הרשות לניירות ערך, היתה ידועה לו עקב היותו יועץ פיננסי של איירפורט סיטי ונצבא מאז שנת 1999.
"עניינה של חקירה זו נוגע לחשד לעבירות שימוש במידע פנים אשר בוצעו על ידי מספר גורמים שונים בנוגע לפרטי משא ומתן שניהלה איירפורט עם נצבא", נכתב בבקשה. עוד נטען כי "בעקבות פעילות אסורה זו, גרפו החשודים כץ ובן ארי רווחים כספיים אסורים בסך כולל של כ־290 אלף שקלים".

מוטי בן ארי // צילום: עינת לברון/גלובס
בן ארי חשוד ברכישת מניות של נצבא בטרם פרסום העיסקה ו"חרף איסור מפורש מצד החברה לעשות כן. בנוסף, על פי החשד העביר בן ארי מידע לכץ, תוך שימוש במידע פנים". ביום הדיווח על העיסקה זינקו מניות נצבא, והמשיכו לעלות גם בימים שלאחר מכן. על מנת לעשות רווח של 290 אלף שקלים, היה צורך ברכישת מניות בסכום של יותר ממיליון שקלים.
חברת "נצבא החזקות 1995 בע"מ" עוסקת בניהול נכסי נדל"ן ובהם משרדים, מרכזים מסחריים ותחנות מרכזיות בערים דוגמת ירושלים, ב"ש, ת"א ונתניה. בעלת השליטה בקבוצה היא חברת יואל, הנשלטת על ידי מימון וחיים צוף. בעיסקה המדוברת מוזגה איירפורט סיטי לתוך נצבא והפכה לחברה פרטית שהאג"חים שלה ממשיכות להיסחר.
הונו של השר כץ מוערך בעשרות מיליוני שקלים, ובהם, לכאורה, החזקות בחברת חיפושי הנפט והגז ישראמקו, שלה נתח ממאגר הגז "תמר" והיא נשלטת על ידי צוף, ועל פי דיווחים שונים גם למימון חלקים ממנה. ב־2009 ערכה הרשות לניירות ערך בדיקה, בעקבות חשד שלפיו רכש כץ מניות של ישראמקו לפני הדיווח הרשמי על גילוי הגז ובהתבסס על מידע פנים. אותה בדיקה לא העלתה דבר והתיק נסגר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו