למרות התנגדות הדרג המקצועי במשרד האוצר, ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון יסכמו בקרוב על תקציב דו־שנתי ל־2017-2018. השניים אמורים להחליט על התקציב הדו־שנתי לשנתיים הבאות בפגישה שיערכו במהלך השבועיים הקרובים. השאלה שנותרה פתוחה: מה יקבל כחלון בתמורה להסכמתו לתקציב דו־שנתי נוסף.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
על פי הנתונים, נכון להיום ועל פי הטייס האוטומטי במשרד האוצר, הוצאות הממשלה ל־2017 חורגות ב־5.7 מיליארד שקלים מהמתוכנן, וכן יש חסר של 8.7 מיליארד שקלים בהכנסות המדינה ממסים. כלומר, על מנת לעמוד ביעד גירעון של 2.5% מהתוצר נדרשות התאמות בסך 14.4 מיליארד שקלים, שהם 5.7 מיליארד שקלים קיצוצים ו־8.7 מיליארד שקלים מסים חדשים.
ללא ההתאמות הנדרשות, סך התקציב יזנק לשיא כל הזמנים של 434.7 מיליארד שקלים ב־2017 ו־456.8 מיליארד שקלים ב־2018.
יוזכר כי בערב חג הפסח בחר הממונה על התקציבים באוצר, אמיר לוי, להודיע כי הוא מתנגד לתקציב הדו־שנתי. במכתב ששיגר ליו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), כתב לוי: "יש לאשר תקציב חד־שנתי במטרה לשמור על מדיניות פיסקאלית אחראית".
הדיונים על התקציב הדו־שנתי ייכנסו להילוך גבוה מייד בתחילת מושב הקיץ, ולפיכך לוי ביקש מגפני לזמן דיון מיוחד בנושא.
יוזכר כי התקציב הדו־שנתי הראשון, לשנים 2009-2010, הונהג לראשונה על ידי שר האוצר ד"ר יובל שטייניץ ומאז היו עוד תקציבים דו־שנתיים בשנים 2011-2012, 2013-2014 ו־2016-2015. לכולם התנגד הממונה על התקציבים באוצר. חוגים בבנק ישראל וגם כמה בכירים באוצר דווקא תומכים ואינם מתנגדים לתקציב, בהינתן שתהיה לדבריהם רזרבה גדולה להתמודדות עם אירועים מקרו־כלכליים לא מתוכננים, דוגמת משבר פיננסי עולמי נוסף.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו