בלילה שלפני המבחן החשוב בשנה שיקבע את ההקבצה שלי במתמטיקה לא נרדמתי. הייתי אז בן 15, תלמיד כיתה ט׳ בישיבה המדעית בראשון לציון. בבית לא ממש עודדו צפיה באירוויזיון, ובמקום זה הלכתי בשעת ערב מאוחרת יחסית לחבר הטוב בטענה שצריך ללמוד מתי פרבולה עולה ומתי היא יורדת. צפינו בתחרות, מתרגשים מבפנים, אבל ידענו שכדאי יהיה לשמור על איפוק.
לקראת השעה אחת בלילה, כשאני כבר במיטה משנן נוסחאות, חולף אחד הרכבים מתחת לחדר שלי כשבתוכו מתנגן בפול ווליום השיר ״דיווה״ (מילים: יואב גינאי, לחן: צביקה פיק). ״בואו לכיכר, בואו לחגוג״, צעקה בחורה מתוכו. הבנתי שמשהו גדול קרה, שדנה אינטרנשיונל (שיר מספר 8) ניצחה באירוויזיון. הנוסחאות נעלמו מהראש, הבטן התהפכה.
לקחתי את הווקמן החדש מהספריה, חיפשתי את התדר הנכון והאזנתי לשידורים. החגיגות בכיכר, הקפיצה לבריכה, דגלי ישראל והגאווה שהונפו, ובעיקר הדיונים על החשיבות וההשפעה של הזכיה הזאת על הקהילה הגאה בארץ ובעולם דווקא מאחת המדינות הכי לא צפויות.
בבוקר שאחרי לא התעוררתי יותר שלם עם הנטיה המינית שלי, ההיפך הוא הנכון. ההתעסקות בזכיה יותר מכל אחד אחר מהחברים שלי, כולל בשאלה למה היא לא לבשה את שמלת הנוצות כבר בביצוע הראשון, היו עוד הוכחה שמשהו בי הוא אחר מאשר אצל השאר. משהו שבאותם הימים עדיין העדפתי להכחיש.
בלילה ההוא בכיכר חגגו לא רק את הניצחון. אלא גם את החופש להיות מי שאתה ואת קבלת האחר. יש גם לא מעט שמרוב אושר ותחושת שחרור יצאו מהארון באותן השעות. לא מעט אנשים זוכרים את הלילה ההוא כאחד הלילות המשמעותיים והמשפיעים בחייהם.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
מעטים הם האמנים שמצליחים להשפיע על אנשים, לשנות את חייהם ולהפוך את העולם למקום טוב יותר בזכות האומנות שלהם. במקרים קיצוניים הם גם אפילו מצילי חיים. נדיר עוד יותר שהשפעה גדולה כזאת הגיעה דווקא מזמרת פופ, ז׳אנר שנחשב לקליל, רקיד ומשמח, אבל לפעמים דווקא השמחה הקלילה היא האמירה העמוקה שמנצחת את הפחדים והקשיים. כמו שאמרה את זה נעמי שמר: ״השמחה שלי, היא המחאה שלי״.
באופן אישי יצאתי מהארון אחרי קרוב לעשור. לא יצאתי מהארון בזכות דנה, אבל הלילה ההוא, עמוס בנידודי שינה ותחושות מוזרות, בדיוק היום לפני 18 שנה, היתה ההוכחה הגדולה שגרמה לי בפעם הראשונה להבין שללכת עם האמת שלך יכולה להביא אותך לניצחונות גדולים.
תודה דנה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו