רבים במפלגת העבודה הרימו גבה, אם לא שתיים, כשהמועמד לראשות המפלגה יצחק הרצוג החליט למנות לראש מטהו את עו"ד שמעון בטאט. לבטאט ניסיון רב במערכת הפוליטית, ובפרט בניהול בחירות, אולם לא תמיד העניין הסתיים בטוב. לא פעם לוו המערכות שאותן ניהל במשברים בלתי פוסקים, בשערוריות בתקשורת ובשיטות פעולה שנויות במחלוקת. כשניהל את מטה הבחירות של שאול מופז בפריימריז לראשות קדימה תיארו הפעילים את כניסתו לתפקיד כפיל שנכנס לחנות חרסינה. מייד עם מינויו דאג להחליף את כל המנעולים, שלל הרשאות כניסה לפעילים לאגפים השונים במטה, ופיטר את אחד מעובדי הדוברות בטענה שהדליף חומרים לתקשורת.
שיטות המידור והניטור נמשכו ביתר שאת כשבטאט מונה למנהל מטה הבחירות של מפלגת העבודה בבחירות לכנסת. בטאט העדיף למנות עשרות עובדי כוח אדם לתפקידים רגישים, ובלבד שלא יסתובבו לו פעילי מפלגה בין הרגליים. כרטיסים אלקטרוניים עם סיווגים ביטחוניים שונים איפשרו לעובדים להיכנס או להיחסם, כל אחד לפי מעמדו, בין חברי המטה ביד אליהו.
במשך חודשי הפעילות של מטה הבחירות דווחו בתקשורת החיכוכים הבלתי פוסקים בין בטאט ובין יו"ר המטה איתן כבל, שהתפוצץ כשנחשף פעם אחר פעם לשיטות העבודה של בטאט. הרצוג, המחויב לשניהם, במקביל למאמציו להצטייר בציבור כמועמד רציני לראשות הממשלה, נאלץ לשמש גננת בין שני הניצים ולכבות את השריפות שיצרה המלחמה ביניהם, כדי למנוע קריסה אפשרית של כל המערכת.
מתפקיד ראש מטה הבחירות של הרצוג בפריימריז - תקופה שאותה חוקרת כבר כמה חודשים המשטרה וכעת צריך היועץ המשפטי לממשלה להחליט אם להפוך את הבדיקה נגד הרצוג לחקירה פלילית - ולאחר תפקיד מנהל מטה הבחירות של המפלגה בבחירות לכנסת, מינה הרצוג את בטאט לתפקיד ראש מטה המפלגה ולאחר מכן למנכ"ל מפלגת העבודה.

שמעון בטאט // צילום: יוסי זליגר
בטאט בתפקיד עצמו
חודשים ספורים אחרי הבחירות לכנסת התקיימו הבחירות למוסדות הלאומיים ובראשן הבחירות לראשות קק"ל, תפקיד המוחזק בידי מפלגת העבודה כבר שנים רבות. ביום הבחירות לקק"ל, באמצע חודש אוקטובר, התקיימו בחירות לתפקידים נוספים במוסדות הלאומיים, חלקם תפקידים ייצוגיים המקנים בעיקר כבוד ומעמד, חלקם תפקידים ביצועיים בעלי שכר גבוה והטבות דוגמת לשכה, רכב, יועצים ושאר תופיני שרד. התפקידים השונים מחולקים על פי הסכמים בין המפלגות המיוצגות בכנסת נוסף על גורמים מחו"ל כגון הרפורמים ותנועות ציוניות נוספות. לקראת הבחירות מינה הרצוג את בטאט לייצג את מפלגת העבודה במו"מ. בעוד כל העיניים במפלגת העבודה נשואות לתפקיד יו"ר קק"ל ולקרב בין אפי שטנצלר לדני עטר, רקח בטאט עם נציגי שאר המפלגות תוכנית שכמותה לא היתה מעולם במוסדות הלאומיים.
פחות מיומיים לפני מועד הבחירות הודיעה מפלגת העבודה כי צוות המו"מ בראשות בטאט הצליח להביא לידי נציג המפלגה תפקיד נוסף: מחזיק תיק החינוך בקונגרס הציוני. התפקיד לא רק שלא היה עד כה בידי מפלגת העבודה, אלא שהוא לא היה בכלל; מדובר בתפקיד שצץ יש מאין יום וחצי לפני פתיחת הקלפיות. מייד לאחר ההודעה בנוגע לתפקיד - הגיש בטאט את מועמדותו.
התפקיד החדש, למרות שמו הלא זוהר, אינו תפקיד זוטר כלל. ההפך הוא הנכון. מדובר בתפקיד החולש על תקציב של מיליוני שקלים, עם שכר גבוה של עשרות אלפי שקלים בחודש, רכב, מזכירות, צוות יועצים, לשכה; במילים אחרות, אפשר בקלות להשוות את התפקיד מבחינת התנאים לכאלה של שר בכיר בממשלה. מובן שנסיעות רבות לחו"ל הן חלק בלתי נפרד מהתפקיד המומצא. ואם לא די בזה, יש לתפקיד המדובר צ'ופר נוסף: אין למוסדות המדינה, כולל מבקר המדינה, דריסת רגל במקום הזה. על פי הסיכום עם יו"ר קק"ל דאז שטנצלר, המבקר יכול לבדוק רק את קק"ל, לא את שאר מוסדות הקונגרס הציוני.
לצד ההודעה בדקה התשעים על התפקיד החדש הפתוח למועמדות עבור חברי העבודה, נקבע גם הגוף הבוחר: קרוב למאתיים איש, צירי הקונגרס מטעם העבודה מהארץ ומחו"ל. עוד נקבע, על ידי ראשי המפלגה, כי הצגת מועמדות תעלה לא פחות מ־7,000 שקלים.
לגורמים לא מעטים במפלגה כל המהלך הובן מייד: צמרת מפלגת העבודה לא רק שהתגייסה לתפור תפקיד במיוחד עבור בטאט, אלא כעת היא גם מעוניינת לוודא שבטאט יהיה המועמד היחיד לתפקיד.
אגב, התפקיד התפור עלה למפלגת העבודה לא מעט במו"מ עם המפלגות השונות: במקום שני סגנים ליו"ר קק"ל, כפי שהיה עד היום, הסכימה מפלגת העבודה, על ידי נציגם במו"מ שמעון בטאט, למנות שבעה סגנים ליו"ר. כך זכו הליכוד, ש"ס, הבית היהודי, הרפורמים, הנוער הציוני וישראל ביתנו בתפקידי סגנים נוספים שלא היו בידיהם קודם. לניפוח המנגנון יש מחיר: שבעת הסגנים התאחדו השבוע כדי לדרוש לעצמם עוזרים בשכר של 70 אחוזים מגובה שכר המנכ"לים. הוועד הפועל של קק"ל אמנם לא אישר את הבקשה אבל הסגנים לא מוותרים ומתכוונים להביא לאישור מינוי העוזרים באסיפה הכללית של הארגון.

הרצוג. בשר מבשרה של המערכת // צילום: גדעון מרקוביץ'
גורם בכיר במוסדות הלאומיים אמר כי "זה היה הזוי. כל התהליך הזה שבו הודיעו על תפקיד חדש ברגע האחרון, התשלום המטורף כדי להציג מועמדות ושיטת הבחירות שנקבעה על ידי אותם אנשים עצמם, לא הותירו כל מקום לספק כי התפקיד נתפר עבור בטאט, שאחרי שעזב את תפקיד המנכ"ל חיפשו לו תפקיד אחר ולא מצאו, ולא רק זה אלא שהכללים התמוהים שנקבעו נועדו באופן ברור להותיר את בטאט מועמד יחיד".
מחנה כבל־יניב
מה שבטאט ומשתפי הפעולה עימו בצמרת מפלגת העבודה לא הביאו כנראה בחשבון זו השנאה העזה שכמה גורמים במפלגה רוחשים כלפיו ויעשו הכל כדי להכשילו. במקום שבטאט יהיה מועמד יחיד, עוד שלושה מועמדים הגישו את מועמדותם, על אף ההתראה הבלתי סבירה והתשלום הגבוה. עד כדי כך רצו שבטאט יישאר בבית.
ביממה הבודדת שנותרה עד פתיחת הקלפיות ריכז בטאט מאמצים גדולים להוריד את מועמדותו של מי שהוא סבר אז שמהווה את האיום הכי גדול שלו בדרך למינוי הנכסף. למרות השכנועים, המועמד הותיר את מועמדותו על כנה, מה שאיים לשבש לבטאט את כל התוכנית.
בניסיון אחרון להסיר את המכשול, שלח בטאט למועמד (שמו שמור במערכת) מכתב ובו התחייב למנות אותו לתפקיד סמנכ"ל אם ייבחר. במכתב, החתום על ידי בטאט ושהגיע לידי "ישראל היום", כתב בטאט: "הנני מבקש ממך, במידה שאבחר לחבר הנהלה מחזיק תיק החינוך, להמשיך עימי בהמשך הדרך כסמנכ"ל. כמי שמוקיר ומעריך את כישוריך, יכולתך ופועלך, אני רוצה וצריך אותך לצידי".
בסעיף 10 בחוק הבחירות לגופים ציבוריים תשי"ד (1954), תחת הכותרת "שחיתות ואיום", נאמר כי "מי שעשה בבחירות אחת מאלה: להימנע מהיות מועמד או לבטל את מועמדותו בכלל או ברשימת מועמדים מסוימת, או קיבל או הסכים לקבל שוחד, לעצמו או בשביל אחר תמורת הסכמתו להימנע מהיות מועמד או לבטל את מועמדותו בכלל או ברשימת מועמדים מסוימת או להשפיע על אחר שיימנע מהיות מועמד או שיבטל את מועמדותו, בכלל או ברשימת מועמדים מסוימת, דינו - מאסר שנה אחת או קנס... או שניהם יחד".
החוק המדובר מגדיר גם מה עשוי להיכלל בהגדרת השוחד: "לרבות מתנה, זכות הלוואה, מתן עבודה וכל טובת הנאה אחרת", לשון החוק.
רבע שעה לפני פתיחת הקלפיות הסיר נמען המכתב את מועמדותו, לקח חזרה את 7,000 השקלים ששילם והמשיך הלאה. לדבריו, לא היתה להצעה של בטאט כל קשר להחלטתו להסיר את המועמדות. להפך, הוא אומר, אחרי שווידא שאין סיכוי שבטאט ינצח, הסיר את המועמדות כדי לא להפריע לו לנחול הפסד צורב.
וההפסד אכן היה צורב. אחד משני המועמדים הנוספים - סילביו חוסקוביץ', נציג התנועה הקיבוצית, הוא שניצח בסופו של דבר.
בטאט, שכבר הודיע על פרישתו מתפקיד מנכ"ל מפלגת העבודה, לא נותר חסר כל. במפלגה סידרו שימשיך לקבל שכר גבוה, רכב ותנאים נוספים עד חודש ינואר השנה - חצי שנה אחרי שעזב את התפקיד.
את תגובתו של בטאט לא היה אפשר להשיג. ממפלגת העבודה נמסר כי "אנחנו לא מכירים את הסיפור ופרטיו ובטוחים כי בטאט התנהל באופן ישר, חוקי והגון במהלך כהונתו כמנכ"ל המפלגה".
מפלגת העבודה נקרעת בימים אלה של חוסר ודאות בעקבות פרשת הרצוג, שעדיין לא ברור לאן היא מתקדמת. שר האוצר משה כחלון גילה השבוע, ובעצם היה הגורם הבכיר הראשון שאמר את הדברים בגלוי, כי ההודעה על הבדיקה המשטרתית נגד הרצוג עצרה מגעים לכניסה לממשלה שהיו בעיצומם. למרות הדברים, ההערכה עדיין כי המגעים לא היו בשלב מתקדם וקשה להעריך אם היו מגיעים בסופו של דבר להסכם קואליציוני או מסתיימים בלא כלום.
אפס מרחב תמרון
השבוע הצטרף שם מפתיע לקרב על ראשות המפלגה: ח"כ איתן כבל. כבל יצטרף ככל הנראה למועמדים אפשריים נוספים שבהם עמיר פרץ, שלי יחימוביץ', אראל מרגלית ורון חולדאי. ההבדל בין כבל לכל השאר הוא שכבל לא יתמודד אם הרצוג ירוץ לקדנציה נוספת. כך התחייב באוזניו, ובכוונתו לכבד את מילתו. רק במקרה שהרצוג יחליט לרדת מהבמה, בעקבות הבדיקה המשטרתית או סיבות אחרות, אז מתכוון כבל בסבירות גבוהה להכריז על מועמדותו.
כנס פעילים ראשון שבו עלתה האפשרות התקיים השבוע בנתניה. אם עד היום התחלקה המפלגה למחנות פרץ, יחימוביץ' והרצוג, השבוע הוכרז למעשה על הקמתו של מחנה נוסף בעבודה: מחנה איתן כבל־אלדד יניב. בכוונת כבל ויניב לנגוס בשאר המחנות ולחזק את מעמדם, ללא קשר אגב לשאלת המועמדות ליו"ר. נושאים נוספים הנמצאים על סדר יומה של המפלגה האיצו את רצונם של השניים לבסס את מעמדם: כניסה אפשרית לממשלה, בחירות לראשות ההסתדרות, פריימריז להרכב חברי הכנסת, בחירות למזכ"ל ועוד.
לא רק מפלגת העבודה קרועה בעקבות הפרשה הרובצת עליה כעננה אלא גם מערכת אכיפת החוק והפרקליטות. למרות שהשנה 2016, לא הרבה השתנה בתפיסות העולם של אנשי מחנה מסוים.
אפשר לומר ששני קרחוני ענק עומדים כרגע זה מול זה בדרך להתנגשות בלתי נמנעת. מצד אחד החשדות נגד הרצוג, שעל פי כל הדיווחים וההדלפות מהחקירות, נראים רציניים: הכל מגובה במסמכים ובתכתובות שנתפסו בידי חוקרי יאח"ה להב 433. מהתמונה שעולה בחקירה, נראה שאכן בוצע תשלום ליועץ אסטרטגי שעבד עבור מטה הבחירות של הרצוג על ידי חברה פרטית, דבר העומד לכאורה בסתירה לחוק המפלגות. כמו כן, ללא דיווח למבקר המדינה כנדרש. לכן מעריכים גורמים במשטרה, על פי אותם דיווחים, כי היועץ המשפטי קרוב להודיע כי הבדיקה נגד הרצוג תהפוך לחקירה פלילית.
מהצד השני, כוח עז לא פחות: יצחק (בוז'י) הרצוג הוא לא סתם חשוד, נחקר או נבדק; הוא בשר מבשרה של המערכת. מסוג האנשים שהמערכת ידעה לשמור עליהם היטב לבל תיגרע שערה אחת משערות ראשם. לא מדובר באריה דרעי שאפשר להחליט על חקירה בכובד ראש באותה מידה
שאפשר להחליט עליה גם כלאחר יד. דרעי לא משנה שם לאיש. כן ייחקר, לא ייחקר, הרי ממילא מהציבור שממנו הוא מגיע אין שום משמעות לחקירה ואולי אפילו ההפך הוא הנכון; התפיסה הרווחת שם היא שמערכת אכיפת החוק כולה, מאחרון השוטרים ועד נשיא בית המשפט העליון, לא שמה פס על אנשים כמוהם ועל נבחרי הציבור שלהם. לכן הם יכולים להתקרבן. לפשוע ואחר כך לטעון לרדיפה.
לא כך במקרה של הרצוג. הוא לא נרדף, הוא מוגן. איש לא מחפש אותו. אלא אם כבר ההפך הוא הנכון. אם תהיה בסופו של דבר חקירה נגדו, כלום לא יעמוד להגנתו ובסביבתו לא ייתנו לו מנוח עד שיראו לו את הדלת החוצה. האמון שרוחשים בציבור של הרצוג למערכת החוק והסדר, מהפרקליטות ועד בית המשפט, הוא אמון מלא. להרצוג, אם וכאשר, וכמובן עם כל ההסתייגויות הנדרשות, לא יהיה שום מרחב תמרון.
שמעון בטאט בחר כנראה שלא להגיב לכתבה, למרות פניות חוזרות ונשנות שלנו אליו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו