ליעד אביאל (39) הוא דור שלישי לשואה. סבא וסבתא שלו משני הצדדים הגיעו מרומניה ועברו את זוועות השואה. ב־2010 נפטרה סבתו האחרונה שנותרה בחיים. שנתיים אחר כך יצא לטיול שורשים ברומניה, להכיר את המקומות שבהם גדלו סביו וסבותיו, וזמן קצר לאחר מכן עלה לו רעיון: להוציא אלבום שיהיה מחווה של הדור השלישי לדור הראשון שחווה את הזוועות.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
האלבום, שיוצא כעת, נקרא "משא הגעגועים", והוא למעשה אוסף של 14 שירים שכתב אביאל ומבוצעים על ידי אמנים שונים, ובהם דוד ד'אור, עדנה גורן, מורן מזור, לירון רמתי, צחי הלוי, אופירה יוספי ועוד. על 12 לחנים מתוך ה־14 הופקד הזמר והיוצר כפיר אפשטיין, ועל שניים נוספים וכן על ההפקה המוסיקלית הופקד אורן בן אבי. את האלבום מקדיש אביאל לסביו ולסבותיו המנוחים שחיו בחיפה: חנה ואלכס פוגל וצבי ושרה אוביץ.
"הכל התחיל ב־2012, כשעשיתי טיול שורשים עם הוריי לערבות רומניה, למקומות שבהם נולדו הסבים והסבתות שלי", מספר אביאל, "כל החיים שלי אני כותב, ושם התחלתי לכתוב טקסטים בנושא סגירת המעגל והחובה שלנו לזכור ולהזכיר. פירסמתי קצת טקסטים בפייסבוק, ולפני שנתיים, אחרי שקיבלתי תגובות חיוביות מכל מיני אנשים, החלטתי להפוך את זה לזיכרון בצורת דיסק".
השואה היתה נוכחת אצלכם בבית?
"סבא וסבתא מצד אמא, אלכס וחנה פוגל, היו הסניף הצפוני של ארגון נכי רדיפות הנאצים, ואני גדלתי לתוך זה. על עצמם ועל מה שהם עברו הם לא דיברו. זה היה טאבו. כשסבתא שלי נפטרה ב־1998 סבא שלי הסכים לספר לי כל מה שעבר עליה. למדתי שהיא היתה בגטו מוגילב. סבא שלי היה בפלוגות עבודה ואחר כך נשלח לצעדות המוות מבודפשט לטרזיינשטט והשתחרר בטרזיינשטט.
"לסבא שלי מצד אבא, צבי אוביץ, היו אישה ושני ילדים שנרצחו באושוויץ. גם שם היה טאבו. לא דיברו על זה שהיתה משפחה קודמת".
ומהרגע שהחלטת לצאת לדרך, איך נוצר האלבום?
"פניתי לכפיר אפשטיין והראיתי לו טקסטים. בהתחלה הוא קצת נבהל, אמר ששירי שואה זה לא פשוט, אבל אמרתי לו שאנחנו חייבים להנחיל את זה לדור הרביעי והחמישי. התחלנו לעבוד, בחרנו מעבד מוסיקלי והתחלנו לחשוב איזה זמר מתאים לאיזה שיר. פנינו לאמנים מכל הקשת הישראלית".
ואת כל הפרויקט הזה אתה מממן לבד?
"כן. לקחתי הלוואה של 150 אלף שקלים מהבנק. זה נעשה מתוך תחושת שליחות, געגוע ורצון שיישאר משהו לדורות הבאים. כל מה שאני עושה הוא ללא כוונות רווח. המטרה היא באמת להנציח".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו