ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון הסכימו על תקציב דו-שנתי לשנים 2017-2018 כדרישת נתניהו.
השניים החליטו על כך עוד לפני ישיבה רבה משתתפים שקיימו היום, מיד עם תום ישיבת ממשלה השבועית, בה דנו בנושא מנכ"ל האוצר שי באב"ד, נגידת בנק ישראל קרנית פלוג, החשבת הכללית באוצר מיכל עבאדי-בויאנג'ו וראש אגף התקציבים, אמיר לוי.
ל"ישראל היום" נודע כי כמעט כל המשתתפים בישיבה תמכו בתקציב הדו שנתי. נגידת בנק ישראל אמרה כי אין לה התנגדות לתקציב דו-שנתי כל עוד יובא בחשבון הצורך להשאיר יתרות בתקציב כדי לאפשר גמישות, יצומצם מספר סעיפי התקציב ויוענק משקל לטיפול במנועי הצמיחה לטווח הארוך".
גם החשבת הכללית באוצר תמכה בתקציב. ראשי אגף התקציבים, ובראשם הממונה על התקציבים, הסתייגו מהתקציב הדו-שנתי.
התקציב הדו-שנתי החמישי
ישראל פועלת בתקציבים דו שנתיים מזה שבע שנים, והתקציב הקרוב יהיה התקציב הדו-שנתי החמישי במספר. בשנים בהן הונהג תקציב דו שנתי, המשק צמח ב-5% לשנה והאבטלה ירדה מתחת ל-5%, שפל היסטורי של כול הזמנים.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
בשנת 2015 המשק הידרדר לקצב צמיחה נמוך של 2.5%, הנמוך ביותר מאז שנת 2002 והאבטלה עלתה בחצי אחוז.
כחלון יוכל לקצץ בתקציב הביטחון
שר האוצר דרש מראש הממשלה "מייצבים אוטומטיים" בתמורה להסכמתו לתקציב הדו-שנתי. המייצבים האלה יאפשרו קיצוץ רוחבי בכל משרדי הממשלה, ובאופן מיוחד בתקציב הביטחון, בתפר שבין 2017 לבין 2018, במידה ותהיה חריגה בלתי צפויה בהוצאות או נפילה חריפה בהכנסות המדינה.
הממונה על התקציבים, אמיר לוי, המתנגד לתקציב הדו שנתי, וביחד עם סגניתו יעל מבורך וראשי אגף התקציבים מגבשים כעת את מנגנון הקיצוץ האוטומטי. אחת ההצעות: יצירת רזרבה גדולה שתשוחרר ב-2018 רק על פי אישור שר האוצר.
הממונה על התקציבים במשרד האוצר, אמיר לוי // צילום: נעם ריבקין פנטון
על פי הנתונים, הוצאות הממשלה לשנה הבאה חורגות ב-5.7 מיליארד שקלים מהמתוכנן. בנוסף, יש חוסר של 8.7 מיליארד שקלים בהכנסות המדינה ממסים. על מנת לעמוד ביעד הגירעון, נדרשות התאמות בסך 14.4 מיליארד שקלים שהם 5.7 מיליארד שקלים קיצוצים ו-8.7 מיליארד שקלים מסים חדשים. ללא ההתאמות הנדרשות סך התקציב יזנק לשיא כול הזמנים של 434.7 מיליארד.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו