בזמן שנחגוג את חג הפסח עם בני המשפחה, יש מי שיחגוג את חג החירות מאחורי סורג ובריח. אז איך באמת יראה ליל הסדר בכלא? הנה הצצה להכנות החג במתחם הכליאה הדרים.
"החרוסת כמו חיי היהודים. מצד אחד יש בה מתוק מצד שני הבסיס שלה היא תזכורת לטיט ולעבדות וככה גם החיים שלנו. ההסבר הציורי המחויך הזה שייך לרב יגאל ללום (38), רב בית מעצר הדרים, שהיה עסוק השבוע עם עשרות מבין 800 העצורים, בחזרות המוקדמות לקראת ליל הסדר.
המטרה היתה בין היתר לגייס מבפנים את האחד שיוביל את הסדר, מבין העצירים. היתה היענות מצד אחד, וגם הסתייגות אחת עם קריצה, "עם החכם, תם ושאינו יודע לשאול אין לנו בעיה. את החלק של הרשע אנחנו לא מוכנים לקרוא", אמר אחד מהעצירים. שהיה דווקא ממוצא ערבי.
חודש קדחתני עבר על מתחם הדרים, שכולל בתוכו את בית המעצר הדרים, כלא השרון, כלא רימונים וכלא אופק לקטינים – בנקיונות ובהכשרה לקראת חג החירות. "המטבח שלנו מוציא למעלה מ-2,300 מנות לארוחה והוא צריך לעבור הכשרה תוך כדי האכלה וזה מורכב. חודש אנחנו רק על מסירי שומנים", מסביר בחיוך ללום שבגיל 18 התנדב לראשונה לערוך סדר ב'הדרים'.
ללום, תושב השומרון, אב לשבעה ילדים, מקסימים חובש כיפה סרוגה ועובד בימים אלו על הדוקטורט שלו. כעת הוא מוקף בעצירים ממגוון גילאים, ביניהם מבוגרים ממנו בשנים טובות. "אני מרגיש שאם אני לא אלחם על כל עלה חסה שלהם, על כל אגדה יפה שיקבלו, כל שולחן חג שערוך במיוחד בשבילם, 300 ה'ילדים' שלי בבית הסוהר הזה – לא יקבלו כלום".
לבית הכנסת נכנס באמצע ה 'סדר' ערבי עם כיפה, "זה מעניין אותי. כל הטקסיות הזו", הוא אומר כמעט בהתנצלות. והרב ללום מחבק אותו.
"פסח ראשון ואחרון אני מקווה שאני פה וכבר מרגישים פסח באויר. זה אחד החגים האהובים עלי כי את רואה איך בני ישראל יצאו מעבדות לחירות – וכך הייתי רוצה לראות את עצמי", קיווה אחד העצירים, והוסיף את משנתו כי רק פה למד שחופש זה מצב פנימי. "לא משנה שיש פה סורגים, ושמטר מפה זה הכביש ואני לא יכול לשוטט בו. את יודעת לפעמים הרגשתי כלוא כשהייתי עם האישה והילדים. פה למדתי שחירות זה בראש ובלב", אמר העציר.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
באותו הרגע מגיח אחד העצירים, תלמיד ישיבת הסדר לשעבר ששירת בקרבי ומציע לרב ללום כי אם יסביר לו על הסדר ואת כל סיפורי האגדה הוא מוכן לקחת על עצמו את ההובלה של ליל הסדר בחדר האוכל של העצירים.
"תראי, פה זה חצר האחורית של המדינה, לא החלון ראווה", מסביר הרב, "ובכל זאת יש פה רגעים יפים. ללבבות השבורים האלה יש את הפתיחות לקבל. פתאום יש מקום לענווה כשאתה מתנתק ממשהו שאתה הכי מחובר אליו כמו מפתחות הרכב, הפייסבוק, הפלאפונים".
גנ״מ משה אוחיון, מפקד בית המעצר, הדגיש את החשיבות של "הדרים" כמקום שיקומי ולאו דווקא מעניש, ואמר: ״מעבר לסמליות ולטקסים, ישנם תוצרים נלווים, הקשורים למשמעות של מונחים כמו חירות, ביעור חמץ, עבדות ועוד, ואותם אנחנו מתרגמים למושגים מעולמם של האסירים. התובנות המעשיות של אותם מושגים, הן הערך המוסף שלנו,כשלב נוסף בשיקומם״.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו