ביהמ"ש עליון דחה הערב (רביעי) את עתירת מפלגת "יש עתיד" כנגד ריבוי תפקידים של ראש הממשלה. בהרכב של חמישה שופטים הוחלט ברוב דעות, כנגד דעתו החולקת של השופט מלצר, לדחות את העתירה כיוון שקיימת לראש הממשלה הסמכות להחזיק בתיקים נוספים.
"לא כתוב בחוק שאדם לא יכול להיות שר בשני משרדים", אמר שופט בית המשפט העליון ניל הנדל, בחודש נובמבר האחרון, במהלך דיון בבג"ץ בהרכב מורחב של חמישה שופטים, בראשות הנשיאה מרים נאור, בעתירת מפלגת יש עתיד בנושא ריבוי התיקים בהם מחזיק ראש הממשלה בנימין נתניהו – שהם כזכור תיק החוץ, התקשורת, הכלכלה והפיתוח האזורי.
מפלגת יש עתיד טענה כי על פי הוראות חוק יסוד: הממשלה, נתניהו אינו יכול לכהן במקביל כשר בנוסף לתפקידו כראש הממשלה, זאת משום שההוראה הספציפית והמפורשת שהעניקה לו את האפשרות לכהן גם כשר הממונה על משרד נוסף, נמחקה מהוראות חוק יסוד: הממשלה ואינה קיימת עוד.
במהלך הדיון העיר השופט סלים ג'ובראן כי "מצב של ראש ממשלה שמכהן כשר קיים כבר שנים", ואילו השופט אליקים רובינשטיין הזכיר כי "כך גם היה אצל בן גוריון ורבין", והשופט ניל הנדל הדגיש כי "לא כתוב בחוק שאדם לא יכול להיות שר של שני משרדים".
מנגד, השופט חנן מלצר החולק על עמדה זו, אמר לנציגת המדינה כי "לפי העמדה שלכם, ראש הממשלה יכול להיות גם כל השרים. כתוב בחוק היסוד ששר יהיה אחראי כלפי ראש הממשלה, אז אם ראש הממשלה הוא גם שר, איך יהיה אחראי בפני עצמו? יש פה ניגוד עניינים מובנה בחוק".
לשאלת השופט מלצר, "האם לשיטתכם יכולה להיות ממשלה שבה ראש הממשלה הוא כל השרים"?, השיבה נציגת המדינה: "כן, אין כללים למי יכול להיות שר, גם ילד יכול להיות שר".
המדינה ביקשה מנגד מבג"ץ לדחות את העתירה ולחייב את העותרת בהוצאות. לטענתה "אין לקבל את החלטת הפרשנות המוצעת על ידי העותרת לחוק יסוד: הממשלה, וכי ראש הממשלה יכול לכהן כשר הממונה על משרד. כך עולה מלשון החוק הברורה, ומסקנה זו אף נתמכת בכוונת המחוקק כפי שהיא עולה מתוך ההיסטוריה החקיקתית, בנוהג שימיו כימי המדינה".
על פי עמדת המדינה, "אין מקום, בדרך של פרשנות שיפוטית, לקבוע הסדר נורמטיבי חוקתי חדש ושונה אשר אינו עולה מלשון החוק, מגלגולי חקיקתו, או מאופן יישומו לאורך שנים רבות".
המדינה הדגישה כי "מצב הדברים שבו ראש הממשלה מקבל על עצמו תפקיד מיניסטריאלי, בנוסף על תפקידו כראש הממשלה, מתיישב עם הוראות חוק היסוד, ובוודאי שאינו סותר אותן, ותואם את המציאות החוקתית הנוהגת במדינת ישראל מיום הקמתה".
המדינה טענה עוד כי "מנוסח חוק יסוד: הממשלה, בנוסחו הנוכחי, עולה בבירור כי ראש הממשלה הוא בבחינת 'שר' שכן הממשלה מורכבת ממנו ומשרים אחרים. משכך, בסמכותו להיות ממונה על משרד. אין בחוק היסוד כל קביעה פוזיטיבית שלפיה ראש הממשלה אינו יכול לכהן כשר הממונה על משרד".
זאת ועוד, "לשיטת המדינה, ההסדר המיוחד של מילוי מקום שר שחדל לכהן בידי ראש הממשלה אינו מלמד דבר על כוחו של ראש הממשלה לעמוד דרך קבע בראשות משרד. המדובר בהסדר נקודתי וספציפי, שנועד למנוע ריק שלטוני".
המדינה הוסיפה כי "בממשלה הנוכחית, מינוי של ראש ממשלה כשר הממונה על משרדים נוספים אינו על תקן של מילוי מקום שר לתקופה מוגבלת, אלא המדובר במינוי קבע אשר קיבל אשר אישורה של הכנסת. לאורך שנים, התבסס בישראל הנוהג (העולה בקנה אחד, לשיטת המדינה, עם הוראת חוק היסוד) כי ראש הממשלה יכול לכהן כשר במשרדים נוספים. בפועל, מאז קום המדינה ועד היום, החזיקו רובם המוחלט של ראשי הממשלה בישראל בתיק או בתיקים אחרים, נוסף על תפקידם כראשי ממשלה. ראשי ממשלת ישראל כיהנו כשרי חוץ, אוצר, חינוך, תקשורת, בריאות ועוד".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו