ערד: חבית אבק שריפה

הכותרת של הכתבה הזאת, שהעובדות בה קשות לעיכול גם במושגים של העולם החרדי הקיצוני, אינה שלנו. היא לקוחה מאחד הפשקווילים החריפים נגד ראש עיריית ערד, ניסן בן חמו, שמאז נכנס לתפקידו ביולי האחרון, נתון להשמצות אישיות ולמעשי התנכלות בלתי נסבלים. ראשי חסידות גור בעיר יורדים לחייו והוא מדבר על כך כאן בהרחבה. פורק את אשר על ליבו.

כואב לו. נמאס לו להיות שק החבטות שלהם. הם סימנו אותו, לדבריו, כמי שמפריע להם להשתלט על העיר הדרומית והוא משיב להם מלחמה. 

"שיהיה ברור", הוא אומר לנו בשיחה ממושכת, "אותי הם לא ישברו. לי לא יקרה מה שקרה לח"כ טלי פלוסקוב שכיהנה כאן לפניי. אמשיך לשרת אותם בנאמנות, כמו את יתר תושבי ערד, אבל לא אהיה 'שפוט' שלהם. אני לא חייב להם כלום". 

על הרקע הזה כותרת הכתבה הלקוחה, כאמור, ממכתב ההסתה - מאותו פשקוויל שעליו חתום דוד זיסקינד, מזכירו האישי של ראש ישיבת נזר ישראל, הרב צבי ביאלוסטוצקי - אינה משאירה מקום לטעות: ערד הפכה בשנים האחרונות לחבית של אבק שריפה. לשדה קרב של ממש, לזירת התגוששות ועימותים שעלולים להסתיים באסון. מתנהלת בערד מלחמה מבית לבית כאשר אחד המושכים בחוטים הוא לא אחר מאשר שר הבריאות, יעקב ליצמן. 

ליצמן. הפעיל מכבש לחצים // צילום: צילום: אורן בן חקון

- ליצמן עצמו מנהל נגדך מלחמה?

"ממש כך", אומר ראש העירייה, וכעבור כמה ימים מקבלים דבריו אישור מהרב ביאלוסטוצקי בשיחת טלפון קצרה שקיימנו איתו. "אני הרב של הישיבה בערד, וליצמן הוא ראש הקהל. על שאלות בענייני הלכה אני זה שמשיב ועל שאלות בענייני פוליטיקה - הוא עונה. את השאלות שלכם בענייני ערד תעבירו אליו". 

בן חמו, שספג כבר את נחת זרועם של השניים, מחדד את הדברים: "ליצמן כל הזמן בתמונה. הוא מפעיל לחצים. הוא אפילו מאיים, בדרכו. אל תטעו בו".

- מאיים גם עליך?

"למה גם? עלי, עלי, עלי. אני מבחינתו הבעיה, ואת הבעיה הזאת הוא מנסה לפתור בדרך שאינה מקובלת. אני מניח הכל על השולחן וקורא עכשיו לילד בשמו".

המכתב שמוכיח כי ליצמן פנה ליועמ"ש ודרש לסגור תיקים פליליים של אנשי גור 

שיחת איום בארבע עיניים

את שפת האיומים הלא פיזיים של ליצמן הכיר בן חמו לראשונה כבר ביולי האחרון, חודש אחרי שנבחר לראשות עיריית ערד. זה קרה כשהוזמן לפגישה עם השר ליצמן בלשכתו בכנסת והגיע אליה יחד עם שותפו הקואליציוני וממלא מקומו, דוד אוחונונה.

"ליצמן לא אהב את צירוף אוחונונה לפגישה", הוא מספר, "והביע פליאה על בואו. 'אני לא זוכר שהזמנתי אותו', אמר לי והתנהג כאילו אין לו מושג מי האיש. באיזשהו שלב הוא כבר לא התאפק, התבונן בשעון, וביקש מאוחונונה לצאת מהחדר. רק אז, כשנשארנו לבד והוא דיבר בחופשיות, הבנתי מדוע התעקש לשוחח איתי בארבע עיניים.

"תקשיב לי, ידידי היקר", אמר לי בערך במילים אלה, "אמנם נבחרת להיות ראש העירייה וזה נורא יפה, אבל זה לא אומר דבר. בערד אני האיש שקובע מה יהיה... אם תשתף איתי פעולה ותיענה לדרישותיי, יהיה טוב בעיר... אם לא תשתף פעולה, אתקע כל דבר במשרדי הממשלה כדי שלא תצליח בתפקידך".

- הוא דיבר במישור העקרוני בלבד או שירד גם לפרטים?

"הוא דיבר בהכללה, אבל המסר שלו היה חד וברור וחזר על עצמו: לא חשוב מי מכהן בערד כראש העירייה, בסוף אני האיש שמחליט. בסוף אני האיש שקובע. אתה צריך להבין את זה ולזרום איתי". 

- הופתעת?

"ברגעים הראשונים הייתי ממש בהלם. אני מגיע מהעולם העסקי, ממקום של התנהלות אחרת - וזה היה מביך. אני נוקט לשון המעטה. אבל אני לא פראייר ומהר מאוד העמדתי אותו על טעותו. תודה רבה לך, אדוני השר, על השיעור הראשון שלי בפוליטיקה הישראלית, אמרתי לו, אבל נבחרתי על ידי 72 אחוזים מתושבי ערד בדיוק בגלל הדברים שעכשיו אמרת לי. אצלי כולם בעיר יהיו והינם שווים".

– ואז?

"ואז התפוצצה הפגישה. היה ברור שאין לנו יותר על מה לדבר. במיוחד לא כשנאמר לי שבכוחו של השר לגרום לסגירת תקציבים לעיר. אין צורך לומר שהמפגש הזה הסתיים בטונים מאוד צורמים".   

 

"חסידי גור מונחים בכיס"      

כשניסן בן חמו, 42, נשוי ואב לשתי בנות, אומר: אני לא פראייר ואני לא חושש מאנשים אלימים, מבריונים, מפורעי חוק - יש לו יותר מסתם קבלות. הוא עשה יותר ממשהו בחיים.

הוא נולד בערד להורים שנמנו עם מייסדי העיר, שירת בתפקיד בכיר ביחידה מובחרת, למד משפטים, כלכלה ומינהל עסקים, יצא לשליחות ביטחונית בת כמה שנים בדרום אמריקה ועם שובו לארץ השתלב בתעשיית ההיי־טק. יש לו בהחלט רקורד מרשים. כך גם לאשתו דבורה, שהיא ד"ר לכימיה שעבדה במכון ויצמן ועכשיו מלמדת כימיה בתיכון המקומי.

לפני ארבע שנים החליט לחזור הביתה לערד, להשתלב בחיים הפוליטיים, לנסות לכבוש את ראשות העיר בבחירות ב־2014. להפריח מחדש את ערד שנחשבה פעם לאחת מפנינות הדרום. הוא הציב לעצמו אתגר גדול, אבל אנשים טובים ניסו להניא אותו מהמהלך. 

ניסן, הם אמרו לו, השתגעת להכניס ראש בריא למיטה חולה? ירדת מהפסים? אתה לא מבין שיחסמו אותך, שיפריעו לך, שמדובר באינטריגות, בתככים ובדילים מסריחים? שאין לך מה לחפש שם?

בן חמו שמע, הקשיב בסבלנות וגייס לעזרתו את מקסים אוקנין, יועץ אסטרטגי מנוסה המתגורר בערד - מי שהיה כבר בכל סרט אפשרי. 

"הסברתי לניסן עוד לפני תחילת הקמפיין, שהסיכוי שלו להיבחר בלי דיל עם חסידי גור, שמהווים 20 אחוז מהמצביעים בפועל והולכים לקלפי, שואף לאפס", מספר אוקנין. "הסברתי לו איך עובדת השיטה והזכרתי לו שטלי פלוסקוב נבחרה לפני שש שנים לראשות העיר בעזרת עיסקה חסרת תקדים בין ליצמן לאביגדור ליברמן: עיסקה שבעקבותיה לראשונה בישראל תמכו חסידי גור בבחירת אישה לראשות עיר.

"סיפרתי לו מה דרשו חסידי גור ומה קיבלו ועל אילו מבני ציבור השתלטו ללא תגובת העירייה, והוספתי: הם עומדים במילתם בבחירות. הם מצביעים בהוראת הרבי. הקולות שלהם, אם אתה סוגר איתם, בטוחים. הם מונחים בכיס שלך".

– והוא השתכנע?

"לא, לא, לא. ניסן סירב להגיע איתם לעיסקה כלשהי בבחירות ב־2014. הוא ידע שנפגשתי עם אנשי גור; הוא שמע מה הם מבקשים; הוא הבין ממני שהסכם איתם מבטיח לו את ראשות העיר - ובכל זאת השיב בשלילה. לכן בבחירות ההן הוא נאלץ להסתפק בהישג גדול ומרשים במועצת העירייה: סיעתו העצמאית קיבלה חמישה מנדטים!" 

בן חמו: "אני מכבד את אוקנין ואת מאמציו להוביל לניצחוני, אבל אמרתי לו בצורה ברורה שלא אשב על כיסא ראש העיר בזכות מישהו שאני חייב לו. זה לא יקרה אצלי.

"ראשית, מסיבה עקרונית: זה פסול בעיניי. זו לא תרבות שלטון ראויה. שנית, ראינו מה קרה לפלוסקוב אחרי ניצחונה עלי: הם מיררו לה את החיים. אי אפשר לנהל עיר כשכל בוקר באים אליך עם בקשות שונות ומשונות, מאיימים לפרק את הקואליציה, יורדים לחיים שלך. היציאה של פלוסקוב לכנסת היתה מבחינתה עוגן הצלה, אחרת הכל היה מתפרק לה להערכתי בידיים". 

בן חמו מבקש להוסיף: "לא הסכמתי לחתום עם אנשי גור מתוך הבנה פשוטה שאם אני רוצה לשנות משהו בעיר, אני צריך לעשות זאת מעמדה של כוח ולא של חולשה; מעמדה של ראש עירייה עצמאי שהעיקר אצלו אינו הכיסא אלא היכולת למשול ולקבל החלטות לטובת כלל התושבים.

"אמרתי לאוקנין שיש לי סבלנות ואני עוד אוכיח לכולם שאפשר לנצח גם בדרך אחרת. ובאמת, אחרי שטלי פלוסקוב נבחרה לכנסת ופרשה, הצלחתי להיבחר ברוב גורף של 72 אחוזים. הוכחתי שזה אפשרי".

– אנשי גור ניסו שוב להגיע איתך להסכם?

"לא, כי תמיכה שלהם כרוכה בהתחייבות של המתמודד לגני ילדים, לבתי ספר, למקוואות, לתפקידים רגישים בהנהלת העיר, ולראשות ועדת הכספים - והם ידעו שזה לא מקובל עלי. אמרתי אז במפורש שלא אהיה במשחק הזה".

בן חמו בחר כאמור בדרך אחרת ואנשי גור, שתמכו במועמד הליכוד, גילו פתאום שכוחם מוגבל: שאפשר להסתדר גם בלי הקולות שלהם.

"רוב התושבים האמינו בי ובדרכי והעניקו לי רוח גבית. זכיתי בתמיכת החילונים, בתמיכת 700 משפחות של הציונות הדתית, בתמיכת מאות מחסידי חב"ד ואנשי ש"ס - בתמיכת התושבים שהעיר הזאת יקרה להם. אזרחים שנקעה נפשם מהכוחנות של חסידי גור וממכתבי ההסתה והגזענות שלהם, הלכו אחרי". 

 

הפצע הכי מדמם

ביקשנו מבן חמו להצביע על הפצע הכי מדמם והכי כואב לדעתו מבחינת חסידות גור - וקיבלנו תשובה מפתיעה: כתבי אישום נגד חברים בקהילה שהתקינו לעצמם בחצרות, במרפסות ובחדרי מדרגות של רבי קומות עשרות בלוני גז פיראטיים.

הסיבה: רצון לחסוך בעלות אספקת הגז הטבעי המוזרם לכל העיר כבר שנים במערכת תקנית ובטוחה.

"הבלונים האלה מסכנים חיי אדם", הוא אומר, "ועלולים לגרום לאסון כבד. אנשי חסידות גור לא מבינים שהם משחקים באש ואנשיהם עלולים חלילה לשלם בחייהם. העירייה פועלת לטובתם ולא נגדם מסיבה נוספת: אין צורך להציב בלוני גז פרטיים בבתים שנבנו עם תשתית לגז טבעי".

– ליצמן התערב במלחמת בלוני הגז?

בן חמו שותק.

- התערב?

"לא תאמינו, אבל אפילו למקום הזה הוא הגיע".

שר הבריאות, מתברר, התערב אישית אצל היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אביחי מנדלבליט, בניסיון למנוע הגשת ערעור באחד מתיקי פרשת בלוני הגז. מדובר בתיק שבו הורשע איש חסידות גור בבית משפט שלום, זוכה בערעורו במחוזי וכאשר החליטה העירייה להגיש בקשת רשות ערעור לעליון - פנה ליצמן לפני שלושה שבועות למנדלבליט במכתב אישי (ראו מסמך) וביקש את התערבותו. 

במכתבו טען ליצמן שמדובר באכיפה בררנית, בערד ומחוצה לה, ושצריך לעכב את ההליכים הפליליים בכל התיקים. הוא הוסיף אזהרה: אם בכל זאת תוגש בקשת ערעור לעליון, "משמעות הדבר תהיה שהיועץ המשפטי לממשלה מזדהה עם האפליה הגזענית שמופעלת בערד רק נגד חרדים".

העירייה מצידה כבר השיבה ליועץ המשפטי, צירפה תמונות של בלוני הגז המסוכנים, וכללה בתגובתה תזכורת מהנחיית היועץ המשפטי עצמו: "לנבחרי ציבור אסור להתערב בהליכים פליליים... במקרים מסוימים עלול מעשה כזה לעלות אף כדי עבירה".  

 

פגישה שנייה עם ליצמן

הפצע המדמם הזה אינו יחיד והוא חלק משרשרת פצעים שהמכנה המשותף שלהם: שנאת ראש העירייה על רקע החלטתו להילחם בפלישות הבלתי חוקיות למבני ציבור וניסיונו לאכוף את החוק באמצעות בתי משפט. "כאן", אומר בן חמו, "הם הבינו שנגמרה החגיגה. כאן הם הבינו שערד היא חלק ממדינת ישראל".

על הרקע הזה, כנראה, נולדה פגישה שנייה בין ליצמן לבן חמו, בתיווכו של ח"כ ינון מגל (לפני הסתבכותו ופרישתו), הפעם במשרד הבריאות. "באתי לפגישה הזאת שהיתה חודשיים אחרי הראשונה עם הרבה רצון טוב", אומר ראש העירייה, "ומצאתי מולי את שר הבריאות מתבצר בעמדתו. הוא חזר על המנטרה: אם לא נקבל את מה שאנחנו רוצים, אין על מה לדבר...

"אני דווקא כן באתי לדבר, ללא תנאים מוקדמים, ושמעתי את ליצמן מתלונן על רדיפת החרדים כביכול, על הדרתם כביכול ועל בעיות כאלה ואחרות - כאילו שלא אנשיו המליכו את קודמתי בתפקיד, כאילו שאם יש להם טענות צודקות הן לא צריכות להיות מוטחות בקודמתי.

"כאילו שאני, בתקופת כהונתי הקצרה, אחראי למחסור בכיתות לימוד ובגני ילדים ולא הנציג שלהם שכיהן ארבע שנים כסגן ראש עירייה ולאחר מכן ארבעה חודשים כראש העירייה בפועל. אלי הם באים בטענות? אני אשם? העמידו לי תקציבים ואמצעים וסירבתי לקחת אותם? מה הקשקוש הזה?"

 

כיבוש בית הכנסת המרכזי 

ראש העירייה מרבה לדבר על שיכרון הכוח של חסידי גור המרשים לעצמם להשתלט על מבנים באופן בלתי חוקי, כאילו הכל מותר להם. ביקשנו דוגמה והוא ירה מהמותן: ההשתלטות על בית הכנסת האשכנזי המרכזי שהוקם על ידי מייסדי העיר.  

בית הכנסת הזה משרת עשרות שנים את אנשי הציונות הדתית, אנשי חב"ד ואחרים ולאט־לאט התחילו אנשי גור ללטוש עין אליו. הם סימנו אותו, הם הגבירו את נוכחותם בו, הם הציפו אותו באנשיהם. הם הכינו את הקרקע להשתלטות עוינת עליו.

"זה קרה", מספר בן חמו, "עוד בתקופת פלוסקוב. העירייה ניסתה לעצור את המהלך באמצעות אבטחת בית הכנסת, אבל בסופו של דבר נכנעה לבריונות. אנשי גור הגיעו למקום בכוח מתוגבר, שברו חלונות, עקרו שערים, החליפו מנעולים, פרצו פנימה, והוציאו החוצה את ספרי הקודש של אנשי חב"ד. בתוך שעות היה המבנה הזה בשליטתם המלאה".

- היכן היתה המשטרה?    

בן חמו מבקש מאיתנו לעבור לשאלה הבאה.

גורם בעירייה: "בערד יש תחנה יפה עם 70 שוטרים, החולשת גם על אזור ים המלח ויודעת לעבוד כשהיא רוצה. אבל בפועל, מול ההשתוללות של חלק מחסידי גור, היא אינה קיימת. מפקדיה לא רואים, לא שומעים, לא חוקרים - אולי משום שליצמן נוהג לבקר אותם באופן קבוע, אולי מסיבה אחרת. 

"כך קרה כאשר חברת מועצת העירייה באה להתפלל כדי לתמוך באנשי חב"ד ושפכו עליה כוס קפה; כך קרה כאשר אנשי גור פלשו לבית ספר שאינו שלהם והפכו אותו לבית כנסת, לשטיבל, לאולם שמחות ולגן ילדים. מי, לדעתכם, הגיע לטקס הדלקת נרות חנוכה במבנה הזה שאליו הם פלשו באופן בלתי חוקי? מפקד משטרת ערד לפני שנה..." 

– מדוע בן חמו לא היה מוכן להידרש לנושא?

"אין לי מושג. תשאלו אותו". 

בשיחה איתנו הסתפק בן חמו ברמיזה בלבד לאי הנחת שלו מתפקוד המשטרה המקומית וצעד קדימה. הוא הציג דוגמה נוספת להתנהגות לא ראויה של אנשי גור: מפעל הפיס תרם לעיר מבנה, וזה אמור היה לשמש מועדון קהילתי. מה עשו איתו אנשי החסידות? הפכו אותו לאולם שמחות עם מטבח צמוד ומה לא. מאז הם מסרבים להחזירו.

 "אמרתי להם: חברים, אתם קהילה גדולה, מגיע לכם מועדון, תפנו את המטבח ותבטלו את אולם האירועים - אקצה לכם את המבנה למועדון באופן חוקי. הם התעלמו ומתעלמים, ואנחנו נאלצים לפנות לבית המשפט בבקשה לצו פינוי. אין לנו ברירה אחרת".

- אנשי גור טוענים שאתה לא דואג למסגרת חינוכית ל־13 ילדים שלהם בעלי צרכים מיוחדים. שאתה מפלה אותם לרעה.

"צבועים", אומר בן חמו, "העירייה רוצה להקים מרכז לגיל הרך שיהיו בו יחידה להתפתחות הילד, טיפת חלב ומטפלים מקצועיים  לבעלי צרכים מיוחדים. המרכז אמור לשרת את כל ילדי האזור כולל חילונים, דתיים, חסידי גור ובני מיעוטים. 

"ומי, לדעתכם, מתנגד במקום לתמוך? אנשי חסידות גור. 

"ומי הגישו כבר 1,400 התנגדויות? אנשי חסידות גור". 

 

24 תביעות אישיות קטנות

המהלך ההזוי הזה של אנשי גור, שפוגע כאמור גם בהם עצמם, הוא רק אחד הצעדים במלחמה שהם מנהלים נגד ראש העירייה - מלחמה שבה המטרה מבחינתם מקדשת את האמצעים. מלחמה שתכליתה להוציא את הרוח ממפרשי בן חמו ולשבור אותו; להמאיס עליו את התפקיד.

איך הם מנהלים אותה? באופן גס ובוטה: ראשית, באמצעות עשרות תביעות נזיקין אישיות לבתי משפט לתביעות קטנות. תביעות על הדרה, אפליה, התנכלות - תביעות שבסוף יגיעו ודאי לסל האשפה של כבודם, אבל בדרך לשם הן מאלצות את בן חמו להכין כתבי הגנה ולהשחית את זמנו בבתי המשפט.

שנית, באמצעות הפצת עלילות שווא והצגת ראש העירייה כשונא חרדים - או כלשון הרב ביאלוסטוצקי: כמי ש"גורם לאווירה עכורה בעיר"; כמי ש"ההסתה שלו גורמת לערד להיות חבית אבק שריפה שאיש לא רוצה לחיות בה והיא במצב של מוכרים בלבד". 

החילונים לא רוצים לחיות בה? למקום הזה בדיוק מכוונים אנשי גור, כדברי בן חמו, ללא הצלחה. הם מבקשים ליצור אווירה של נטישה, של בריחה כביכול, של מכירה המונית של דירות - לעצור זרימת אנשים לעיר המבקשים להקים בה את ביתם.

"העיר שלנו מתאוששת יפה, נקלטות משפחות, יש התעניינות של רבים המבקשים לרכוש דירה ברבי הקומות החדשים - ואז קמים התושבים בוקר אחד ומגלים שאנשי גור הציבו על מאות בתיהם שלטים של מוכרים בלבד. הם רוצים לפגוע בעיר, להחליש אותה, להבריח את החילונים - להשתלט על מה שאפשר. להפוך לבעלי הבית". 

שאלנו את בן חמו איך, להערכתו, יסתיים הקרב הזה על גורל ערד והוא נשמע אופטימי. "אנחנו בכיוון הנכון. ערד תחזור לפרוח, תהיה עיר אטרקטיבית, תהיה כבעבר עיר שיש בה מקום לחילונים, לדתיים, לחרדים, ליוצאי כל העדות - לכולם. היא תהיה עיר שכיף לחיות בה". 

 

תגובות: "אני פועל נגד אפליה"

קודם שאנחנו מביאים כאן את תגובת שר הבריאות, יעקב ליצמן, אנחנו מרגישים חובה לומר: לא הכל כוחני בחסידות גור, לא הכל הוא רוע, בריונות והסתה פרועה נגד בדואים ובני מיעוטים אחרים, מלווה באמירות גזעניות שהנייר פשוט לא סובל. קראנו את הפשקווילים הגזעניים ולא האמנו שיהודים יראי שמיים חתומים עליהם. נראה שהכל שחור בקרב הקהילה הזאת, אבל לא.

בקהילת חסידי גור בערד אפשר למצוא גם הרבה מעשי חסד, חמלה, דאגה לחלשים ועזרה הדדית - רוצים לומר: מעשים טובים. חבל שראשיה לא מושיטים יד לשלום לפרנסי העיר, מרכינים ראש בפני החוק והמינהל התקין, מכירים גם בזכויות של אחרים ופותחים דף חדש. חבל שרב הישיבה לא הסכים בשיחה איתנו להשיב על שורה של שאלות שביקשנו להציג לו.

מכאן לתגובת השר יעקב ליצמן, הנחשב לפטרון קהילת חסידי גור בערד, כפי שזו הועברה אלינו על ידי עוזריו בתשובה לשאלותינו: "השר פועל למניעת אפליה כלפי ציבורים מסוימים בערד. כל ההאשמות שכביכול נאמרו איומים או ביטויים כלפי ראש העיר ברמה האישית - אינן נכונות ולא קרובות לאמת. על כל ראש עיר לדעת כי מדינה מתוקנת לא תסבול אפליה זדונית וגזעית נגד קבוצת אוכלוסייה זו או אחרת, וכי תפקידם של נציגי ציבור לעמוד על מתן שירות הוגן ושוויוני לאזרחים תושבי העיר ללא הבדל בין האוכלוסיות". 

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו