תגידו, מה עדיף להיות, רווקה בת 35 או גרושה בת 35? השאלה גם מופנית לגברים.
ניתקלתי בסטטוס הזה שמישהו כתב בפייסבוק לפני כמה ימים. היו מעט שענו 'רווקה', היו הרבה יותר שענו 'גרושה', היו שאמרו שזה תלוי אם יש ילדים, ולא מעט התעצבנו על עצם השאלה, שאין ספק שלא הייתה הכי פוליטקלי קורקט.
בתוך השאלה הזאת חבויים שלושה נושאים כואבים בחברה המודרנית של ימינו:
הראשונה: האם השאלה הזו תופסת לגבי גברים? כשמסתכלים על רווק בן 35 לעומת רווקה בת 35, חושבים עליהם אותו הדבר? ועל גרוש מול גרושה? רוב הסיכויים שלא. אולי בגלל שלגברים אין שעון ביולוגי שמוטבע על המצח ומתקתק בקול רם, הרי הם יכולים להביא ילדים לעולם גם בגיל 60 אם ירצו, ואולי זה בגלל שאנחנו חיים בחברה שובניסטית.
השנייה: כל מי שענה שעדיף להיות גרושה, "האשים" את החברה שאנחנו חיים בה.
"גרושה, אך ורק בגלל ההערות של הסביבה" // "גרושה, אחרת יגידו שמשהו דפוק אצלה" // "גרושה בת 35. רק בגלל שהתפיסה היום שרווקה בת 32 היא כבר פג תוקף" // "אני חושבת שלהיות גרושה בת 35 הרבה פחות מעיק מבחינה חברתית"...
אז החברה אשמה? אבל אנחנו החברה. אני, אתם, כולנו. זה פשוט מאוד: אם החברה אשמה, אנחנו אשמים, כל אחד מאיתנו.
והשלישית: איך שאלה כזאת בכלל לגיטימית ב-2016? חברה שלי שראתה את הסטטוס רתחה מכעס וניסחה זאת יפה בלהט הרגע: "שאלות כאלה רק מנציחות את התפיסה המעוותת של החברה שלנו! נותנות לגיטמציה לדיון בנושא ומציגות את שתי האופציות ככישלון".
בשלושת האספקטים הללו, גם ההבדל בין תפיסת הגברים לתפיסת הנשים, גם הקלות שבה אנחנו מאשימים את החברה ולא את עצמנו וגם עצם הלגטימציה של השאלה, נובעים כולם מהצורך הבלתי פוסק שלנו לשפוט אנשים אחרים ולהשוות בינינו לבין הסביבה.
הכללים הלא כתובים: מה שטוב לנו - זה מה שטוב לכולם
משחר האנושות, אנחנו אוהבים לקבוע מה נכון ולא נכון עבור כולם. איך אחרים צריכים להתנהל, האם מה שהם עושים זה בסדר, האם האחרים עומדים בציפיות שאנחנו הצבנו והאם הם פועלים לפי החוקים שאנחנו קבענו לעצמנו. ולמרות שאנחנו מודעים לעובדה שכל אחד מאיתנו הוא עולם ומלואו, ולמרות שהיום החברה המערבית הרבה יותר מקבלת את השונה (ראו את החוק בארה"ב שמאפשר לחד מיניים להינשא), עדיין אנחנו לא מצליחים לשלוט בעצמנו כשמדובר בלשפוט התנהגות של מישהו אחר. אנחנו יודעים מה טוב לאחרים, ואם מישהו לא בתלם, משהו לא בסדר בו.
את לא רוצה ילדים? משהו לא בסדר בך. התגרשת מהר? נכשלת. את רווקה מבוגרת? כנראה שאת דפוקה. אתה רווק מבוגר? זה בסדר אתה בטח התבגרת מאוחר.
אתם יכולים עכשיו להשקיט את המצפון שלכם ולטעון שאתם לא כאלה, אתם פתוחים, אתם מקבלים, אתם לא שופטים, אבל קאט דה בולשיט. כולנו כאלה. זה בטבע האנושי לחשוב שמה שטוב לי כנראה טוב לאחרים, ללכת עם העדר, לעשות את המצופה עלינו, ומסיבה לא ברורה תמיד קשה לנו לקבל את האחר. אנחנו מוצאים נחמה בעדריות, וכשמישהו מעז לשחות מחוץ לזרם אנחנו חושבים שהוא טועה, בלי בכלל להכיר אותו, ולדעת מה טוב בשבילו, אולי כי הוא נוגע במקום רגיש ומלא ספקות בתוכנו, ואולי סתם כי אנחנו עיוורים. וככה, בלי לשים לב אנחנו מצדיקים את כל הסטריאוטיפים שאנחנו מנסים להתנער מהם.
האם הרווקות מאושרות פחות?
הדיון אף פעם לא צריך להיות לגבי מוסכמות חברתיות. הדיון צריך להיות לגבי אושר. אם אתה מאושר, זה מה שחשוב. וכאן מגיעות להן הביצה והתרנגולת: החברה שופטת רווקות וגרושות בגלל שהן לא מאושרות, או שהן לא מאושרות כי החברה שופטת אותן?
ואיך בכלל סטטוס של גרושה או רווקה קשור לאושר? אני מכירה המון נשואות עם ילדים שהן לא מאושרות. החיים מורכבים ואי אפשר להכניס בן אדם לתוך הגדרה צרה כל כך כמו "רווקה בת 35". כל אחד מאיתנו יצור כל כך מורכב עם עבר עשיר, מבוך של החלטות והשגים וכשלונות ותשוקות ורצונות, ובכל זאת כולנו מתבקשים לפעול לפי אותם חוקים ונורמות חברתיות שנקבעו על ידי לא אחר מאשר... אנחנו עצמנו.
אנחנו חופרים לעצמנו את הבור שאליו אנחנו נופלים. תחשבו על זה קצת.
דיאטה, אופנה, מתכונים ועוד המון דברים מעניינים - עכשיו במדור הלייף סטייל!
• עוד במדור: 5 דברים שגבר יעשה רק עבור אישה הוא באמת אוהב
• האם זה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות לזוגיות שלכם?
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו