מאיר דגן, שכיהן במשך כעשור בתפקיד ראש המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, נפטר בגיל 71 בבית החולים איכילוב בתל אביב, לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן. הלוויתו תערך ביום ראשון, בשעה 15:00, בבית העלמין הצבאי בראש פינה, בה התגורר.
דגן היה לוחם מעוטר שכיהן בשורה ארוכה של תפקידי מפתח: ראש המוסד, אלוף בצה"ל, ראש חטיבת מבצעים במטכ"ל וראש המטה ללוחמה בטרור, שכלוחם נפצע פעמיים וזכה בעיטור העוז כשהסתער על מחבל שאחז ברימון, לאחר שהמחבל כבר שלף את הנצרה. בשנה שעברה סיכם דגן את שנות שירותו למדינה ואמר: "הקמת מדינת ישראל, שלביטחונה הקדשתי 45 שנים, היה חלום שהתגשם. קיומה הוא ציווי היסטורי".
התמונה של סבא ליוותה אותו
דגן נהג להניח על שולחנו בתחנות חייו, תמונה של סבו (אבי אמו), בער ארליך (סלושני) שנראה כורע ברך זמן קצר לפני שהוא נורה בידי חיילים נאצים בתקופת השואה. התמונה הזאת מופיעה גם באתר מוזיאון הזיכרון "יד ושם" ודגן סיפר כי היא שינתה את חייו ושימשה לו אסטרטגיה: "נשבעתי שזה לא יחזור. אני מקווה ומאמין שעשיתי ככל יכולתי לקיים את ההבטחה הזאת".
ב-1963 התגייס דגן לצה"ל ושירת בחטיבת הצנחנים. במלחמת ששת הימים היה מ"פ צנחנים ולחם בסיני. ב-1970 הטיל עליו אלוף פיקוד הדרום, אריאל שרון, להקים את סיירת "רימון", יחידת מסתערבים שפעלה ברצועת עזה וקצרה הצלחה באיתור מחבלים, תוך שלוחמיה מחסלים ועוצרים פעילי טרור מרכזיים ברצועת עזה. פעילותה של היחידה הביאה להפחתה משמעותית בטרור ברצועת עזה במהלך שנות ה-70.
לא יצליחו להכריע אותנו אף פעם
במלחמת יום הכיפורים לחם דגן בסיני והיה בכוחות שחצו את תעלת סואץ. המראות הקשים שחווה במלחמה הזאת, הובילו אותו למסקנות שעליהם סיפר בשנה שעברה: "אני מבוגרי מלחמת יום הכיפורים. היו במהלכה רגעים שחשבנו שאנחנו בדרך להפסד גורלי. ידענו כי אם האויב יפקיע את קוונו, לא יהיה משהו שיעצור אותו. אחר כך חשבתי: אם בתנאים האלה הם לא הצליחו להכריע אותנו, אז הם לא יצליחו אף פעם".
במלחמת לבנון הראשונה דגן פיקד על חטיבת "ברק" בחיל השריון. בהמשך מונה למפקד אזור דרום לבנון והיה ממייסדי צבא דרום לבנון (צד"ל), הכוח המקומי הלוחם לצד ישראל בדרום לבנון. דגן הקים גם את יחידת הקישור ללבנון (יק"ל) והיה מפקדה הראשון.
אחר כך פיקד על עוצבת געש, שימש יועץ הרמטכ"ל לענייני טרור, ראש חטיבת המבצעים במטכ"ל והיה עוזר בדרגת אלוף של האלוף אהוד ברק, בתפקיד ראש אגף המבצעים בצה"ל. ב-1995 פרש מצה"ל, אחרי שלא מונה לתפקיד אלוף פיקוד הדרום ובכך סיים קריירה של 32 שנות שירות. עם שחרורו הוא מונה לתפקיד ראש המטה ללוחמה בטרור.
התנגד לנסיגה מרמת הגולן
בשנת 2000 הצטרף לקמפיין נגד נסיגה מרמת הגולן והתפקד לליכוד. שנה אחר כך כיהן בתפקיד ראש מטה יום הבחירות של אריאל שרון בבחירות לראשות הממשלה. שרון נבחר ומינה אותו לתפקיד ראש הצוות הישראלי למשא ומתן הביטחוני עם הפלשתינים.
ב-2002 מינה אותו רה"מ אריאל שרון לתפקיד ראש המוסד ולמקורביו נימק זאת באומץ ליבו של דגן בשדה הקרב. דגן כיהן בתפקיד תקופה ארוכה של 9 שנים. דגן שירת כראש מוסד בין השנים 2002-2011, בתקופת כהונתם של ראשי הממשלה אריאל שרון, אהוד אולמרט ובנימין נתניהו. שלוש פעמים הוארכה כהונתו: פעמיים על ידי רה"מ אהוד אולמרט ופעם נוספת על ידי רה"מ בנימין נתניהו.
באתר האינטרנט של המוסד נכתב כי "כראש מוסד שם דגן דגש על סיכול התחמשות מדינות באזור בנשק בלתי קונבנציונלי ובסיכול פעילות חבלנית עוינת נגד יעדים יהודיים וישראליים ברחבי העולם. דגן ערך שינויים במבנה המוסד, כדי להתאימו ליעדים שקבע".
הישגים מול איראן
בפועל, תרומתו לארגון בעשור שבו כיהן, נחשבת עצומה ומכרעת וסוד הצלחתו היה קביעת יעדים לארגון, תוך לקיחת אחריות בהשגתם ועמידה בהם. בתקופתו נרשמו למוסד הישגים בזירת הלחימה מול איראן, סוריה, ארגוני הטרור החיזבאללה והחמאס, בכל רחבי העולם.
במהלך שירותו במוסד אירעו ברחבי העולם חיסולים מסתוריים למדעני גרעין איראני, שעיכבו את תכנית הגרעין, הושמד הכור הגרעיני בסוריה, הושמדו ביום הראשון של מלחמת לבנון השנייה כל הטילים ארוכי הטווח של ארגון החיזבאללה, חוסלו רבי מחבלים כולל החיסול שתועד במצלמות האבטחה, של בכיר החמאס מוחמד אל מבחוח במלון בדובאי. דגן הוביל את התנגדות מערכת הביטחון לשחרור המחבלים לשם ביצוע עסקת גלעד שליט וכן, לפי פרסומים זרים, את התנגדות מערכת הביטחון לתקיפת מתקני הגרעין באיראן.
דגן סיים את תפקידו במוסד בינואר 2011. ביום בו סיים את כהונתו, זימן דגן ללשכתו במטה המוסד קבוצה של 20 עיתונאים ושיתף אותם בעמדותיו. דגן הבהיר כי הוא מתנגד לתקיפה ישראלית באיראן ואמר כי הפצצה לא תעצור את הפרויקט, אלא רק תוביל את האיראנים אליו, תוך מתן לגיטימציה פנימית לביצועו. עוד אמר כי יש לפעול לא כש"החרב מונחת על הצוואר", כפי שהתבטא באותם ימים שר הביטחון אהוד ברק, אלא ש"החרב מתחילה לחתוך בבשר". כשנתיים אחר כך הסביר בהרצאה בתל אביב מדוע הוביל את ההתנגדות להפצצה באיראן ואמר כי הוא "נאמן למדינה ולא לראש הממשלה".
בשנים האחרונות דגן הפך ליריב מר של נתניהו ותקף אותו פומבית בכמה וכמה הזדמנויות. מטעמו של ראש הממשלה טענו כי דגן מונע מיצר נקמה אישית, לאחר שלא הוארכה כהונתו פעם נוספת.
בכנס בחירות בשנה שעברה בכיכר רבין תחת הכותרת "ישראל רוצה שינוי" הבהיר דגן כי אינו שייך לשום מפלגה, וקרא להחלפתו של נתניהו תוך התקפה חריפה נגדו. דגן אמר: "ישראל מוקפת אויבים, אויבים אינם מפחידים אותי. אני חושש מההנהגה שלנו. מאובדן דרך, מהעדר חזון. מאובדן נחישות ודוגמא אישית. חושש מהססנות וקיפאון. חושש ממשבר של מנהיגות. המשבר שאנו חובים הוא החמור ביותר מאז הקמת המדינה. שש שנים מכהן נתניהו כרה"מ שש שנים שבהם ישראל לא הייתה תקועה יותר מהפעם הזאת. בשביל מה מבקש אדם הנהגה אם הוא לא רוצה להנהיג. מנהיג שנלחם במערכה אחת בלבד: לשרידותו. לא הנאומים הם החשובים, המעשים הם החשובים. דרושה הנהגה שלא תעסוק בהפחדת אזרחיה, אלא בשיפור חייהם. הנהגה שתשרת את הציבור ולא את עצמה".
בשנת 2012 התגלה בגופו סרטן הכבד והוא החל בטיפולים כימותרפיים. מאחר ולא עמד בקריטריונים להשתלת כבד בישראל מפאת גילו, הוא הוטס בחשאי לבלרוס ושם עבר השתלת כבד ושב לישראל. לאחרונה אמר בראיון בגלי צהל: "יש לי חלום להשאיר לשלושת ילדי ולשבעת נכדי חיים טובים יותר משהיו לי, שיוקדשו לשמחה ולפיתוח והגשמת חלומות ולא למלחמות על הבית".
• • •
נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין אמר עם היוודע מותו של מאיר דגן כי "מאיר היה מגדולי הלוחמים עזי הנפש, רבי הדמיון ועמוקי האמונה שקמו לעם היהודי. מסירותו למדינת ישראל הייתה מוחלטת. הוא ראה את טובתו בטובתה ועשה כל שביכולתו להבטיח את קיומה לדור ולדורות. מאיר דגן, ענק הענקים כפי שכונה, סימל בעיני רבים את השואה והתקומה. הכרתי את מאיר כאיש עצה, איש תבונה, איש אוהב ואהוב בחספוסו, מנהיג ואחד העם".
ראש הממשלה בנימין נתניהו ספד לדגן ואמר כי "מאיר היה לוחם ומפקד נועז, שתרם רבות לביטחון המדינה במערכות ישראל, במטה ללוחמה בטרור ובהמשך כראש המוסד. מאיר היה נחוש להבטיח שעם ישראל לא יהיה עוד חסר כוח וחסר מגן, ועל כן הקדיש את חייו לביצור כוחה של מדינת ישראל. בשנים בהן כיהן כראש המוסד, הוביל את הארגון למבצעים נועזים, פורצי דרך וגבולות".
הרמטכ״ל, רב-אלוף גדי איזנקוט, התייחס הבוקר גם הוא לפטירתו דגן ואמר כי "מדינת ישראל איבדה היום אדם ומפקד שחייו שזורים בדברי הימים שלה. לוחם אמיץ, גיבור ישראל שפועלו הגלוי והנסתר היה לעשייה מתמשכת למען ביטחון המדינה ושגשוגה. חבר ועמית לנשק שדמותו תחסר לנו מאוד. מפקדי צה״ל וחייליו בסדיר ובמילואים מוקירים את זכרו של מאיר ומשתתפים בצער המשפחה".
אל"מ מאיר דגן (במרכז) עם תא"ל בן חנן (מימין), אלוף נאדל ותא"ל ירון במהלך מלחמת שלום הגליל // צילום: מיקי צרפתי במחנה, באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון
מהמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים נמסר כי ראש המוסד יוסי כהן, ראשי האגפים ועובדי המוסד מביעים צער עמוק ומביעים תנחומים למשפחת דגן.
"לוחם אמיץ שאין דומה לו"
הנשיא לשעבר שמעון פרס "מדינת ישראל והעם היהודי חיים וקיימים בזכות ענקי רוח ומעשה כמו מאיר דגן. מאיר היה ענק בכל תחום שרק אפשר והשפיע על חיי כל אחד ואחת מאיתנו - אזרחי ישראל חבים לו. מאיר ניצח במלחמות גלויות וחשאיות עבור מדינת ישראל. הוא בנה ואפשר לנו יכולות גלויות וגנוזות. הוא היה לוחם אמיץ שאין דומה לו, מדינאי חכם שידע שאין ניצחון צבאי ללא ניצחון מדיני. הוא מעולם לא נכנע לשום דבר, לא לאויבינו ולא למחלה הארורה. זהו יום קשה מאד עבורי, יום עצוב לאזרחי מדינת ישראל. מאיר היה מטובי חברי הוא ייחסר לי מאד, הוא חסר לי כבר עכשיו. מטובי הלוחמים שהיו לנו וטובי חברי. יהיה זכרו ברוך".
ראש האופוזיציה, ח"כ יצחק הרצוג, כתב בעמוד הפייסבוק שלו: "מאיר היה גיבור ישראל שלחם באומץ באויבינו ומבקשי רעתנו וחתר באותה נחישות לשלום לו ייחל. הוא פיקד על המוסד בשלל מבצעים עלומים וכמוסים והגן על חייהם של אזרחי ישראל. מדינת ישראל חייבת לו חוב עצום על כל שעשה במהלך שירותו. באופן אישי אני גאה שהוא חתן פרס חיים הרצוג לתרומה ייחודית למדינת ישראל של האוניברסיטה העברית אף שבעצם היה ראוי לפרס ישראל על תרומתו לביטחונה. משתתף באבלם הכבד של רעייתו ילדיו ונכדיו וחבריו על לכתו של מאיר, שנאבק במחלתו במשך זמן ממושך, באותם כוחות ותעצומות נפש השמורים לגיבורים. יהיו זכרו וזכר פועלו ברוכים".
שר המודיעין, ישראל כץ, אמר: "מדינת ישראל, אזרחיה ויהודים מכל העולם חייבים רבות למאיר דגן על פעילותו לאורך שנים רבות של שירות בטחוני ובתפקידו האחרון כראש המוסד. הוא תרם תרומה עצומה לבטחונה וחיזוקה של מדינת ישראל מול איומים קרובים ורחוקים. יהי זכרו ברוך".
שר החינוך נפתלי בנט אמר כי "מאיר דגן נשא על כתפיו הגדולות את משא קיומה של מדינת ישראל. מעטים הם האנשים שתרמו כל כך לביטחון עם ישראל. פעם אחר פעם הוא עמד בחזית הלחימה באומץ, ביצירתיות ובנחישות. עם ישראל חב לו חוב עמוק. יהי זכרו ברוך".
שר האוצר משה כחלון אמר כי "מאיר דגן היה בן משפחה. אחי הגדול עמוס שירת תחתיו ומאיר היה בן בית אצלנו. עשרים שנה חלפו מאז נפגשנו לראשונה בחיפה. מאז זכיתי בעצתו הטובה בכל עניין אישי, פוליטי ולאומי. נפגשנו אין ספור פעמים. בכל פעם ראה את טובת המדינה כיסוד לכל שיקוליו ועצותיו. השנים האחרונות המחישו עד כמה מאיר היה נחוש. נחוש להמשיך ולפעול בדרכו למען המדינה. מאיר משך בעגלה למרות הקשיים וראה בכל יום הזדמנות להמשיך ולשרת. אבד למדינה בן נאמן ומסור. את הפרק שרשם מאיר ביסודות הביטחון שלנו עוד מוקדם לסכם. היה שלום. אורך מאיר".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו