בקולנוע אנחנו מקבלים בימים אלו את באטמן נגד סופרמן. אם נעשה את ההקבלה למגרשי הכדורסל שלנו, אז הפועל ירושלים היא סוג של סופרמן מקומי, וכמו לכל סופרמן, גם לה יש קריפטונייט, וקוראים לו מכבי חיפה. אפילו המאמן החיפאי נראה כמו לקס לות'ר, הנמסיס של סופרמן. הערב ברוממה הקריפטונייט עבד שעות נוספות, אבל בסוף, בשיניים, האלופה הצליחה לגייס את כוחות העל ולנצח 95:89 אחרי הארכה, מלחמה, דם יזע ודמעות.
ירושלים, ששיחררה את דיאור פישר לבקשתו, פתחה עם הרבה נחישות במטרה להוכיח אחת ולתמיד שגם לחיפה יש לה מענה, ושהרבה השתנה מאז ההדחה המשפילה בשמינית גמר הגביע. במחצית הראשונה זה עבד טוב: ההתקפה שטפה, וליאור אליהו הפגין כישורי ריכוז עם אסיסטים יפים לטוני גפני שגם הוא נראה טוב מאוד.
בצד הירוק, חיפה התקשתה להציג את רמת האינטנסיביות ההגנתית שהתרגלנו לראות ממנה והקצב היה קצב ירושלמי. לירוי היקרסון רשם הופעת בכורה חלשה, אבל לעומתו איליי הולמן המשיך להראות עד כמה ירושלים היתה זקורה נואשות לסנטר טבעי איכותי, עם 15 נק' ב־83 אחוזים במחצית הראשונה (42:52 לאורחים). שחקני חיפה היו מתוסכלים מאוד מכך שלא הצליחו לעצור אותו, והוציאו את זעמם על השופטים שלא היססו לחלק בתגובה עבירות טכניות.
השחקנים של רמי הדר לא היו קרובים ליכולת שלהם מהמפגשים הקודמים שלהם עם האלופה ונראו אובדי עצות מול הנעת הכדור הכמעט בלתי פוסקת שלה. פרנקו העניק שיעור בכדורסל כשוויתר כמעט לגמרי על משחק הפוסט אפ המוכר, והנעת הכדור הזאת שלו ניטרלה לחלוטין את הקשיחות החיפאית הטיפוסית.
אבל לקראת סוף הרבע השלישי הגיע תורו של הדר ללמד: בשתי דקות של הגנת פול קורט רצחנית הוא הצליח למחוק את כל ההפרש שהאדומים עבדו עליו כל כך קשה (15), בדרך ל־63:64 לאורחים בסוף הרבע.
הערב קיבלנו הוכחה לפגיעה בעומק הירושלמי אחרי שחרורו של פישר: בר טימור יצא בחמש עבירות, ושני הישראלים הבכירים היחידים שנותרו היו הלפרין ואליהו. ירושלים הצליחה לשרוד את הצונאמי הירוק ולסחוט הארכה, ואז כבר הגיע תורה של חיפה ליפול מהרגליים. שלשת קלאץ' ענקית של רפי מנקו שיחררה אצל ירושלים אנחת רווחה גדולה. בפעם הבאה בפיינל פור?
מקל (במרכז). היה השחקן הטוב ביותר של הצהובים // צילום: אלן שיבר
2. מכבי אשדוד הגיעה הערב ליד אליהו עם רקורד של שני ניצחונות על מכבי ת"א וגמר גביע צמוד. הרזומה הזה לא עזר היום והמארחים טיילו ל־72:91 קל.
הקבוצה של ז'אן טבק אמנם התאוששה מטראומת ההפסד לירושלים, אבל גרף ההתקדמות נותר תקוע. במחצית השנייה אמנם ניכר שיפור בולט (אחרי מחצית ראשונה חלשה, איטית ומסורבלת), אבל זה עדיין רחוק מלסמן את מגמת השיפור שרוצים לראות שם לקראת השלבים המכריעים של העונה. לוח השנה מורה על אפריל ובמכבי עדיין יש ניסיונות. הערב היו אלו החזרתו של יוגב אוחיון לחמישייה, הורדתו של גל מקל לספסל והוצאתו של טיילור רוצ'סטי מהסגל. מקל, אגב, היה הטוב במכבי.
הצהובים היו ונשארו תלויים בשלשות שלהם. לפני המשחק בארנה, היא הציגה שני משחקים של 9 מ־40, בירושלים קלעה טוב רק ברבע הראשון והערב הציגה מחצית ראשונה של 1 מ־7 מחוץ לקשת. במחצית השנייה זרקה ב־6 מ־12 והשיפור בהתאם.
גם באשדוד עשו ניסויים ולראשונה העונה אייזאה סוואן עלה מהספסל. רק שהקבוצה הזאת צריכה יותר משינוי קוסמטי כדי לחזור לעצמה. במחצית הראשונה צ'ארלס תומאס (16 נק' ללא החטאה) נראה בדרך לשחזור משחק השיא שלו בגמר הגביע, אבל במחצית השנייה גם זה התפוגג. ממעמד של להיט העונה עוברת אשדוד למלחמה על עצם הכניסה לפלייאוף.
