חופי ים זהובים, עצי קוקוס, ציפורים, רחשים וצלילים - כל אלה מופיעים בסרטונים שמוקרנים במחלקת טיפול נמרץ בבית החולים בילינסון, האמורים לסייע למטופלים להפיג מתח, חרדה, לחץ ואי־ודאות.
בהמשך, סרטונים אלה אף אמורים להפחית תופעות של פוסט טראומה, שנגרמת בשל אשפוז ממושך. כעת מתחיל מחקר בנושא בבית החולים.
"הרעיון בא בעקבות מחקרים שמצאו ש־20 עד 30 אחוזים מהחולים סובלים מפוסט טראומה לאחר השחרור מהאשפוז בטיפול נמרץ", מסביר פרופ' פייר זינגר, מנהל המחלקה לטיפול נמרץ בבילינסון, "מאוד משעמם לחולים והאווירה סביבם מאוד מדכאת. לא כולם מחוסרי הכרה, חלקם בשלבי התעוררות, חלקם מונשמים ולא יכולים לדבר, אבל הם פותחים עיניים ומסתכלים. חיפשנו דרך להקטין פוסט טראומה ולעשות סביבה יותר נעימה ועשינו את הסרטונים האלה". לדבריו, מחקרים בעולם מצאו השפעה מיטיבה להשמעת קולות ומוסיקה באופן סטריאופוני לחולים. ההשערה היא שגירוי שני צידי המוח תורם לשיפור מצבם.
בבריטניה השמעת צלילים לחולים בטיפול נמרץ נחשבת לסטנדרט טיפולי. כמו כן, בספרות המקצועית פורסמו מחקרים נוספים שלפיהם אמנות ויזואלית בסביבה רפואית היא בעלת השפעה מיטיבה ומפחיתה מתח, כאב וחרדה.
"אנחנו מקרינים את הסרטונים בינתיים בעמדה אחת וכמה חולים כבר עברו את זה. יש אנשים שמעדיפים תמונה אחת על אחרת, יש כאלה שאוהבים הכל", אומר פרופ' זינגר. לדבריו, כעת יוצאים בביה"ח "למחקר מסודר שבו נשאל את המטופלים שלנו על מצבם שישה חודשים לאחר האשפוז ונשווה לקבוצת ביקורת".
קיימת אפשרות נוספת עבור חולים הנמצאים ברמות שונות של תרדמת, שאפשר להקרין להם סרטוני וידאו של טבע כדי לעודד תהליכי ריפוי למוח. זאת על בסיס מחקרים שהראו שסרטונים אלו יכולים לעורר את המוח מהמצב שבו הוא נמצא. עבור חולים במצב מתקדם יותר, יש אפשרות לחבר מעין אופני כושר שהפעלתם משנה את המציאות הווירטואלית המוקרנת.
סרטוני הטבע הופקו על ידי אורלי מסקין, מנכ"ל עמותת ידידי מרכז רפואי רבין, שגייסה לפרויקט את האמנית הרב תחומית, מוריאל סלינגר.
