"הלוואי שנשרוד"

עדות חשובה ממקור ראשון על החודשים האחרונים של השואה ומלחמת העולם השנייה, התקופה הקשה ביותר של יהודי אמסטרדם, שמרביתם נרצחו על ידי הנאצים ועוזריהם, נחשפה הודות לשיתוף פעולה של הספרייה הלאומית עם ספריית עץ חיים העתיקה שבאמסטרדם.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

הספרייה הלאומית קיבלה לאחרונה העתק של שרידי יומן של הקהילה היהודית באמסטרדם מימיה האחרונים של מלחמת העולם השנייה. הכותב האנונימי של היומן שרד את המלחמה ובספרייה מבקשים מניצולי הקהילה לסייע בזיהויו.

ספריית עץ חיים, שנמצאת במתחם בית הכנסת הפורטוגזי באמסטרדם, נוסדה בשנת 1616 וחוגגת 400 שנה לייסודה בתערוכה שכותרתה: "400 שנות ספריית עץ חיים והספר העברי באירופה". במסגרת שיתוף פעולה עם הספרייה הלאומית של ישראל, החל פרויקט הדיגיטציה של 560 כתבי יד לצורך העלאתם לאתר האינטרנט של ספריית עץ חיים בהולנד והספרייה הלאומית בארץ. 

במהלך פרויקט הדיגיטציה נחשפו כעשרה עמודים מתוך יומן המתאר בשפה קולחת ומרתקת את התקופה האחרונה של שרידי יהודי אמסטרדם, מספטמבר 1944 ועד מאי 1945. מהדפים שנותרו מהיומן אי אפשר לדעת מי היה הכותב, אך השפה הרהוטה מעידה שכותב היומן היה משכיל, ככל הנראה היה בן הקהילה הפורטוגזית, ושהכיר היטב את מנהגיה ואת סדרי התפילות והמנהגים, וייתכן שהיה אחראי לבית הכנסת הפורטוגזי ולבניינים הקשורים בו. 

ביומן, שנכתב בימים שבהם מוסדות הקהילה חדלו להתקיים, הכותב מתאר את התחזוקה השוטפת של בית הכנסת הפורטוגזי ושל מכלול המבנים הנסמך עליו, ולא פחות חשוב מכך, את קבורת המתים היהודים, הפורטוגזים והאשכנזים כאחד. נראה שהיומן היה יוזמתו האישית של הכותב, שהתכוון "לסכם אירועים מיוחדים" ביומנו. עיסוק מרכזי בחייו באותם ימי סוף המלחמה היה קבורת המתים, שאותה הוא ביצע במסירות נפש. 

"דבר לא מנע מאיתנו לדאוג לכבוד המת. עשינו כל מה שצריך", הוא כתב, בהתייחסו לקבורה המרוחקת מן העיר בימי השלג הקשים ולהיעדר רישיונות תנועה. 

"אני מקווה שהשלום יגיע במהרה על מנת שאוכל לסיים את כתיבת יומן זה ולמסור אותו למזכיר הקהילה. אמן כן יהי רצון", הוא כותב בסוף ינואר.

בספרייה הלאומית הבהירו כי קשה לקבוע את זהותו של הכותב, שתיעד את שביבי החיים היהודיים האחרונים באמסטרדם ערב השחרור, אך הוסיפו כי אין ספק ששרד את המלחמה מאחר שכתב ממש עד יומה האחרון וגם מעט אחריו. הרמז היחיד המופיע ביומן שיכול לסייע בזיהויו הוא הידיעה כי הוא "מונה במקומו של יעקובסון". על אותו יעקובסון נכתב שהוא נשלח ל"מזרח" ב־3 בספטמבר 1944. הספרייה הלאומית מעלה בימים אלה את דפי היומן לאתר האינטרנט שלה ופונה לציבור, ובעיקר ליוצאי הקהילה ההולנדית, כדי שיסייעו בפתרון חידת זהותו של כותב היומן המסתורי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו