שופט בית המשפט העליון, יורם דנציגר, שהחזיק בדעת המיעוט בפרשת רצח תאיר ראדה, אמר כי יש לזכות נאשם בתיק פלילי בתיקים בהם ישנה דעת מיעוט בקרב השופטים. "עיקרון הרוב לא יכול לגבור על חזקת החפות", אמר דנציגר בכנס לשכת עורכי הדין באילת.
לשכת עורכי הדין
במהלך משפטו של רומן זדורוב, מי שהורשע ברצח הנערה תאיר ראדה, סבר השופט דנציגר כי יש לזכות את זדורוב. הוא הוסיף כי "אמון הציבור דווקא יגבר אם תאומץ גישה שמזכה נאשם בגלל דעת מיעוט, ולו גם בשל שופט אחד".
דבריו של דנציגר מקבלים משנה תוקף לאור הביקורת הציבורית הרבה כלפי המשפט וכלפי הרשעתו של זדורוב בכמה ערכאות משפטיות.
עם זאת, השופט צבי סגל, הדן בפשעים חמורים בבית המשפט המחוזי בירושלים, חלק על דעתו של שופט העליון. הוא ציין כי "זדורוב זו טראומה לא רק ציבור, אלא גם לאנשים שלובשים גלימה".
לעתים נופלות טעויות בהליך השיפוטי
מוקדם יותר היום התייחסה נשיאת בית המשפט העליון, השופטת מרים נאור, לטענות הנוגעות לתיק זדורוב ולדיונים הציבוריים הנוגעים להרשעות שווא בתיקים פליליים. "לאחרונה אנחנו נתקלים בניסיונות שוב ושוב ליצור מערכת משפט אלטרנטיבית", אמרה, "יש מי שסבור שהוא יודע את האמת יותר טוב ממערכת המשפט, יודע מה באמת קרה. אין ספק כי לעתים נופלות טעויות בהליך השיפוטי, בתי המשפט פועלים לכך ופועלים לחשיפתן ותיקונן".
נאור הוסיפה כי "לגיטימי לערוך תחקירים עיתונאיים, שלעתים מניעים את גלגלי החקירה. יש הבדל בין כותרות דרמטיות וצבעוניות בלי גיבוי עובדתי. הליך של משפט אלטרנטיבי התבצע לאחרונה גם בעניינה של הפרקליטות. גם פרקליטים עשויים לטעות, אך מכאן ועד הצגת הפרקליטות כאוסף אנשים חורשי רע ותופרי תיקים שנקבצו יחד כדי להרשיע אנשים חפים מפשע, רב המרחק".
פרקליט המדינה, שי ניצן, מתח ביקורת על ערוצי הטלוויזיה על הסדרות ששודרו בנושא פרקליטות המדינה ופרשת זדרוב. בעיקר דיבר כמה הדברים ששודרו לא נכונים. עוד הוסיף ניצן באותו הנושא: "ערוצי תקשורת הנותנים במה נרחבת ביותר לתיאוריות קונספירציה, זוהי סכנה ממשית לדמוקרטיה. במדינת חוק פסק דין של בית משפט העליון הוא סוף פסוק. על הקהילה המשפטית להתאחד סביב תובנה זו. על כל אחד ואחת מאיתנו מוטלת החובה להתאחד סביב פסיקה של בית משפט העליון. אם נעמוד מהצד ונביע תהיות, אל נתפלא אם ידרדר אמון הציבור ויהיה מצב שלא יהיה דין ולא יהיה דיין".
הפרקליט הצבאי הראשי עו"ד שרון אפק התייחס לפרשת המעצר האחרונות, וגם לפרשת החייל שירה במחבל: "הפרשות האחרונות לוו בשיח סוער שלווה בסקרי דעת קהל ומשאלי רחוב. ניתן להיות חסיד של חופש הביטוי אבל בה בעת לראות את הסכנות בכך. השיח שהתפתח עלול להזיק לצבא. אני רוצה להדגיש באופן חד משמעי שהמערכת הצבאית לא תקבל החלטות על פי סקרי דעת קהל. נפעל על פי גישה עניינית ומקצועית. אנו מתייחסים בחרדת קודש לאחריות המוטלת עלינו".
המשך הכנס, תקפה שרת המשפטים איילת שקד את החלטת בית המשפט העליון נגד פיסקת היציבות של
מתווה הגז, במהלך דברים שנשאה בטקס פתיחת כנס לשכת עורכי הדין: "אני מבקשת לצלול למחלוקת הקשה שהתגלתה בשבוע שעבר בין בית המשפט העליון לממשלה, שתי רשויות שאני חפצה ביקרן. אני מוצאת לעצמי רשות וחובה לבקר פסיקה שצועדת בכיוון שגוי".
שקד על החלטת בג"ץ: "כמו במערכון של הגשש החיוור"
בנוגע לפסיקת היציבות, אמרה השרה: "זה כמו במערכון של הגשש החיוור. אומרים לנו סעו לשלום המפתחות בפנים ורק המנוע חסר". לדבריה, "למעשה, בית המשפט מבקש להתערב בחתימת ההסכם כולו ולא רק בפסקה ספציפית. שוב אנחנו נתקלים בתופעה של הפעלת סמכות ולא בנטילת אחריות. בית המשפט עשה שימוש בחקיקה שיפוטית ולא בחוקים שנחקקו על ידי הכנסת". שקד הוסיפה: "אני לא זוכרת מדוע לא הייתה פסיקה דומה בנוגע להסכמי אוסלו והסכמים מדיניים נוספים שגם הם כבלו את ידי הממשלה".
יוצרי הסדרה "צל של אמת" הגיבו לדבריו של פרקליט המדינה:
"ראשית אנחנו מצטערים שפרקליט המדינה סיווג אותנו בסוגה הלא נכונה. אין מדובר בתוכנית ריאליטי אלא בסדרה דוקומנטרית ותוצאה של תחקיר מעמיק שארך שלוש שנים, וצר לנו שפרקליט המדינה אינו מבדיל בין שתי הסוגות.
אבוי לאזרחים החיים במדינה שבה העברת ביקורת נתפסת כסכנה לדמוקרטיה. מי שחושב שחופש הביטוי הוא סכנה לדמוקרטיה ייתכן והבעיה נעוצה בו. חשוב להדגיש כי נציגת הפרקליטות התראיינה ממושכות לסדרה והיה לנו חשוב להביא את דבריה מבלי שאלו נערכו במגמתיות או שלא בהקשרן. יתרה מכך, הוקרנו בפני הפרקליטות מבעוד מועד כל החלקים בהם משתתפים לאישורם, וקיבלנו את ברכתם. כמו כן, חלק מהמידע העובר בסדרה לעולם לא הועבר לכדי בית המשפט.
אנחנו ממליצים לפרקליט המדינה לצפות בסדרה על ארבעת פרקיה ולשמוח על העניין הרב שמגלה הציבור בישראל במערכת החוק ולא לצאת כנגדו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו