בטעם של פעם

סיפורה של מצה, סיפורה של מדינה

לא נפתיע אתכם אם נתחיל בסיפור על מאפייה קטנה שהפכה למותג על בכל הקשור למצות. מאפיית אביב התחילה את דרכה כעסק קטן ברוסיה הלבנה בסוף המאה ה־19. בשנת 1887 הפליגו אבות המשפחה לישראל והקימו מחדש את המאפייה ברחוב נווה צדק 25. כשברקע המלחמות, המנדט, הקמת המדינה, הזכיות באירוויזיון ושי חי, מאפיית אביב המשיכה לעשות את מה שהיא יודעת. מצה, וקמח מצה.

במהלך השנים פותחו ונוספו מוצרים רבים, כגון מצות מקמח מלא, מצות ביצים, מצות מצופות שוקולד, מצות מקמח כוסמין, חטיפי אנרגיה, עוגיות לפסח ועוד. גם המאפייה התרחבה לכדי מפעל מרווח בבני ברק, שפעיל כמובן כל השנה.

אריזות המצות גם השתנו מעת לעת, ומה שהחל בעטיפת נייר חומה הפך עם השנים לקופסת קרטון צבעונית עם חמש אריזות פנימיות לשמירת הטריות.

המתכון, כמובן, לא השתנה - ולמרות החדשנות, עדיין המצה הרגילה של "אביב" היא המוצר הנמכר ביותר של החברה. 

וכן, יש כאלה שמכרסמים אותן בהנאה 365 ימים בשנה.

 

חלבו את המותג

גבינה צהובה היא מהאהובות על הילדים ועל המבוגרים. אמנם בפסח היא מפנה לפעמים את הבמה לממרחים ולמצות, אבל רבים צורכים אותה יום־יום - אפילו בפסח, על מצה רטובה. התחרות עיקשת יותר מאי פעם, ועדיין - בראש רשימת הגבינות הצהובות הנמכרות נמצאת "עמק" של תנובה. 

הגבינה הפופולרית הושקה בשנת 1942 במחלבת תל יוסף שבעמק יזרעאל. עד שנות ה־60 היא נמכרה בכיכרות עגולות. מאז נוספו החריצים, והם חלק בלתי נפרד מהגבינה עד עצם היום הזה. בשנות ה־70 המחלבה היתה הראשונה להשיק מוצרים פרוסים באריזת ואקום, בעוד בשנות ה־80 נוספו דפי ההפרדה, מה שביטל את התירוץ של רבים שאהבו לאכול פרוסה עבה במיוחד. עם זאת, רבים רוכשים עדיין גוש גבינה ופורסים בעצמם, יש הנאות שקשה להיגמל מהן.

בשנות ה־90 החלה השקת מוצרי הלייט, ובתחילת שנות ה־2000 עמק השיקה אריזת נוחות עם פתיחה וסגירה חוזרת. האריזה הנוכחית מלווה אותנו משנת 2012, וכדי לסגור מעגל - אותה מחלבה ותיקה בתל יוסף הושקה מחדש לאחרונה. בתיאבון.

 

העם החליט: קפה בפחית

במהלך ימי החג סביר שנשתה אפילו יותר קפה מהרגיל. זה המנוע שלנו. במבט לאחור, נראה שהקפה הנמס של עלית היה איתנו מאז ומעולם. 

הוא הגיח בשנת 1958, ואף על פי שהוא לא בלעדי על המדף כבר הרבה שנים, הוא שומר על הבכורה בנתוני המכירות.

אריזת הקפה עברה הרבה גלגולים: תחילה באריזה קומפקטית, עשויה מפח, שהכילה 56 גרם בלבד. בהמשך היא הלכה וגדלה. בשנות ה־70 עבר הקפה למשכנו החדש בצנצנות זכוכית, אבל הקהל דרש את שובה של הצנצנת. המשבר נמנע. רבים זוכרים שאת המכסה היה אפשר לפתוח רק בכפית (במוצרים מתחרים השיטה קיימת עד היום), לפחות עד שהגיעה הגירסה המתברגת והכה־מתקדמת. 

הקו הגרפי היה ונותר דומה: צבעים אדומים וצהובים עם הלוגו של עלית. העיצוב הנוכחי נמצא עימנו משנת 2009, כשלפחית נוספו מותניים בצורת שעון חול. קראתם את כל זה? מצוין, תכינו קפה.

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו