מה משמעות ההנחיות של דו"ח ארגון הבריאות העולמי?
הדו"ח משנה את השיח הקיים וממקד אותו בחסרונות של אי הנקה. לפי הקוד של ארגון הבריאות העולמי, העוסק בשיווק תרכובות מזון לתינוקות (תמ"לים), על אריזות המוצרים צריך לציין מהן הסכנות באי הנקה, אסור לייחס סגולות בריאותיות למזון לתינוקות ואסור לפרסם על האריזה תמונות שמראות שהוא מזון אידיאלי. ככלל, אסור לפרסם תרכובות מזון לתינוק או לעשות להן פעולות שיווק כמו חלוקת דוגמיות.
מה המצב החוקי כיום בישראל מבחינת יישום ההמלצות?
לפי הדו"ח של ארגון הבריאות העולמי, ישראל אימצה רק כמה מהמלצות הקוד הבינלאומי.
כך, למשל, אסורה בישראל חלוקת דוגמיות של מזון לתינוקות במוסדות בריאות ואסור להציג חומרים פרסומיים לתמ"לים במרפאות.
כמו כן, בפרסומות לתמ"לים חל איסור להציג תינוקות מתחת לגיל חצי שנה ויש לציין בכל פרסומת שחלב אם הוא המומלץ ביותר לתינוק.
מהם יתרונות ההנקה?
באי הנקה מגבירים את הסיכון להתפתחות מחלות שונות כמו השמנה וסוכרת בגיל מבוגר ודלקות אוזניים.
ההנקה מחזקת את מערכת החיסון של התינוק, מחזקת את הקשר בין התינוק לאמו ונמצאה קשורה להפחתת הסיכון למוות בעריסה.
בנוסף, הנקה משפיעה על הרכב חיידקי המעיים של התינוק, שקובע בהמשך החיים את הסיכון להשמנה ולתחלואה בסוכרת.
תינוקות שלא ינקו נמצאים בסיכון גבוה ב־100% ללקות בזיהומים באוזניים, ב־47% לאטופיק דרמטיטיס, ב־178% לזיהומים במערכת העיכול, ב־64% לסוכרת מסוג 2 וב־257% סיכון לאשפוזים בשל זיהומים במערכת הנשימה.
מה מכיל חלב אם?
המערכת החיסונית של התינוק לא בשלה והוא מקבל נוגדנים מהאמא דרך החלב - נוגדנים שלא ניתן לקבל משום סוג של תמ"ל. חלב אם הוא רקמה חיה שמשתנה ומתאימה את עצמה לצורכי התינוק. ככל שגיל התינוק משתנה, כך שיעור הרכב חלב האם משתנה. ההרכב משתנה גם לאורך האכילה, כאשר אחוז השומן בחלב עולה.
זאת ועוד, חלב אם מכיל חומצות שומן ארוכות שרשרת (LC-PUFA), שאחראיות על להתפתחות מערכת העצבים, רשתית העין והמוח של התינוק. חומצות השומן הללו מוכנסות לחלק מהתמ"לים, אך לא לכולם.
המידע באדיבות לילך הדר־דגני, דיאטנית קלינית מומחית בתזונת תינוקות ופעוטות, חברה ב"עתיד" - עמותת הדיאטנים בישראל, ומשרד הבריאות
• • •
הקרב על חלב האם
ארגון הבריאות העולמי בדו"ח חריף נגד קידום מכירות ופרסום תחליפי החלב • ההמלצה - להניק עד גיל חצי שנה לפחות
שוק תחליפי החלב תחת מתקפה: דו"ח מיוחד של ארגון הבריאות העולמי, יוניצ"ף וארגון הפעולה למזון לתינוקות (IBFAN) קורא, בין השאר, לאסור קידום מכירות של תחליפים אלה.
מהדו"ח עולה כי רק 39 מדינות מאמצות במלואו את הקוד הבינלאומי הנוגע לשיווק תרכובות מזון לתינוק (תמ"לים), ואוסר פעולות של פרסום, שיווק וקידום מכירות של המוצר.
ב־135 מדינות מתוך 194 מדינות שנסקרו יש הגבלות חוקיות על פרסום תרכובות מזון לתינוקות, בהתאם לקוד הבינלאומי, לעומת 103 מדינות בבדיקה קודמת ב־2011. ואיפה אנחנו? ישראל מופיעה בדו"ח כאחת המדינות שאימצו רק כמה מההמלצות של הקוד הבינלאומי.
בארגון הבריאות העולמי ממליצים על הנקה בלעדית עד גיל חצי שנה, ולאחר מכן על המשך הנקה במקביל לאכילת מזון מתאים עד גיל שנתיים או מעבר לכך.
הקוד לשיווק תמ"לים אוסר כל צורת שיווק, כולל חלוקת מתנות והפצת דוגמיות. כמו כן, אסור לייחס לתמ"לים סגולות בריאותיות ועל האריזה אסור לפרסם תמונות אטרקטיביות. "אמהות צריכות לקבל את המידע הנכון, שאין תחליף אמיתי לחלב אם", הסביר וורנר סחולטניק, ראש מחלקת תזונה ביוניצ"ף.
"זה מעודד לראות עוד מדינות מעבירות חוקים שנועדו לקדם הנקה, אך יש עוד מקומות רבים שבהם אימהות מוצפות במידע לא מדויק ומוטה באמצעות פרסומות וטענות לא מבוססות ליתרונות בריאותיים. התוצאה היא שיותר מדי ילדים מפספסים את היתרונות הרבים בהנקה", אמר ד"ר פרנצ'סקו ברנקה, מנהל מחלקת תזונה עבור בריאות והתפתחות בארגון הבריאות העולמי. בעוד שבועיים יתקיים כנס שנתי של ארגון הבריאות העולמי שבו תהיה גם נציגות ישראלית. אחד הנושאים המרכזיים בו יהיה תזונת תינוקות וילדים.
חיזוק לחשיבות ההנקה
לדברי פרופ' איתמר גרוטו, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, "אנחנו הולכים למהלך של רענון קוד שיווק התמ"לים בישראל. כבר כיום אנחנו מנחים להימנע מהצהרות כמו 'הכי קרוב לחלב אם', אוסרים לשים תמונות של תינוקות קטנים ולהימנע ממבצעים שיווקיים". גרוטו מוסיף כי "אמירה נחרצת כזו של ארגון הבריאות העולמי מחזקת את היכולת שלנו לעמוד מול חברות המייצרות מזון לתינוקות, שהן גופים מסחריים ותאגידים בינלאומיים גדולים, וגם מול הציבור. כשארגון הבריאות העולמי מחזק את חשיבות ההנקה - זה נותן רוח גבית למהלך דומה גם בישראל".
כבר כיום נהוגות בישראל הגבלות על פרסום תרכובות מזון לתינוק. בכל פרסומת למזון כזה יש לציין כי חלב אם הוא המזון המומלץ לתינוקות וחל איסור להציג בפרסומות תינוקות מתחת לגיל חצי שנה ששותים מבקבוק. בבתי חולים אוסרים לחלק שי ממותג ליולדות כמו דוגמיות מזון, בקבוקים וקופונים, וכן חל איסור לפרסם תרכובות מזון לתינוקות בבתי חולים ובמרפאות.
בסקר בריאות ותזונה, שערך משרד הבריאות ב־2012, עלה כי 88% מהיהודיות ו־98% מהערביות אמרו לפני הלידה כי הן מתכוונות להניק. שיעור ההנקה בגיל חצי שנה היה 51.5% ושיעור ההנקה הבלעדית - 22.5%. בקרב הנשים הערביות - 64.6% ו־12.3%, בהתאמה. שיעור ההנקה בגיל שנה היה 26.8% אצל יהודיות ו־36.9% אצל ערביות. עוד נמצא בסקר כי התינוקות של שני שלישים מהיהודיות ושל שלושה רבעים מהערביות קיבלו תמ"ל כבר בביה"ח. כשנשאלו על ההחלטה לתת תמ"ל לתינוקות, השיבו 54% מהנשים כי הסיבה היא חזרתן לעבודה.
"בחלב אם יש נוגדנים המתאימים את עצמם לפי צורכי התינוק, כך שהמערכת החיסונית שלו תהיה טובה ויעילה עד כמה שאפשר. את היתרונות המובהקים הללו אי אפשר להשיג באמצעות פורמולות, עשירות ככל שיהיו, ואף על פי שהן ברירת המחדל הטובה ביותר היום - חלב אם מסייע משמעותית בשיפור, בחיזוק ובשמירה על המערכת החיסונית", מסבירה לילך הדר־דגני, דיאטנית קלינית מומחית בתזונת תינוקות ופעוטות וחברה ב"עתיד" - עמותת הדיאטנים בישראל. לדבריה, "ההחלטה חשובה ותיתן רוח גבית לנשים נוספות שמתלבטות אם להניק".
יצוין כי איגוד רופאי הילדים פירסם לפני כשלוש שנים קוד אתי שמנחה את הרופאים לשוחח עם נשים הרות על חשיבות ההנקה, להימנע מלהציג במרפאותיהם דוגמיות של תרכובות מזון לתינוק ולהימנע מהשתתפות בכנסים שיווקיים מטעם חברות שמייצרות מזון לתינוקות.
מיטל יסעור בית־אור, כתבתנו לענייני בריאותטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו