אלמוג: "להתחיל במסע לתיקון עולם"

חגיגות יום העצמאות ה-68 הסתיימו הערב בטקס הענקת פרס ישראל לשנת "התשע"ו", כמדי שנה בבנייני האומה בירושלים במעמד רה"מ ושר החינוך. 

שר החינוך נפתלי בנט נשא דברים ואמר כי ״לאחרונה ישנה אווירה כאילו אהבת הארץ סותרת את אהבת האדם. כאילו "יהודית" סותרת "דמוקרטית". וְלֹא היא. לאף אחד מאיתנו אין מונופול – לא על אהבת הארץ ולא על אהבת האדם. כולנו אוהבים את ארצנו, את עַמנו ואת האדם. רק השילוב בין יהדות, לאומיות ואוניברסאליות ירומם את העם שלנו לעבר ייעודו". השר הוסיף: "שישים ּשְמונֶה שנה לאחר הכרזת העצמאות של דוד בן גוריון, ישראל היא הרבה יותר ממקלט בטוח עבור יהודי העולם. בעת הזו, אנו חייבים להביט קדימה ולכתוב את הפרק הבא שלהחזון הציוני. עלינו בראש ובראשונה להוות מודל ערכי, חברתי ומוסרי. כך, ורק כך, נוכל להיות אור לָעולם כולו״. 

אחד מזוכי הפרס הערב, אלוף במיל דורון אלמוג, המכהן גם כ"ו"ר "עלה נגב - נחלת ערן": "פחות אגו, יותר נתינה, יותר התנדבות, יותר עשייה למען הזולת, יותר אהבה ללא תנאי למען החלש והשונה"

אבקש שטקס זה יהיה תחילתו של מסע לתיקון עולם, להפיכתה של החברה הישראלית לחברה סובלנית ומכילה יותר. צעד קטן למקום הנשגב של חברת מופת".  

אלמוג אמר: "בגיל 8 חודשים ערן אובחן עם אוטיזם ופיגור קשה. השמיים נפלו. נדרשנו לעצב מחדש את חיינו. להמיר את החלום על הילד ה"מוצלח", במאמץ מתמיד להסתפק בחיוך. שרק יהיה מאושר. נשבענו לעולם לא להתבייש בו. לעולם לא להסתירו. לאהוב אותו בכל מאודנו ובכֹל נפשנו.

"השאלה המתבקשת איננה מה הם מסוגלים לעשות אלא, מה אנחנו מסוגלים וצריכים לעשות למענם, החלשים ביותר, אלו שכל הווייתם משקפת את זמניותנו ושבריריותנו כאן על פני האדמה.

"בעמותת "עלה" הקמנו מקום המעניק אהבה ובית חם לפגועים ולחלשים ביותר בחברה, לכל משך חייהם, ברמת החיים הגבוהה ביותר שאפשר. מקום אוטופי שאהבת האדם מוקרנת ממנו בכל פינה. מקום שבו ההתנדבות, הנתינה, קבלת השונה והחריג, הן חלק מהנורמה היום יומית. 

"צריך ליצור הון חברתי המבוסס על ערבות הדדית ואהבת אדם המוקרנת בכל מקום. בגני הילדים, בבתי הספר, באוניברסיטאות, במגזר הציבורי, במגזר העסקי ובין נבחרי העם. כי על שנאת חינם חרב הבית ורק בכוחה של האהבה להעניק תקווה". 
 

זוכי פרס ישראל

פרופסור עידית דורון תקבל את פרס ישראל בתום חקר הבלשנות העברית והכללית. "מחקריה העוסקים במנעד רחב של תופעות לשוניות ובמגוון רב של שפות. במחקריה פורצי הדרך גילתה תופעות חדשות הן בעברית הדבורה היום והן בעברית הקלאסית על רבדיה ", מסרה ועדת הפרס, כשנודע על בחירתה של דורון לקבלת פרס ישראל בחודש ינואר האחרון. עוד הוסיפה הוועדה כי "תובנות ממחקרים אלה מהוות תשתית למחקרים בשפות רבות הנחקרות בקהילה המדעית הבינלאומית". 

 

פרופסור להב מאיר ופרופסור לסלי ליזרוביץ, שניהם ממכון ויצמן, יקבלו את פרס ישראל בתחום חקר הכימיה והפיזיקה. ועדת הפרס נימקה את בחירתה בכך שהשניים "השיגו במשותף פריצות דרך מדעיות בהבנת תהליכי התארגנות עצמית של מבנים כיראלים מסודרים, בדומה לאופי החומרים בטבע". עוד הוסיפה הועדה כי "שני החוקרים זכו להכרה בינלאומית רחבה על הישגיהם המשותפים. מחקריהם מהווים בסיס להבנת תהליכים בטבע ומשמשים כתשתית מדעית לפיתוח עתידי של תרופות". 

בתחום חקר הגאוגרפיה נבחר הפרופסור יוסי כץ, מהמחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטת בר אילן. כץ, מומחה בינלאומי גיאוגרפיה היסטורית. "מחקריו וספריו הרבים התמקדו בחקר תולדות ההתיישבות הציונית בארץ ישראל, רכישת קרקעות ומרכזיותה של ירושלים בתפיסה הציונית", נימקה ועדת הפרס עם היוודע דבר זכייתו של פרופ' כץ בפברואר.  

פרופ' דוד שולמן, נבחר לחתן פרס ישראל בתחום הפילוספיה ומדעי הדתות, ובוועדת הפרס כתבו כי מחקריו של שולמן "מצטיינים ברב-גוניות של עיסוק בסוגות ספרותיות שונות ובנושאי מחקר שונים ביניהם: דת, מיתוס, אמנות, פולקלור ודמיון". 

בתחום חקר המזרח הקרוב, יזכה פרופסור יוחנן פרידמן, מהמומחים הגדולים בארץ ובעולם לתולדות האסלאם, 

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

בנימוקי ועדת הפרס צוין כי פרופ' יוחנן פרידמן הוא אחד המומחים הגדולים בארץ ובעולם לתולדות האסלאם. הוא חוקר מוביל שחולל מהפכה במספר תחומים: האסלאם בתת היבשת ההודית על גווניו השונים, הגות ומשפט, תפיסת הנבואה, היחס לדתות האחרות, סובלנות וכפייה.

בתחום חקר מדעי החיים זכה הפרופסור אביתר נבו, חוקר לשעבר באוניברסיטת חיפה. הועדה נימקה את בחירתה כי "פרופסור נבו הוא מהאבות הביולוגיה האבולוציונית המודרנית, אותה הנחיל תוך חקר החי והצומח בישראל ובמדינות השכנות. מחקריו פורצי הדרך של פרופסור נבו על החולד העיוור פותחים כיוונים חדשים ומרתקים שיכולים להוליך לפיתוח גישות לריפוי מחלות אנושיות כולל מחלת הסרטן". 

בתחום אמנות הבמה נבחר מר הדס עפרת, אמן מחול. בנימוקי ועדת הפרס צוין כי הדס עפרת הוא אמן יוצר מצוין ויוצא דופן במקוריותו, בסגנונו ובעמדתו האמנותית והחברתית. פעילותו האמנותית מגדירה מחדש, פעם אחר פעם, את תחום התיאטרון בפרט ואת תחום אמנויות הבמה בכלל". 

נורית הירש נבחרה לכלת פרס ישראל בתחום הזמר העברי ואמנית עממית, כבנימוקי הועדה צוין כי "הגברת נורית הירש היא מהמלחינות הבולטות והמוכשרות של הזמר העברי. פעילותה המוסיקלית התמקדה בהלחנת שירים ופזמונים, ופס הקול של מדינת ישראל שזור בשיריה כדוגמת 'בשנה הבאה', 'עושה שלום במרומיו', 'אח יא ראב' ו'מקהלה עליזה'". 

בפרס מפעל חיים זכו האלוף (במיל') דורון אלמוג והרב אלי סדן על תרומתם המיוחדת לחברה ולמדינה. על אלמוג כתבו חברי ועדת כי "הקדיש את מרבית חייו למדינת ישראל ולאזרחי המדינה, תחילה תוך שירות צבאי משמעותי במשך 35 שנה עד להגעתו לדרגת אלוף, ולאחר מכן בביצוע מעבר חד שנבע תחילה מעולמו האישי הפרטני אך הוביל למהפכה בתחום הטיפול החברתי באוכלוסייה בעלת צרכים מיוחדים".

בנימוקי ועדת הפרס לזכייתו של הרב אלי סדן, צוין כי בשנת 1988 הקים את המכינה הקדם צבאית הראשונה "בני דוד". המכינה היוותה פריצת דרך מכוננת בדרך השתלבותם של הציבור הדתי לאומי במסגרת הצבאית. עוד ציינה הוועדה כי בעקבות הקמת המכינה הוקמו עוד מכינות רבות, כשבשנת 1998 בוצע הצעד הגדול הבא והרב סדן עזר להקים ולייסד את המכינה החילונית הראשונה "נחשון". מאז ועד היום הוקמו מכינות קדם צבאיות רבות ושונות המתאימות לאוכלוסיות מגוונות. 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו