זהו יום קשה מאוד. לטעמי, יום שחור לכלכלת ישראל. ההשלכות הכספיות יהיו יקרות מאוד. עיכוב פיתוח מאגרי הגז למשך שנים, וגם, ואולי בעיקר - הרחקת משקיעים פוטנציאליים רבים מישראל, נושאים בחובם עלויות כבדות שלא כולן גלויות בשלב זה לעין.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
נטל המסים הכבד ממילא על גב הציבור היה יכול לפחות בזכות פיתוח שדות הגז כחלק מהמתווה. כעת הכסף יישאר מתחת לפני הים, ונגזר עלינו לחכות שנים ארוכות. מדינות שכנות דוגמת ירדן הזקוקות נואשות לגז טבעי - עד כדי סיוע ליציבות השלטונית שלהן, שהיא אינטרס ישראלי מובהק, תיפגענה מההחלטה הקשה הזאת באופן "בלתי מידתי".
בג"ץ בחר להיכנס לעובי הקורה של הסוגיה המשפטית של היציבות שביקשה להבטיח הממשלה. לכאורה לא שקל שום שיקול כלכלי, אלא רק את העניין המשפטי. אבל בעצם החלטתו פגע פגיעה קשה מאוד בכלכלה הישראלית. היא הסיגה אותנו שנות דור לאחור.
השופטים טוענים כי סעיפי היציבות מאפיינים מדינות עולם שלישי, אבל בעצם ביטול מתווה הגז - הם מציגים את ישראל וכלכלתה בדיוק ככזאת. זהו מחזה אבסורדי עצוב שמחירו כבד, כבד מנשוא.
עם יד על הלב, השופטים צריכים חקיקה ראשית להסדרת סעיף היציבות? הרי גם אותה יוכלו לבטל בעתיד בפסק דין שיביא אלף מובאות מפסקי דין זרים. בעבר כאשר חוקי הכנסת לא מצאו חן בעיניו, ידע בג"ץ לפסול גם אותם. את סמכות פסילת החוקים נטל לעצמו ולא קיבל מהמחוקק, דרך אגב.
לכן זה מוזר מאוד שבג"ץ דורש להבטיח את סעיף היציבות בחקיקת הכנסת, שכן אם זה ינוסח שלא כטעמו - אחרי שיחוקק הסעיף, עלולים האירגונים המתנגדים למתווה בכללותו לרוץ שוב ולעתור, והוא יוכל לפסול את החוק מטעמים כאלה ואחרים. אז בשביל מה לחוקק? המטרה היתה לבטל את המתווה.
אבל השאלה הקשה מכל הנשאלת היא - בשביל מה בכלל היה צריך ללכת לבחירות, להקים ממשלה, לקיים הליך בכנסת ככתבו וכלשונו של החוק (סעיף 52), לקיים אי אלו שימועים ציבוריים למתווה ולהתייעץ עם יועצים משפטיים מכל סוג, אם בסוף בג"ץ פוסל? לא יכלו לשלוח טלגרמה כבר בהתחלה?
לעניין היציבות, הממשלה הבטיחה יציבות רבה לממשלות זרות בהסכמי שלום, לחברות עסקיות בנוגע למשאבי ים המלח - שהיו משאב של המדינה עצמה, לפנסיה תקציבית לעובדי המדינה, להסכמים קיבוציים מכאן ועד מחרתיים, אפילו ארגון טרור כמו אש"ף קיבל סעיף יציבות באוסלו. אז יציבות כבר הובטחה על ידי הממשלה ומיושמת במגוון רחב של הסכמים.
וגם חוקים אפשר לבטל, די אם נזכיר שהכנסת החליטה בעבר להבטיח "יציבות" בחקיקה ראשית לחברה שביקשה במכרז שהוציאה הממשלה להקים בתי סוהר.
ואז החליט בג"ץ לפסול את המכרז ולהשאיר את בתי הסוהר רק בידי המדינה. למה? נימוקים מפולפלים מעולם לא היו במחסור.
התחושה בעקבות ההחלטה הזאת היא קשה. זו החלטה קשת עורף, נגד האינטרס של הציבור. נגד בחירתו הטבעית בהליך הדמוקרטי. התחושה היא שאין דרך לדעת מתי השופטים יחליטו להתערב. האיזונים והבלמים במערכת השלטון הישראלית הועמדו כאן במבחן לא פשוט. כולנו בעד שלטון החוק, תמיד; אבל גם צריך לנהל מדינה, ובאחריות.
• • •
שמים ברקס לגז
דרמה בבג"ץ: מתווה הגז בוטל, אם כי לממשלה ניתנה ארכה של שנה לשנותו בחקיקה • השופטים קבעו כי פיסקת היציבות, המעניקה לחברות הגז הגנה לעשור, אינה חוקית • בג"ץ: "הממשלה חצתה את הגבול המותר בדמוקרטיה"
בג"ץ הטיל פצצה: השופטים החליטו לפסול את מתווה עיסקת הגז, ובכך טילטל את המערכת הפוליטית והכלכלית.
אף שעל פניו נראה היה כי מדובר כמעט בבחינת סוף פסוק למתווה הגז, נשמעו אתמול הערכות זהירות כי ייתכנו דרכים נוספות להתמודד עם הפסיקה. אחת מהן יכולה להיות, למשל, באמצעות סיכום מחודש עם חברות האנרגיה בנוגע לנושא היציבות. הערכה אחרת גורסת כי הממשלה יכולה לנסות לקבוע את תנאי היציבות בדרך שונה מהדרך שנקבע בהסכם, ולבטל את הסעיף המדובר של היציבות. עם זאת, נראה כי כל ההערכות האלה עדיין מוקדמות, וממילא מצפים כעת גם להחלטה שתגבש חברת נובל אנרג'י.
כך או כך, היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט פירסם הודעה, שלפיה "אני מבהיר את המובן מאליו, ולפיו רשויות המדינה יכבדו כל פסיקה של בית המשפט העליון ויפעלו לפיה".
ובחזרה לתחילתה של הדרמה. לאחר הליך משפטי סבוך, קבוע אתמול שופטי בג"ץ ברוב דעות כי מתווה הגז מבוטל. בדעת הרוב היו ארבעה שופטי בג"ץ, אליקים רובינשטיין, סלים ג'ובראן, עוזי פוגלמן ואסתר חיות, לעומת השופט נעם סולברג שסבר בדעת מיעוט כי אפשר לאשר את המתווה. השופטים קבעו כי פסקת היציבות, שבה התחייבה הממשלה שלא לשנות את מתווה הגז ולהתנגד ליוזמות חקיקה במשך עשור, מבוטלת.
בפתח פסק הדין התמודדו השופטים עם הביקורת הצפויה באשר למידת מעורבותם בנושא. "תיתכן בעיניים ציבוריות שאלה אם בג"ץ צריך להתערב בנושא, ואם בהיות השאלה כלכלית ביסודה, עליו למשוך ידו מעיסוק בו", ציינו השופטים. "כאן התשובה היא כי מתחת לנושא הכלכלי טמון נושא משפטי יסודי, והוא גבולות סמכות הממשלה במשטר דמוקרטי, ועד כמה ניתן למתוח את סמכותה השיורית, מקום שהמחוקק לא הסמיך אותה מפורשות, כאשר המשמעות הכלכלית הראשונית עצומה כל כך. זו השאלה המשפטית שבה אנו מתמקדים בסופו של דבר".
שלושה שופטים (פוגלמן, ג'ובראן ורובינשטיין) קבעו כי מכיוון שהממשלה וחברות הגז אמרו כי סעיף היציבות הוא תנאי לקיום המתווה - דינו להתבטל. עם זאת הם העניקו לממשלה פרק זמן של שנה כדי לנסות ולתקן את הסעיף. יתרה מכך, השופטת חיות קבעה כי יש לבטל את המתווה באופן מיידי, ללא תקופת ביניים. ברוב של שלושה שופטים (חיות, פוגלמן וסולברג) מול שניים (רובינשטיין וג'ובראן) הוחלט כי המתווה אינו דורש חקיקה ראשית. בנוסף, החליט רוב של ארבעה שופטים מול אחד (ג'ובראן) כי לא נעשה שימוש לא סביר בסעיף 52 לחוק ההגבלים העסקיים.
בכך קיבל בג"ץ את עתירות התנועה לאיכות השלטון, הפורום הישראלי לאנרגיה ואדם טבע ודין נגד המתווה.
השופט רובינשטיין כתב בפסק הדין כי "פסקת היציבות בפרק זה במתווה, שבה מתחייבת הממשלה לעשור שנים שבו לא זו בלבד שלא תחוקק אלא תיאבק בכל חקיקה נגד הוראות המתווה, נקבעה בחוסר סמכות - ודינה בטלות. היא נקבעה בניגוד לכלל הבסיסי במשפט המינהלי. אין בסמכותה של הממשלה להחליט שלא להחליט ושלא לפעול".
השופט סלים ג'ובראן הוסיף כי "קיים טעם לפגם גם בניסוח הגורף של הוראות היציבות, העשוי לפגוע במעמדה הבינ"ל של ישראל שתיאלץ לחזור בה מההתחייבות שנתנה".
השופט נעם סולברג הסביר בדעת מיעוט מדוע יש לאשר את המתווה וכתב כי "אין בפסקת היציבות משום כבילה מוחלטת של שיקול הדעת של הממשלה".
דעת מיעוט: "מו"מ מקצועי"
לדבריו, "פסקת היציבות הרגולטורית היא חלק מ'עיסקת חבילה' כוללת, פרי משא ומתן מקצועי, ארוך ומורכב שניהלה המדינה מול חברות הגז. בהשקעות מן הסוג הנדון, התחייבות למשך עשר שנים מתקבלת על הדעת, והיא נצרכת על מנת לקבוע מדיניות ולפעול להגשמתה בביצוע פרויקטים חשובים לטווח ארוך".
התנועה לאיכות השלטון בשיתוף עם אדם, טבע ודין והפורום הישראלי לאנרגיה בירכו על ההחלטה ואמרו כי "אנו שמחים כי המאבק הממושך נשא פרי". משותפויות לוויתן נמסר כי "בית המשפט בהחלטתו קיבל את כל מתווה הגז, למעט סעיף היציבות, לרבות אישור הפעלת סעיף 52 - ועל כך אנו מברכים".
בהכנת הידיעה השתתפו יאיר אלטמן, חזי שטרנליכט, גדעון אלון, מתי טוכפלד ודן לביא
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו